בנק ישראל: התאוששות המשק נמשכה ב-2010 אך בקצב אטי יותר

בנק ישראל מסכם היום את החודשים ינואר-אפריל 2010. בבנק כותבים כי התאוששות המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי נמשכה בתקופה זו, אך ניכרה התמתנות של קצב הצמיחה יחסית למחצית השניה של 2009.



התרחבות הפעילות הכלכלית שהקיפה את רוב ענפי המשק, הביאה לעצירת מגמת ירידתם של המלאים ולשיפור מתון בתעסוקה. זאת ניתן לראות מהגידול האיטי במספר המועסקים, שהמשיך לעלות מעבר לרמתו ערב המשבר. עם זאת, ההשקעה בענפי המשק המשיכה לקטון, השכר הריאלי נשאר נמוך למרות עצירת שחיקתו בתקופה הנסקרת ושיעור האבטלה נותר גבוה ביחס לרמתו ערב המשבר.



התאוששות המשק באה לידי ביטוי גם בעלייה של תקבולי המסים, אם כי בשיעור מתון ביחס למחצית השנייה של שנת 2009. תקבולי המסים היו גבוהים מן התחזית בתקציב המדינה, ולכן הם הקטינו את הגירעון המקומי ביחס לתקרת הגירעון שנקבעה במסגרת התקציב. הגירעון המקומי ממשיך להיות נמוך בהשוואה בינלאומית, ולהערכת בנק ישראל לא צפויה עלייה משמעותית של יחס החוב לתוצר.



התרחבות הפעילות הכלכלית, שהתבטאה בהמשך צמיחתו של התוצר ובגידול מואץ של היבוא, נבעה בעיקר מהמשך הגידול של הביקושים המקומיים עד לרמתם ערב המשבר. ההשקעה המקומית הגולמית עלתה כתוצאה מעצירת מגמת הירידה במלאים, וכן עלתה הצריכה הפרטית. עלייה זו של הביקושים המקומיים נבעה מהתגברות הביטחון התעסוקתי, מעליית ערכו של תיק הנכסים של הציבור, מרמת ריבית נמוכה ומציפיות להמשך ההתאוששות של הפעילות במשק. יחד עם זאת, ירד היצוא - בין השאר בגלל התמתנות ההתאוששות בחלק ממדינות היעד של המשק.



להתמתנות קצב ההתאוששות בגוש היורו על רקע המשבר בדרום אירופה, שהוחרף בסוף התקופה הנסקרת, יכולות להיות השלכות על היצוא של המשק הישראלי. היצוא הישראלי חשוף מאוד לשוק האירופי: כ-33 אחוזים מסך היצוא של הישראלי (ללא יהלומים) מיועדים לאירופה.



השלכות אלו, שהתבטאו באופן חלקי כבר בתקופה הנסקרת בירידת היצוא ליוון ולאירלנד, כוללות הן השפעה ישירה של ירידת הביקושים של אירופה על היצוא הישראלי והן השפעה עקיפה של ייסוף שער החליפין מול האירו על כושר התחרות של היצואנים הישראלים.