ה-FDA ידון באישור תרופה אורלית ראשונה לטרשת נפוצה

>> האיום הרובץ על רווחי טבע ומנייתה עלול להתממש מחר, כשוועדה מדעית מייעצת לרשות המזון והתרופות האמריקאית (fda) תדון אם להמליץ על אישור התרופה הראשונה למחלת טרשת נפוצה שתינתן לחולה באמצעות קפסולה, ולא בזריקה או בעירוי. אתמול ירדה מניית טבע ב-1.6%, לעומת עלייה של 1.3% במדד ת"א 25.



הוועדה המייעצת, שכוללת מומחים שאינם עובדי ה-fda, תדון ביעילות ובבטיחות השימוש בגילניה (gilenia) - השם המסחרי לתרופה האורלית לטרשת נפוצה שפותחה על ידי חברת נוברטיס, במאמץ לחדור לשוק של 10 מיליארד דולר בשנה. החברה השווייצית, שמפתחת את האיום הגנרי המשמעותי ביותר על קופקסון של טבע, משוכנעת שהוכיחה את היעילות של גילניה ביחס לתרופות לטרשת נפוצה שמבוססות על מולקולת האינטפרון: בתאסרון של באייר, רביף של מרק הגרמנית, ואוונקס של ביוג'ן איידק.

ברור שהנוחות היחסית של השימוש בתרופה אורלית בהשוואה לתרופה שניתנת בזריקה או בעירוי עשוי להיות איום על ההכנסות של תרופות אחרות כמו קופקסון, שמבוססת על מולקולה אחרת. ההכנסות של קופקסון ברבעון הראשון של 2010 הסתכמו ב-796 מיליון דולר, עלייה של 28% לעומת הרבעון המקביל ב-2009. מכירות התרופה בארה"ב צמחו ב-19% ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל, ל-513 מיליון דולר.



המכירות של קופקסון במונחי מכירות לשוק (טבע מתחלקת בהכנסות באירופה עם חברת סנופי אוונטיס, שמשווקת את התרופה) הסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר ב-2009, 20% מהכנסותיה של טבע, ולפי הערכות סיפקו 25%-30% מרווחי החברה.



נוברטיס טוענת כי הגילניה הוכיחה יעילות מוגברת ביחס לתרופות מבוססות אינטרפרון למחלה, ואולם נראה שדווקא ענייני הבטיחות יהיו המוקד לדיוניה של הוועדה המייעצת. זאת לאחר שטיסברי, התרופה האחרונה שאושרה לטיפול בטרשת נפוצה ב-2004, הורדה מהמדפים חודשיים בלבד לאחר שיצאה לשוק, מכיוון ששלושה חולים שטופלו בה מתו מ-pms - מחלה נוירולוגית קשה שנובעת מפעילותו של וירוס רדום המצוי בקרב 80% מהאוכלוסייה, והופך לפעיל כתוצאה מדיכוי המערכת החיסונית.



גילניה החלה את דרכה כתרופה למניעת מקרים של דחייה קשה של השתלת כליה. ואולם נוברטיס גילתה בשלב מוקדם יחסית כי תופעות הלוואי של התרופה קשות מדי, והעדיפה להסב אותה לטיפול בחולי טרשת נפוצה.



גם בטיפול בטרשת התגלו תופעות לוואי עם המתן הראשון של התרופה, כמו התנהגות לא נורמלית של הלב. תופעות לוואי אחרות הן התנפחות הרשתית (macular edema), שגורמת לראייה מטושטשת או מעוותת, וכן ירידה בתפקוד הריאות. תופעות אלה הביאו את ה-fda להנחות את חברי הוועדה המייעצת לדון בשאלה אם לנוכח יעילותה של התרופה, אפשר להסתפק במינון נמוך יותר. הוועדה תחליט אם לקבל את הצעתה של נוברטיס לבצע מחקר בטיחות על 1,000 חולים במשך חמש שנים לאחר קבלת האישור לשיווק.



חלופה לטיסברי, לא לקופקסון



ג'ון ניומן, אנליסט באופנהיימר, סבור כי אם הגילניה תאושר תהיה לה השפעה מתונה על מכירות הקופקסון. להערכתו, יהיה מעבר מועט של חולים שמטופלים בתרופה של טבע לגילניה.



עם זאת, ניומן צופה השפעה מסוימת של גילניה על מאגר החולים שלא הגיבו היטב לארבע התרופות המובילות כיום, שהזינו את הביקושים לתרופה טיסברי (tysabri) של ביוג'ן איידק. ניומן מעריך שגילניה תמוצב כחלופה טובה יותר לחולים אלה מאשר הטיסברי, שנחשבת יעילה מארבע המובילות, אך בעלת פרופיל בטיחותי בעייתי.



לדברי ניומן, לפי נוסח השאלות שהגיש לחברי הוועדה באשר לתופעות הלוואי, ה-fda נוטה לאשר את התרופה, בעיקר לנוכח היעילות הברורה של גילניה בהשוואה לתרופת דמה ולאוונקס של ביוג'ן איידק. ה-fda ציין שהמטופלים בגילניה חוו קצב שנתי של 0.21 התקפים, בעוד שהנסיינים שקיבלו תרופת דמה ואת האוונקס חוו 0.47 ו-0.43 התקפים בשנה, בהתאמה.



ה-fda ציין כי השימוש בגילניה לא כרוך בחשיפה מוגברת לסרטן, וגם ענייני הבטיחות הקשורים לאי-סדירויות בלב לא הטרידו אותו יתר על המידה, משום שמטופלים שחוו ירידה בקצב הלב שש שעות לאחר נטילת התרופה לראשונה לא סבלו מהתופעה לאחר יממה. להערכתו, גורם הבטיחות המהותי היחיד הוא העלייה ברמת האנזימים בכבד בקרב אחד המטופלים לרמה של פי 20 מהנורמה, בנוסף לצהבת, שעלולים להצביע על פגיעה בכבד.



גם אמיר ארגמן, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, סבור שההשפעה המהותית של התרופה החדשה של נוברטיס תהיה על טיסברי של ביוג'ן איידק ואלאן האירית. עם זאת, הוא מדגיש שהלקח מהשקת טיסברי הוא שקהילת הנוירולוגים מתאפיינת בשמרנות יחסית לקהילות רופאים אחרות, ונטיית הרופאים בתחום היא לא להחליף לחולים תרופה גם אם יעילותה נמוכה במעט מיעילותה של תרופה חדשה, מאחר שההשפעות על המטופל עלולות להיות מהותיות.



ארגמן מייחס את החולשה הנוכחית במניית טבע - מכפיל 10-11 ל-2010 ול-2011 - להערכות בדבר הסיכון לתחרות גנרית לקופקסון, אף שהוא עצמו סבור שלטבע יש די הגנות שיאפשרו לה להדוף תחרות כזו בטווח הקצר.