מי מפחד מרפורמה

>> ההחלטה אם להכריח את הצרכנים לרכוש חבילת ערוצים גדולה, או לאפשר להם לקנות מספר קטן של ערוצים בפינצטה, היא יותר מסובכת ממה שאפשר לחשוב. על פניו, למה שמי שאינו חובב ספורט ייאלץ לשלם על ערוצי הספורט ומי שאין לו ילדים ירכוש ערוצים לפעוטות? התשובה מורכבת יותר.

ישראל היא מדינה קטנה והיחידה בעולם שבה דוברים עברית. מספר משקי הבית המחוברים לכבלים וללוויין הוא כ-1.4 מיליון, בשוק רווי בו כמות המצטרפים החדשים מדי שנה קטנה. מי שנמצא בסיכון הגדול ביותר מהרפורמה הם הערוצים הישראליים שמתקיימים רק כאן, שמדברים עברית ושמפרנסים אזרחים ישראלים, לעומת ערוצים כמו דיסני או נשיונל ג'יאוגרפיק, שעיקר עסקיהם ורווחיהם בשווקים אחרים. קיימות שאלות חשובות נוספות - כמה יעלה כל ערוץ או האם לא נמצא את עצמנו משלמים את אותו הסכום בשביל מוצר פחות טוב? אין ספק שלפי ההיגיון הקר, ערוץ שלא יהיו לו מספיק קונים, דינו סגירה. אבל לפני הכל, צריך לברר האם טלוויזיה קטנה ומצומצמת שמגיעה ברובה מחו"ל, זו באמת הטלוויזיה שאנו רוצים.