למביט על כותרות התקשורת בימים האחרונים נדמה שמתנהל מסע צלב מאורגן נגד יצחק תשובה ושותפיו לגילוי הגז בתמר ולסיכוי הסביר למציאת גז בלויתן. התסריט מוכר: כמה חברי כנסת צורחים על הטייקונים שגוזלים את אוצרות המדינה, אליהם מצטרפים מספר עיתונאים מגיני האומה השדודה, ולקינוח, מוצאים משפטנים שכותבים חוות דעת לפיה ניתן להגדיל רטרואקטיבית את תמלוגי הגז, והנה לכם תפריט לשינוי הסכמים שהיו בתוקף עד למציאת הגז.
כמובן שאיש "ממגני הציבור" והצדקנים המצטרפים לזעקות השבר לא מזכיר שכ-500 קידוחים בישראל נכשלו בעבר והכסף נמחק. הקודחים אשר נכשלו, מיותר לציין, לא קיבלו פיצוי. כצפוי, "שוכחים" מיד ללא שהות את הסיכון שאולי לא ימצא גז בלויתן (50% סיכוי אינו 100%) וכבר מחלקים את שלל הטייקונים כשעור הדוב עדיין לא ניצוד.
במהירות תוך צקצוקי לשון מודיעים שהשטח הימי 100 ק"מ צפונית מחיפה, שייך בעצם לגב' כהן האלמותית מחדרה. היא וכל עם ישראל בעלים של תמר, לויתן, דלית, רציו ים וים המלח. 99.9% מעם ישראל לא העלה בחלומותיו הפרועים שיש גז בים אבל זה לא ממש חשוב לטיעוני הבעלות של היושבים בציון על משאבי המדינה.
"תשובה תן גם לנו קצת גז" מבקשים בתקשורת ולחילופין, שלי יחימוביץ', שהבנתה הכלכלית המעוררת ספק תופסת כותרות עם העשירים שמנצלים כל מה שזז לטובתם והונם. אם אפשר לקשור לכך, ללא צורך, גם את שכר הבכירים ושאר הירקות הרי זה משובח. העיקר שניילל ונכנס לתקשורת. צרפו לכך את יובל שטייניץ שרוצה להצטייר כפופולרי ושומר יתומים ואלמנות, ותשובה, שעדיין כנראה לא הבין את חוקי המשחק החדשים, נרמס בזריזות.
על תרבות דיון שמעתם?
במדינות מתוקנות לא מנחיתים באמצעות התקשורת העלאת מסים גם על טייקוני גז; במדינות מתוקנות לא מקימים במהירות ועדה לבחינת תמלוגי הגז כשדעתם של פקידי ובכירי הוועדה ידועה מראש - רובם בעד להגדיל את התמלוגים כי "הים שייך לאוצר המדינה" שמעולם לא חשבה אפילו לחפש גז במצולות. הלהט להגן על משאבי המדינה, כמעט בנוסח הקומוניסטי, מעורר אי נוחות. חשיבה על הסכמים מהעבר שיש לקיימם ממש לא ראויה לדיון בלהט הפופוליזם הזול.
כפי שנראה, רק נס יביא לדיון עניני ופרודוקטיבי בתגמולים, אך בל נשכח כי נס הביא למציאת הגז, ולכן יש גם תקווה לשינוי באיכות הדיון והחלטות בנושא.
*דר' עמי שקד, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה