ד"ר עמוס ברזילי: "החזון הוא שסרטן ייהפך למחלה כרונית שחיים עמה 30 שנה ולא מתים ממנה"

שני חולים מקבלים את אותה התרופה. אחד מהם יגיב אליה נפלא ומצבו ישתפר פלאים, ואילו השני יסבול מתופעות לוואי קשות, והתרופה לא תשפיע עליו כלל. התסריט הזה רחוק מלהיות היפותטי - הוא מבטא בעיה שרופאים, בעיקר אונקולוגים, מתמודדים עמה מדי יום. הוסיפו למשוואה את עלות התרופה, עשרות אלפי דולרים בחודש, ותקבלו דילמה ששווה מיליארדי דולרים.



בשנים האחרונות מנסה עולם הרפואה להתמודד עם העובדה שתרופות משפיעות על אנשים באורח שונה, ולהביא למצב שבו יותר ויותר תרופות מותאמות לאנשים באופן אישי. איך עושים את זה? באמצעות בדיקות פשוטות, שיצליחו לזהות מראש את המאפיינים הביולוגיים והגנטיים של החולה ושל הגידול שלו - וכך לנבא מראש למי התרופה תועיל, ואפילו מה המינון המומלץ עבורו. בעולם הרפואה קוראים למהפכה הזו "רפואה מותאמת אישית", והיא נהפכת אט-אט ממדע בדיוני לפרקטיקה מקובלת.



ד"ר עמוס ברזילי, ישראלי לשעבר המתגורר בעמק הסיליקון, שותף בקרן ההון סיכון הבינלאומית וולדן אינטרנשונל (walden international) ששווייה 2.1 מיליארד דולר, ויועץ בקבוצת המשקיעים הטכנולוגית סיליקום ונצ'רס - משוכנע כי הרפואה המותאמת אישית היא הדבר הבא שיכבוש את עולמות הרפואה וההון סיכון: "ההתמחות שלי היא בזיהוי מגמות טכנולוגיות", הוא מספר. "עברתי בעמק הסיליקון כמה וכמה גלים טכנולוגיים, מתחום האינטליגנציה המלאכותית ועד לאינטרנט ולמסחר האלקטרוני.



"לפני מעט יותר משנה נכנסתי באופן לא מתוכנן לתחום הרפואה המותאמת אישית, לאחר שחבר שחלה במלנומה גרורתית ייסד חברה בתחום של בדיקות מולקולריות לחולי סרטן מתקדם וביקש שאעזור לו להרים אותה. פתאום עמדו לנגד עיניי כל המאפיינים של מהפכה טכנולוגית, והזכירו לי מהפכות אחרות שראיתי בעבר. אני מאמין שבשנים הקרובות תעבור הרפואה האישית תהליך דומה לזה שעבר על האינטרנט: הוא היה קיים כבר בשנות ה-80, אך ההתפרצות הגדולה שלו הגיעה בשנות ה-90".



ברזילי הוא בעל מניות בחברת collabrx, שבעבר אף היה המנכ"ל שלה. החברה מעניקה שירותים של דיאגנוסטיקה מולקולרית לחולים עם סרטן גרורתי. היא משתמשת בטכנולוגיות תוכנה מתקדמות לניתוח התוצאות של בדיקות רקמות הגידול שלהם, ומשווה אותן למסד הנתונים האדיר שיש על מחקרים ועל תרופות בתחום. "כך היא תופרת חליפה אישית של טיפול בחולה הבודד", מסביר ברזילי.



בנוסף, הוא משקיע בחברה בשם orlucent, שהמציאה שיטה ביולוגית לאיתור מוקדם של סרטן. "המוצר הראשון של החברה מיועד לאיתור מוקדם של מלנומה - סרטן עור קטלני שאי אפשר לרפא אם לא מאתרים אותו בשלב מוקדם. אנחנו מתכננים לבצע את הניסויים הקליניים הראשונים שלנו בישראל בקיץ".







פרופ' עמוס ברזילי



ברזילי אינו לבד: בשנים האחרונות צובר תחום הרפואה האישית תאוצה אדירה בעולם הרפואה ומצית את דמיונם של רופאים, של חוקרים ושל אנשי עסקים ומשקיעים המחפשים את הלהיט הבא. נכון ל-2009, התחום מגלגל בין 225 ל-232 מיליארד דולר וגדל בקצב שנתי של 11%. לפי הערכות, הסכום יקפוץ ל-344-452 מיליארד דולר ב-2015.



"אין לי ספק שאנחנו עושים רפואה טובה יותר בזכות הרפואה המותאמת אישית", מצטרפת פרופ' תמר פרץ, מנהלת המכון לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, ומבכירות האונקולוגים בישראל - להתלהבותו של ברזילי. "זה עובד לשני הכיוונים: מצד אחד יש חולים שמרוויחים טיפול הרבה יותר יעיל ומדויק, ומצד שני מחולים אחרים נחסך טיפול מיותר. בנוסף, הרפואה המותאמת אישית יכולה לגלות לנו אפילו מהו המינון שמתאים לחולה מסוים".



לדבריה, התועלת היא כפולה: רפואית וכלכלית. "אם במשך שלושה חודשים נותנים לחולה תרופה יקרה שלא מועילה לו - אז המדינה ביזבזה סכומי עתק והחולה סבל ללא צורך מתופעות לוואי. ברגע שמזהים מראש את החולים המתאימים, אז ייתכן שלמרות עלותן הגבוהה של הבדיקות, בחשבון כולל הן יאפשרו דווקא להוריד את מחיר הכנסתן של תרופות לסל".



ברזילי מציג זווית נוספת: "אם יצליחו לזהות קבוצה של אנשים שאליהם מכוונת התרופה, אפשר להגיע למצב שבו היא תהיה אפקטיבית ליותר מ-90% מהחולים. אז יהיה אפשר לבצע את המחקר הקליני על פחות אנשים, כי היא תשפיע על כולם".







תחום בחיתוליו



ברזילי, 56, הוא בוגר הטכניון בתעשייה ובניהול מערכות מידע, ואת הדוקטורט שלו עשה בתחום של אינטליגנציה מלאכותית. מלבד שותפותו בקרן ההון סיכון ובקבוצת המשקיעים, הוא היה מנכ"ל של כמה חברות תוכנה והוא משמש גם כיו"ר הכנס הגדול בתחום הרפואה האישית pmwc (personalized medicine world conference), שמארגנת סיליקום ונצ'רס בשיתוף עם חברת אדבנטסט-אונקוטסט-טבע - ויתקיים ב-21 ביוני בישראל. ישתתפו בו נציגי המגזרים העסקי, הטכנולוגי, הרפואי והאקדמי, ויוצגו חידושים, מגמות ומחקרים אחרונים בתחום.



לדעת ברזילי, העולם נמצא כפסע מהמפץ הגדול ברפואה המותאמת אישית, שיהפוך אותה לנפוצה, לשימושית ולנגישה לכל נפש: "קיימת הצטברות אדירה של ידע שנאסף ועדיין לא הגיע לשימוש מעשי", הוא מסביר. "ב-2003 הסתיים הפרויקט של מיפוי הגנום האנושי שהושקע בו כמיליארד דולר. מאז, עלותן של הבדיקות הגנטיות החלה לרדת באופן דרמטי. בדיקה שרק לפני שנתיים עלתה מאות אלפי דולרים, כמו בדיקה למיפוי המבנה הגנטי של האדם, עולה כיום 10,000 דולר - ובעוד כמה שנים מחיר זה יירד למאות דולרים ולפחות מכך. אלה בדיקות שפעם בכלל לא נחשבו למעשיות מבחינה כלכלית".



לא רק הפרויקט של מיפוי הגנום האנושי האיץ את התפתחותה של הרפואה האישית. סיבה אחרת היא העובדה שבשנים האחרונות לא נרשמו פריצות דרך משמעותיות בפיתוח תרופות, ודאי שלא בכל הקשור למחלה המאיימת מכולן: סרטן. "חקר הסרטן הוא תחום מדהים אך מתסכל: ב-50 השנה האחרונות ירד שיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם בכ-60% בעקבות ההתפתחות ברפואה, בעוד התמותה מסרטן ירדה רק ב-5%", קובע ברזילי. " כמעט לא השיגו כל התקדמות, על אף שמאז שריצ'רד ניקסון הכריז ב-1971 על המלחמה בסרטן כעל יעד לאומי - הושקעו במחקר יותר מ-105 מיליארד דולר". לפיכך, הוא מסביר, "הצורך והביקוש מצד החולים לתרופות ולטיפולים חדשים הם אדירים".



מה שהצליחה הרפואה המותאמת אישית לעשות הוא לפתח בדיקות שמצליחות לזהות מראש חולים שיגיבו היטב לתרופות מסוימות. מדובר לרוב בבדיקות דם ובביופסיה של גידולים סרטניים. "כולם יודעים שרוב התרופות פועלות רק על כמחצית מהאנשים. אבל בתרופות לסרטן המצב גרוע הרבה יותר", מסביר ברזילי. "רק שליש ממי שמקבלים את התרופות מגיבים להן. הבדיקות הגנטיות החדשות מצליחות לזהות מראש מי יגיב היטב לתרופה ומי לא, ובשנים האחרונות יותר ויותר בדיקות - בעיקר בתחום הסרטן - נהפכות לזמינות עבור חולים בעלי מאפיינים גנטיים מיוחדים.



"אצל אנשים עם סרטן שמבצעים בדיקות גנטיות, רואים כי התרופה עובדת על המרכיב הגנטי שלהם. פתאום הם מקבלים תוספת של שש-שבע שנים לחייהם, זה דרמטי ביותר. הבעיה היא שכל התחום עדיין בחיתוליו, ומדובר כרגע בקבוצות כל כך קטנות, שזה לא משפיע על הסטטיסטיקה".



הדוגמה הבולטת לבדיקה שהובילה לתפנית בדרך הטיפול בסרטן השד, היא האונקוטייפ של חברת ג'נומיק הלת (genomic health) - בדיקה המסוגלת לנבא מראש מי מבין החולות תזדקק לטיפולי כימותרפיה וממי מהן יכולים להיחסך הטיפולים הקשים. למרות עלותה הגבוהה, כ-4,000 דולר, היא משתלמת למבטח שכן היא מצמצמת את מספר הנשים שייחשפו לכימותרפיה - מדובר בחיסכון כלכלי, כמו גם בשיפור באיכות החיים. בישראל נכנסה הבדיקה לשימוש בקופות החולים כבר ב-2006 - תחילה בשירותי בריאות כללית ולאחר מכן גם בשאר הקופות, וכיום היא מהווה חלק מהטיפול השגרתי בחולות.



טיפול נוסף שנתפש כפורץ דרך בתחום הוא התרופה הביולוגית הרצפטין, שמתאימה וניתנת רק לנשים שבגידול הסרטני בגופן קיימת רמה גבוהה של קולטני החלבון her2. "התרופה הזו פתחה את הדרך לאחרות, וכיום יש כבר 10-12 תרופות מהסוג הזה. לפעמים הן ממש מחוללות נסים", אומר ברזילי.



לדברי ברזילי, הרפואה המותאמת אישית הצליחה לשנות את תפישת המחלה כולה: "מתברר שכל ההסתכלות על סרטן היא מיושנת, כי כיום מסווגים את סוג הסרטן לפי האיבר הפגוע: סרטן שד, מעי וכך הלאה - ולמעשה יש להתבונן על מבנה המוטציה של הסרטן ועל מאפייני הגידול".



פרץ מספקת דוגמה: "יש חולים בסרטן קיבה שהגידול שלהם מבטא את החלבון her2 ומטפלים בהם בהרצפטין, שלכאורה מתאים רק לסרטן השד. לפי מחקרים ראשונים - הם מגיבים יפה לטיפול".



ברזילי מסביר כי ישנם פיתוחים לא רק לסרטן - אלא גם למחלות נוספות. "אחת הדוגמאות המעניינות היא הקומדין - תרופה לדילול דם שהמינון שלה הוא קריטי. הבעיה בשימוש בה היא שכל אדם צריך מינון אחר ממנה, וכיום קשה להתאים את המינון הנכון לאדם הנכון. הרופאים בוחרים לרוב את המינון לפי טבלאות של מין, גיל ומשקל. הבעיה היא שמדובר בשאלה של חיים ומוות - אם נותנים יותר מדי מהתרופה, עלול להיווצר שטף דם במוח. אם נותנים פחות מדי - האדם חשוף להתקף לב או לחסימה בעורקים. התברר שיש חתימות גנטיות שאפשר לזהות בבדיקה ולפי זה לדעת בדיוק את הרגישות של האדם לקומדין. זה אדיר".



רופאים בטוחים יותר



אבל לא כולם נלהבים מהפוטנציאל האדיר שטמון בתחום הרפואה המותאמת אישית. המשמעות של בדיקות שמזהות מיהם אותם 30% שייהנו מהתרופה היא הפסד של 70% הנותרים - שבעבר היו רוכשים גם הם את התרופה. עבור חלק מחברות התרופות, מדובר בחדשות כלכליות מדאיגות. ברזילי מסביר שחברות התרופות ייאלצו להסתגל למציאות החדשה - פשוט מכיוון שהיא מייצגת את הדור הבא של הרפואה.



מבחינה כלכלית צינית, ברגע שאתה מזהה רק חלק מהאנשים כמתאימים לקבל תרופה, השוק נחתך בעשרות אחוזים. כך נגרם נזק אדיר לחברות התרופות.



"זה נכון שהתגובה הראשונה של חברות התרופות היתה מבוהלת: הן ניסו להאט את התהליך, מחשש להפסדים כספיים. לדוגמה, לאחר שיצאה לשוק בדיקת האונקוטייפ והורידה את מספר ההזמנות לתרופה, החברה ראתה שהשוק מתחיל לרדת ופנתה ל-fda (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) בתלונה נגד הבדיקה. אבל כיום גם החברות מתחילות להבין שאי אפשר להאט את התהליך, אז במקום להילחם הן מנסות לנצל את התפתחות הרפואה האישית לטובתן".



איך הן עושות זאת?



"בשתי דרכים עיקריות: ראשית, כשיודעים מראש מי יגיב היטב ומי יגיב רע לתרופה מסוימת - זה מוזיל את הליך הפיתוח שלה, כי קל יותר להוכיח את בטיחותה. בנוסף, הסינון הזה מעלה את האפקטיביות שלה, כי היא עובדת מצוין אצל האנשים שהיא מתאימה להם - ועל תרופה עם אפקטיביות כל כך גבוהה אפשר לדרוש ולקבל יותר כסף.



"שנית, הרפואה המותאמת אישית מצליחה לפתור את אחת הבעיות הקשות ביותר בפיתוח תרופות: העובדה שישנן תרופות יעילות עם תופעות לוואי חריפות ביותר, חלקן בגלל חוסר התאמה לאנשים. אם יש תרופה מעולה אך 5% מהאנשים שמקבלים אותה מגיבים אליה רע מאוד - הרופאים ייזהרו מאוד לפני שייתנו אותה, כי עד עכשיו הם לא היו יכולים לדעת מיהם אותם 5%. ברגע שיש בדיקה שמגלה אותם, השימוש בתרופה יהיה נרחב יותר. יש כבר הוכחות שזה מה שקורה בשטח. רופאים מתחילים לרשום יותר תרופות ליותר מטופלים, כי הם מרגישים יותר בטוחים בהן. מדובר ברווח נקי לחברות התרופות ולחולים".



בשורה התחתונה, הפיתוחים החדשים ברפואה המותאמת אישית חוסכים כסף או דווקא עולים ויעלו יותר למערכות הבריאות בעולם?



"יש בדיקות גנטיות שבהחלט חוסכות כסף, כי הן מאפשרות לצמצם את השימוש בתרופות יקרות. בגלל התחרות הרבה בתחום, עלותן של הבדיקות האלה יורדת והולכת כל הזמן. העלות נובעת כרגע בעיקר מהפטנטים על הגנים (חברות ואנשים שרשמו פטנטים על הקשר שבין גנים למחלות מסוימות, רל"ג) ובאחרונה היתה פסיקה בארה"ב שלפיה אי אפשר להגן על פטנט כזה. אם בית המשפט העליון בארה"ב יאשר זאת - יוזלו העלויות באופן דרמטי. השאיפה היא שהבדיקות יעלו עד 100 דולר לבדיקה, כי הן אמורות להינתן לכמות גדולה של אנשים.



"מצד שני, בעקבות ההתפתחויות בתחום יש המון תרופות חדשות - יותר מ-800 תרופות חדשות לסרטן נמצאות בצנרת של חברות התרופות, חלקן יהיו יקרות מאוד. לכן בסך הכל, עלות הטיפול בסרטן תגדל. בחמש השנים האחרונות הוכפלה עלות הטיפול, מבלי שהבריאות שלנו תשתפר פי שניים. בעתיד ישתנה המאזן: העלות תמשיך לגדול אבל נראה גם תוצאות מרשימות הרבה יותר. אנשים עם סרטן יחיו יותר שנים מאי פעם".



"החזון הוא שסרטן ייהפך למחלה כרונית שאנשים חיים עמה גם 20 ו-30 שנה, מחלה שמתים עמה ולא ממנה. זו אמנם בעיה לחברות הביטוח שישלמו הרבה יותר, אבל החברה מוכנה לשלם אם היא מקבלת יותר בריאות. בנוסף, אם יצליחו לתת עוד שנות חיים לאדם שחלה בסרטן בשיא פריחתו המקצועית - בגיל 35 או 40 - גם לכך יש תרומה כלכלית לחברה".



"אנחנו נמצאים בתהליך שהתחיל לפני כחמש שנים וכיום כבר רואים יותר תת קבוצות של חולי סרטן שמאריכים חיים", מסכימה פרץ.



הזדמנות לחברות ישראליות



כמו תמיד, יש גם זווית ישראלית לסיפור. ישראל, כך מתברר, היא אחת החלוצות בשימוש ובהטמעה של הרפואה האישית. בדיקת האונקוטייפ, למשל, חדרה לישראל בשיעור של 70%, לעומת 30% בלבד בארה"ב. ד"ר ליאור שושן-גוטמן היתה הראשונה שהביאה את התחום לישראל כבר לפני יותר מעשור, כשהקימה את חברת אונקוטסט לאיתור ולשיווק של בדיקות מולקולריות וגנטיות. היא החלה עם בדיקה אחת, her2, המזהה למי תועיל התרופה הרצפטין, ואילו כיום היא מנהלת עבור חברת טבע - שרכשה את פעילותה ב-2003 - את יחידת אונקוטסט-אדבנטסט-טבע, המביאה לישראל עשרות בדיקות מולקולריות.



פרץ סבורה שהבדיקה היא בגדר מהפכה: "לפני ההרצפטין, החולות האלה מתו מהר ובמספרים גדולים. ברגע שהרצפטין נכנסה, התמונה השתנתה: כיום הרבה יותר נשים מבריאות וחיות יותר שנים. יש לסייג ולומר כי מדובר עדיין בכ-20% מהחולות בסרטן השד, כך שהשיפור הוא הדרגתי. בעתיד תהיה עקומת ההבראה דרמטית יותר - גם מכיוון שלמדנו שיישום הטכנולוגיות החדשות הביא לשיפור, וגם מכיוון שאנחנו מוצפים במידע חדש שמאפשר לנו לאפיין יותר גידולים ואת הקשר בין מולקולות לתרופות. על רקע זה התפתחו תרופות ביולוגיות חדשות רבות שמבוססות על אותם הקשרים".



את שותפה לאמונה שבעתיד הלא רחוק ייהפך הסרטן למחלה כרונית שחיים עמה שנים?



"לגבי חלק מהחולים הוא ייהפך למחלה כרונית, וחלק אחר יחלים לחלוטין. אבל מלבד ההתפתחות הטכנולוגית בבדיקות ובתרופות, נדרשת השקעה רבה ולימוד מצד הרופאים המטפלים, ומדינת ישראל צריכה להשקיע יותר בכוח האנושי. בישראל יש יותר מ-2,500 פנימאים, 700 קרדיולוגים ורק 150 אונקולוגים - מספר שלא יעלה על הדעת. אם הרפואה האונקולוגית כל כך מורכבת ודורשת מעקב ולמידה, היינו רוצים שיהיו הרבה יותר רופאים שיעסקו בכך - כי כדי להפיק את המיטב מהידע העצום שמצטבר, נדרשים רופאים עם ניסיון וידע".



העבודה שלכם מורכבת כיום יותר מבעבר בעקבות ההתפתחויות?



"בהחלט. פעם עבדנו לפי פרוטוקולים קבועים והחולים לא חיו כל כך הרבה זמן. כיום חולים מקבלים טיפול רביעי, חמישי ושישי, כמות החולים והידע גדלים באופן משמעותי - זו ממש קפיצת מדרגה בטיפול בחולי סרטן. לכן מי שאמון על התחום חייב להגדיר את הגדלת מספר האונקולוגים כמשימה לאומית".



הרופאים הישראלים, מספר ברזילי, מאמצים בהתלהבות את תפישת העולם החדשה. "לרופאים הישראלים יש מנטליות של טייסים - הם חושבים על המטופלים", אומר ברזילי. "פה בארה"ב, הרופאים עובדים כמו עם ספרי בישול, לפי פרוטוקולים, וקשה להם לצאת מזה. המנטליות הישראלית יוזמת יותר ופתוחה יותר לחדשנות. הגישה כולה פתוחה יותר. בנוסף, רופאים ישראלים חוששים פחות מחשיפה לתביעות משפטיות, ולכן נצמדים פחות לפרוטוקולים".



סיבה נוספת להצלחה של הגישה בישראל היא המבנה הייחודי של מערכת הבריאות המקומית: "המערכת בישראל נשלטת על ידי קופות החולים הגדולות, שיש להן אוריינטציה של טיפול בחולים לטווח ארוך. שווה להן להשקיע ולקחת לפעמים קצת יותר סיכונים כלכליים", הוא מסביר.



ברזילי סבור גם שהתחום מתאים כמו כפפה ליד למאפיינים של שוק הביו-טק הישראלי: "במבט היסטורי, בישראל לא היו חברות רבות שהצליחו בתחום של פיתוח תרופות. טבע עם הקופקסון יוצאת דופן במובן הזה. כמעט כל סיפורי ההצלחה בישראל הם בתחום של ציוד רפואי, שבו תהליך הפיתוח קצר וזול יותר מתרופות. אבל בשנים האחרונות החלו יותר חברות ישראליות להתעסק בדיאגנוסטיקה - ואני מעריך שבקרוב נתחיל לראות עוד ועוד חברות בישראל בתחום של אבחון מולקולרי, שירכבו על הגל של הרפואה האישית".



במבט ארוך טווח מעט יותר, מדבר ברזילי על שינוי יסודי במודל העסקי של פיתוח תרופות, בעקבות השילוב שבין בדיקות חדשניות לתרופות חדשות: "עד היום, העיקרון של פיתוח תרופות היה לפתח 'בלוקבסטר' - תרופה רבת מכר שאפשר למכור להמון חולים. אבל כדי להכניס תרופה חדשה לשוק, צריך להשקיע המון כסף בניסויים קליניים שמוכיחים שהיא יעילה יותר מתרופות קיימות, וגם בטוחה מהן. התהליך כולל מחקר קליני בקרב אנשים רבים, בעלות אדירה ובסיכון גבוה לכישלון. לעומת זאת, ברפואה אישית מתחילות חברות הדיאגנוסטיקה והתרופות לעבוד יחד - הן מנסות לפתח תרופות שמכוונות לאנשים בעלי חתימה גנטית מסוימת, ולא לכלל האוכלוסיה".



לדבריו, השינוי שחל במודל העסקי של פיתוח תרופות עשוי לפתוח את השוק לחברות ישראליות: "ברגע שעלות הפיתוח צונחת - זו יכולה להיות הזדמנות לחברות ישראליות קטנות יותר ועם פחות כסף לחדור לשוק הזה, תוך שיתוף פעולה עם חברות גדולות".



אם כך, יכול להיות שיש תרופות שהיו יכולות להועיל לחלק מהחולים אך נפסלו לשימוש וכלל לא עלו על המדפים מכיוון שהן הזיקו לחולים אחרים?



"אין בכך ספק. יש תרופות רבות שנופלות בשלב השלישי של המחקר הקליני, אף שהן אפקטיביות עבור חלק מהחולים. ברור שאם היו יודעים לזהות מראש את החולים שהתרופה לא יעילה או אפילו מסוכנת עבורם, הדברים היו נראים אחרת. התרופה היתה עולה על המדף ומסייעת לאנשים רבים. אכן, אני מכיר לפחות חברה אחת שלוקחת תרופות שנפלו בשלב השלישי של המחקר ומנסה לפתח בדיקות שיזהו את אוכלוסיית היעד, ויחזירו את התרופה לחיים. זה העתיד".



היכונו למהפכה



1 עולה חשד למחלה



2 מבוצעת ביופסיה



3 הנבדק מאובחן כחולה סרטן



רפואה קונוונציונלית



הרופא בוחן משתנים קליניים ופתולוגיים אצל החולה, כמו גילו וגודל הגידול, ובוחר טיפול מתאים על פי סטטיסטיקה של חולים בעלי נתונים דומים



רפואה מותאמת אישית



הרופא בוחן משתנים קליניים ופתולוגיים ובנוסף מבצע בדיקה שמיועדת לזהות את הפרופיל הגנטי של הגידול. הטיפול המתאים נבחר לפי הפרופיל האישי של החולה והפרופיל הגנטי של הגידול, וכך מגדיל את הסיכויים להצלחת הטיפול