>> לפני כארבע שנים ביקר חנן בר, מחברם של ספרי עיון ופנאי, במסעדה של מועדון גולף בניו ג'רזי. בזמן שישב עם חבריו במרפסת המסעדה שהשקיפה על אגם מלאכותי גדול, יצא מתוך המים צוללן ובידו רשת גדולה מלאה בכדורי גולף שהגיעו לקרקעית האגם. הצוללן סיפר שהוא עובד במקום כ-20 שנה, ותפקידו הוא לצלול מדי יום ולדלות מקרקעית האגם מאות כדורי גולף אבודים.
"'הישראולוג' הכפייתי שבי לא נתן לי מרגוע", אומר בר. "היתה לי הרגשה שגם בישראל יש אנשים עם מקצועות משונים שאיש לא שמע על קיומם. כך התחלתי לחפש ולתעד את אותם אנשים". במשך כשלוש שנים הסתובב בר ברחבי ישראל וראיין, צילם וכתב על קורותיהם של עשרות ישראלים בעלי עיסוקים ומקצועות יוצאי דופן. בין היתר, הוא פגש במסעותיו את דוגמן כפות הידיים רונן נוף, מעצבת העיניים התותבות ולנטינה רודניצקי, את דן רוה, המטפל באנשים שנחטפו על ידי חוצנים, את מרפא העצים עודד יפה, מומחה הפיות ניר ווילד ויו"ר העמותה לקידום הנחמדות בעולם תומר קרמן.
את כולם כינס בר בספר "הג'וב הישראלי", שיצא באחרונה. את החיפוש אחר בעלי המקצוע הוא מגדיר סיזיפי: שעות של גלישה באינטרנט, חיטוט בארכיוני עיתונים ושיטוט בדרום תל אביב, שם יש עדיין חנויות ישנות ובעלי מקצוע שהולכים ונעלמים מהעולם. שם, למשל, הוא נתקל בבונה המטקות משה דגן ובבני הזוג יוליה ויבגני זיקוב, המעצבים שיער במקומות אינטימיים.
בנוסף, האזנה מקרית לפרסומת ברדיו הביאה אותו לתהות מי מבשר לזוכי מפעל הפיס על הרגע המשמח בחייהם, וכך הוא גילה את אראלה איידינגר, האשה שלדבריו, "כל אחד היה רוצה לשמוע את הקול שלה בצד השני של הטלפון".
איך החלטת מי ייכנס לספר ומי יישאר בחוץ?
"רציתי ליצור תמהיל מגוון, להביא מקצועות מקשת רחבה של עיסוקים, אבל לא רק מהצד ההזוי של הסקאלה. היו מפגשים מרגשים שהיה לי ברור שייכנסו לספר, כמו עם יואל בן הרוש, משקם מסמכים וספרים עתיקים, שבין היתר הגיע אליו פתק שהשליך יהודי בשואה בדרכו האחרונה. בן הרוש שיחזר את המסמך וכעבור זמן מה אחד מהצאצאים של כותב הפתק הגיע אליו".
ומי נשאר בחוץ?
"המון אנשי מקצוע מתחום המיסטיקה והרפואה האלטרנטיבית, עו"ד מטורלל ודי מוכר שבשעות הפנאי עוסק בהדרכה של סאדו-מאזו ואדם שמגדיר את עצמו פסיכולוג בגרוש - הוא פסיכולוג בהכשרתו, שמקבל אנשים באמצע הרחוב. יכול להיות שאת חלקם אכניס לספר הבא".
מתכחשים לישראליות
כמי שמתפרנס מכתיבת ספרי פנאי בעידן שבו הסופרים נאבקים על פרנסתם מול רשתות הספרים, בר מצליח כבר עשור להתפרנס מהתחביב שנהפך למקצוע. עד היום הוא הוציא לאור שישה ספרים המתעדים את התרבות הישראלית מנקודת מבט שונות, בהם "מיהו הישראלי", "ספר השקרים הישראלי" ו"הריון זה לא מחלה".
איך הכל התחיל?
"סיימתי לימודי תואר ראשון ונסעתי לארה"ב להצטרף לעסק משפחתי למכירת תכשיטים עתיקים בניו יורק. שם התחלתי לחבר 'רשימת געגועים' לתופעות ישראליות ייחודיות שחסרו בניכר, למשל, לשחק ארץ-עיר ולדעת שהחיה היחידה ב-ו' היא וירוס, או הביטחון שארגוני המורים ישבתו שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים".
הרשימה הלכה וצברה תאוצה, וכשבר הרגיש שיש בידו מספיק חומר, הוא ניסה את מזלו בהוצאות ספרים ישראליות. הספר "להיות ישראלי", שפורסם ב-2000, נמכר באלפי עותקים ובר החליט לחזור לישראל ולהפוך את העיסוק הצדדי לעיקרי, ולכתוב ספרים על ישראלים במשרה מלאה.
מה הכי ישראלי בעיניך?
"להתכחש לישראליות שבך. הרבה פעמים אנשים מספרים לי כמה הספרים דיברו אליהם, אבל שהם 'לא כאלה' - הם לא מצטלמים ליד מכוניות יוקרה בטיולים בחו"ל, לא עומדים צמוד בתור לכספומט או מאשימים את שופט הכדורגל באנטישמיות - הם לא, אבל הם תמיד מכירים ישראלים אחרים שדווקא כן".
career.themarker.com
מומחה לפיות, מרפא עצים ודוגמן ידיים
מאת עידו סולומון
10.6.2010 / 6:59