מהפכה סלולרית בחוק ההסדרים - הגברת התחרות והורדת מחירים

>> מהפכה סלולרית בחוק ההסדרים הקרוב: הצעת החוק שמנסח משרד האוצר תכלול שורה של רפורמות הקשורות לשוק הסלולר, שנוסוחו בשיתוף שר התקשורת משה כחלון. מרבית הרפורמות נועדו להקל על כניסת מפעיל סלולרי חדש לענף, אך חלקן קשורות לפתרון כשלים צרכניים בשוק והגברת השקיפות ללקוח. אם יעברו הרפורמות, התחרות בשוק צפויה להתגבר ולהוביל לירידת מחירים של כ-30%. באוצר מסתמכים בהשערתם, בין השאר, על מהלך דומה שערכה ספרד לפני כשנה.



פרק הסלולר בחוק ההסדרים ל-2011-2012 שמנוסח בימים אלה במשרד האוצר, נפתח בהסבר על ענף הסלולר וכשליו. המסמך מסביר כי רמת הרווחיות של מפעילי הסלולר, העומדת על כ-35% (שיעורי - ebitda הרווח התפעולי ללא הוצאות הריבית, המס והפחת), אינה פרופורציונלית לרמת הסיכון בענף וכי יש אינדיקציות רבות לחוסר תחרות בתחום כמו שיעורי נטישה נמוכים, סטגנציה בנתחי השוק ורמות מחירים גבוהות. נתוני הלמ"ס (2008) מראים כי משפחה ממוצעת בישראל מוציאה על שירותי סלולר 4,000 שקל בשנה, יותר מהוצאות משקי בית על מים, טיפולי שיניים, תחבורה ציבורית וסעיפים אחרים.

מרבית הרפורמות בחוק ההסדרים נוגעות למעפיל הסלולרי החדש. ראשית, החוק מגדיר את הנושא שנקרא נדידה פנים ארצית. "כדי שמפעיל סלולר חדש יוכל להיות תחרותי, עליו לספק שירות ברמה ובאיכות המתבקשות, לרבות מתן שירותים בכיסוי ארצי. כיסוי ארצי של שטח המדינה מחייב פרישה של רשת אתרים, תהליך העשוי להימשך זמן רב, שבמהלכו המפעיל החדש לא יוכל לספק את השירותים ברמה הנדרשת", נכתב בחוק. "לפיכך, מוצע לתקן את חוק התקשורת כך שמפעיל חדש יוכל לקבל שירותי נדידה פנים ארצית באמצעות רשת של מפעיל סלולר קיים". הכוונה של האוצר היא לחייב את חברות הסלולר לספק את השירותים האלה למפעיל החדש לתקופה של שבע שנים.



שנית, החוק מגדיר הקלות בהליכי תכנון ובנייה עבור המפעיל החדש בהקמת אתרי האנטנות שלו. החוק נוגע במה שמכונה "מתקני גישה אלחוטיים", שהם למעשה אתרי אנטנות קטנים, וקובע שהמפעיל החדש יוכל להקים עד 50% מהאתרים החדשים שלו בפרקטיקה הזו, מבלי שיהיה לו צורך להעביר את האתרים הליך אישור של מועצות תכנון ובנייה. שלישית, וכפי שנחשף ב-themarker השבוע, האוצר מתכוון לקדם הקמת אתרי אנטנות באמצעות חברות ניהול מגדלים, שהן חברות צד שלישי המקימות תרנים שמשרתים את כל החברות. למעשה, האוצר לוקח את הרפורמה הזו לקיצוניות וקובע שזו הדרך היחידה בה יוכלו לקום אתרי סלולר בישראל, וחברות הסלולר לא יוכלו לבנות יותר אנטנות באופן עצמאי כפי שהן עושות כיום. ככל הידוע, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המעוניינת לאמץ מדיניות תכנונית כזו.



רפורמות נוספות בתחום הסלולר בחוק ההסדרים אינן נוגעות ישירות למפעיל חדש בענף. החוק יקבע, למשל, שמשרד התקשורת יקח מפלאפון וסלקום רצועות תדרים שהן לא עושות בהן כרגע שימוש. אותם תדרים לא מיועדים למכרז התדרים החדש שמתכנן המשרד בשבועות הקרובים, אלא לשימושים עתידיים. רפורמה אחרונה שתיכלל בחוק החדש היא בהיבט צרכני. כוונת האוצר שאתר משרד התקשורת, כמפקח על הענף, יהפוך לאתר מידע צרכני, בדומה לשירותים ההשוואתיים שהמדינה מספקת כיום על ענפי הביטוח והבנקים. האתר יכלול אפשרות להשוואת מחירים בין החברות וירכז נתונים על תלונות ציבור ורמת השירות של החברות. בשני המשרדים מאמינים שהחוק ייצר מהפכה בענף הסלולר. חוק ההסדרים הנוכחי מייצג מהפכה חיובית ביחסים בין משרד האוצר התקשורת, בעיקר בהקשר של השר כחלון. בתקופת השר הקודם, אריאל אטיאס, התעקש משרד התקשורת להוציא מחוק ההסדרים כל רפורמה מהותית בשוק, לעומת כחלון שנוקט במדיניות הפוכה ודוחף להיעזר באוצר ובחוק כדי לקדם רפורמות. לוח הזמנים לחוק ההסדרים קובע שהחוק עובר בימים הקרובים ליועץ המשפטי לממשלה. כמה ימים מאוחר יותר, לקראת אמצע יוני, יקבלו אותו כל השרים והצבעת הממשלה עליו תתקיים בתחילת יולי.