העליון החליט: הסכם הנאמנות בטל - בובליל הוא בעל השליטה בקלאב הוטל

"טוב יעשו חקשורי ובובליל אם יתעשתו ויחליטו כי עדיפה דרך הפשרה על פני ניהול הליכים נוספים, שאין איש יודע מתי יגיעו לסיומם", כך סיכמו שופטי בית המשפט העליון את ערעורו של ניסן חקשורי על פסק הדין בו התקבלה תביעתו של משה בובליל נגדו. הערעור התקבל באופן חלקי.



באוגוסט 2004 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי ההסכם שנחתם באפריל 2003 בין בובליל לבין שותפו בקבוצת קלאב הוטל ניסן חקשורי - בתיווכו של הרב יאשיהו פינטו - תקף ומחייב.



"הסכם הרב" נחתם באפריל 2003 בעקבות סכסוך קשה שפרץ בין השותפים, על רקע חשדו של חקשורי כי בובליל מנסה להשתלט על עסקיו. בהתאם לכתב נאמנות שנחתם על ידי בובליל וחקשורי, מוחזקות מניותיהם בפרמייר קלאב בנאמנות אצל שני הנאמנים: יודן - חברה לנאמנות ועו"ד אורי רוזן.



לטענתו של בובליל, כתב הנאמנות העניק לו שליטה על אופן ניהול הקונצרן וכן שליטה על המניות של חקשורי. הדבר הביא לסכסוך בין השניים, כאשר לטענת חקשורי, הסכמתו לחתום על כתב הנאמנות הושגה במרמה.



הסכם הרב



הסכם זה קבע כי ניהול חברות קלאב הוטל יועבר לידי בובליל שימנה שני דירקטורים, ואילו חקשורי ימנה דירקטור אחד. חקשורי קיבל את ניהול החברה ברומניה. בנוסף, נקבע כי חקשורי יקבל מהחברות שבבעלות השניים 8 מיליון דולר, ובובליל יקבל 6 מיליון דולר, מכל הכספים העתידיים יחולקו 38% בכל שנה לשניהם. לגבי החובות ההדדיים של חקשורי ובובליל, נקבע כי איש מהם לא יהיה חייב דבר למשנהו אלא שכחודש לאחר החתימה על ההסכם הודיע חקשורי לבובליל כי אינו רואה את ההסכם כמחייב ובעקבות זאת הוגשה תביעתו.



חקשורי טען להגנתו בין השאר כי בניגוד לקבוע ב"הסכם הרב", הסכום לא שולם לו. לטענתו, נותר חוב בסך 200 מיליון דולר לטובת חברת s.a, בה היה בעל שליטה, בעקבות עסקה בה הועברו אחזקותיה בקונצרן לחברה בבעלות משותפת שלו ושל בובליל, אשר הסכם הרב לא התייחס אליו.



השופטת גרסטל מבית המשפט המחוזי, קבעה כי שני הצדדים התייחסו להסכם כמחייב ומסיים את המחלוקות ביניהם. עיכוב התשלום אינו נחשב להפרה של ההסכם מצד בובליל, ובוודאי לא להפרה המקנה לחקשורי זכות ביטול של ההסכם. בנוסף, בהסכם הרב התכוונו הצדדים לסיים את המחלוקת ביניהם גם בנוגע לסוגיית התמורה לחברת s.a. ההסכם זה לא הביא לביטול הסכם הנאמנות ולשם כך יהיה צורך בהליכים נוספים.



חקשורי עירער על ארבע מהקביעות המופיעות בפסק הדין: הראשונה, כי הסכם הרב מסדיר גם את סוגיית התמורה עבור מניות הקונצרן; השנייה, כי אי תשלום הסכום של 8 מיליון דולר אינו מהווה הפרה של ההסכם. השלישית, היא כי הסכם הרב לא ביטל את הסכם הנאמנות על מניותיו ומניות בובליל בחברת פרמייר קלאב; הרביעית, כי הסכם הרב מאחפלס את ההתחשבנות בין החברות השונות שבשליטת הצדדים לבין עצמן.



השופט אשר גרוניס, אליו הצטרפו השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, קבעו כי הסכם הרב ביטל את הסכם הנאמנות וכי על הנאמנים להשיב את המניות לצדדים.



"אין לפרש את הסכם הרב כאילו שאלת המנגנון שיבוא תחת הסכם הנאמנות נותרה פתוחה למשא ומתן עתידי. מלשון ההסכם ומן הנסיבות עולה כי הסכם הרב נועד להחליף את ההסדר ששרר על פי הסכם הנאמנות", קבע השופט גרוניס. על עמדה זו חלק השופט אליקים רובינשטיין, שסבר כי כי "יישום מלא להסכם הרב לעניין הנאמנות יעשה - בפיקוח בית המשפט - בהמשך".



עם זאת, השופטים אישרו את קביעתה של גרסטל, לפיה ההסכם הסדיר באופן סופי גם את המחלוקת בנוגע להשלמת התמורה בסך 200 מיליון דולר, ולכן חקשורי אינו זכאי לתשלום כלשהו בגין העברת הזכויות.



את חקשורי ייצגו עוה"ד חיים אינדיג, שי כהן ואריק הררי. את בובליל ייצגו עוה"ד אלקס הרטמן, מיכל ליברמן ורונן ברומר ממשרד ש. הורוביץ ושות'. את פרמייר קלאב ייצג עו"ד ראובן בכר.