כחלון והאוצר מאחדים כוחות: מהפכה סלולרית בחוק ההסדרים תוביל לירידת מחירים של 30%

חוק ההסדרים לשנת 2011-2011 מנוסח בימים אלה במשרד האוצר בצמוד לתקציב המדינה. כפי שנחשף ב- themarker בשבועות האחרונים, החוק יכלול פרק סלולר נרחב במיוחד. מדובר על שורה של רפורמות שהאוצר ניסח בשיתוף שר התקשורת משה כחלון. אם יעברו כל הרפורמות, התחרות בשוק הסלולר צפויה להתגבר: על פי מחקר שביצע האוצר, הדבר יוביל גם לירידת מחירים של כ-30% בתעריפי השיחות.



פרק הסלולר בחוק ההסדרים נפתח בהסבר על הענף וכשליו. המסמך מסביר כי רמת הרווחיות של מפעילי הסלולר, העומדת על כ-35% שיעורי ebitda, אינה פרופורציונית לרמת הסיכון בענף. בנוסף, ישנן אינדיקציות רבות לחוסר תחרות בתחום: שיעורי נטישה נמוכים, סטגנציה בנתחי השוק, רמת מחירים גבוהה ועוד. נתוני הלמ"ס (2008) מראים כי משפחה ממוצעת בישראל מוציאה על שירותי סלולר 4,000 שקל בשנה, יותר מאשר הוצאות משקי בית על מים, טיפולי שיניים, תחבורה ציבורית וסעיפים אחרים.



סעיפי החוק החדש



כאמור, מרבית הרפורמות בחוק ההסדרים נוגעות למעפיל הסלולרי החדש. ראשית, החוק מגדיר את הנושא שנקרא נדידה פנים ארצית. "על מנת שמפעיל סלולר חדש יוכל להיות תחרותי, עליו לספק שירות ברמה ובאיכות המתבקשות, לרבות מתן שירותים בכיסוי ארצי. כיסוי ארצי של שטח המדינה מחייב פרישה של רשת אתרים, העשוי לאורך זמן רב, שבמהלכו המפעיל החדש לא יוכל לספק את השירותים ברמה הנדרשת. לפיכך, מוצע לתקן את חוק התקשורת כך שמפעיל חדש יוכל לקבל שירותי נדידה פנים ארצית באמצעות רשת של מפעיל סלולר קיים", נכתב בחוק. הכוונה של האוצר היא לחייב את חברות הסלולר לספק את השירותים הללו למפעיל החדש לתקופה של 7 שנים.



שנית, החוק מגדיר הקלות בהליכי תכנון ובנייה עבור המפעיל החדש בהקמת אתרי האנטנות שלו. החוק נוגע במה שמכונה "מתקני גישה אלחוטיים שהם למעשה אתרי אנטנות קטנים, וקובע שהמפעיל החדש יוכל להקים עד 50% מהאתרים החדשים שלו בפרקטיקה הזו, מבלי להצטרך להעביר את האתרים הליך אישור של מועצות תכנון ובנייה. גם רפורמה זו תהיה תקפה ל-7 שנים.



שלישית, וכפי שנחשף ב-themarker השבוע, האוצר מתכוון לקדם הקמת אתרי אנטנות באמצעות חברות 'ניהול מגדלים', שהן חברות צד שלישי המקימות תרנים שמשרתים את כל החברות יחדיו. למעשה, האוצר לוקח את הרפורמה הזו לקיצוניות וקובע שזו הדרך היחידה בו יוכלו לקום אתרי סלולר בישראל, וחברות הסלולר לא יוכלו לבנות יותר אנטנות באופן עצמאי כפי שהן עושות כיום. ככל הידוע, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המעוניינת לאמץ מדיניות תכנונית כזו.



רפורמות נוספות בתחום הסלולר בחוק ההסדרים אינן נוגעות ישירות למפעיל חדש בענף. החוק יקבע למשל, שמשרד התקשורת ייקח מפלאפון וסלקום רצועות תדרים שהן לא עושות בהן כרגע שימוש (2 מגה-הרץ מכל חברה). אותם התדרים לא מיועדים לטובת מכרז התדרים החדש שמתכנן המשרד בשבועות הקרובים אלא לשימושים עתידים כמו פיתוח דור רביעי בסלולר בטכנולוגיית lte.



רפורמה אחרונה שתיכלל בחוק ההסדרים החדש היא בהיבט הצרכני. כוונת האוצר שאתר משרד התקשורת, כמפקח על הענף, יהפוך לאתר מידע צרכני, בדומה לשירותים ההשוואתיים שהמדינה מספקת היום על ענפי הביטוח והבנקים. אתר משרד התקשורת יכלול אפשרות להשוואת מחירים בין החברות וכן הוא ירכז נתונים על תלונות ציבור ורמת השירות של החברות. כך מגדיר החוק את תפקיד האתר: "לקיים השוואה תקופתית בין מחירי שירותים הניתנים על ידי מפעילי הסלולר ולהביא את הממצאים לידיעת הציבור באמצעות אתר האינטרנט של משרד התקשורת". המשרד יצטרך להוציא גם דו"ח שנתי על הממצאים.



במשרדי האוצר והתקשורת מאמינים שהחוק ייצר מהפכה בענף הסלולר. באוצר ביצעו עבודה כלכלית בנושא ואחרי השוואה בין לאומית הגיעו למסקנה כי הכנסת מפעיל סלולרי חדש ובעל תשתית תגרור ירידת מחירים של כ-30%. באוצר מסתמכים בין היתר על הניסיון מספרד שעשתה מהלך כזה לפני כשנה.



חוק ההסדרים הנוכחי מייצג מהפכה חיובית ביחסי משרד האוצר עם משרד התקשורת, בעיקר בהקשר של השר כחלון. בקדנציית השר הקודם, אריאל אטיאס, התעקש משרד התקשורת להוציא מחוק ההסדרים כל רפורמה מהותית בשוק ואילו כחלון נוקט במדיניות הפוכה ודוחף להיעזר באוצר ובחוק על מנת לקדם רפורמות.



לוח הזמנים לחוק ההסדרים קובע שהחוק עובר בימים הקרובים ליועץ המשפטי לממשלה. לקראת אמצע יוני יקבלו אותו השרים והצבעת הממשלה בנושא תתקיים בתחילת חודש יולי.