זה פשוט לא הוגן

>> תשמעו, זה פשוט לא הוגן. כולם נגדנו. סבלנו הרבה זמן, וכעת, לספוג עוד מכה כזו מאירופה, זה לא הוגן.

כבר כמעט שלוש שנים מיטלטלת הכלכלה העולמית בסערה שכמותה נראות פעם-פעמיים במאה שנים. עם הכלכלה הריאלית - המגזר העסקי, התעסוקה והחשבונות הלאומיים - היטלטלו בטירוף שוקי ההון והנכסים. הבורסות, שוקי האג"ח והנדל"ן - כולם סבלו משינויים מהירים ובלתי צפויים. הפסדים אדירים, רווחים מהירים ושוב הפסדים. המשקיעים לא סבלו מרגע דל אחד, ומשבר רדף משבר.



בסוף 2009 נדמה היה לרגע שהגענו לים שקט. השווקים, שעלו כל השנה בקצב נאה עד מטורף, סימנו את הדרך לכלכלה הריאלית - קדימה; מדדי מניות רבים החזירו חלק ניכר מההפסדים שרשמו במהלך המשבר; בארה"ב ואירופה נבלם המיתון; ובישראל ובאסיה חזרו לצמיחה מהירה שהשיבה את הצבע לפני העובדים, היצואנים, המשקיעים והחשבים הממשלתיים. התחזיות היו זהירות: הכלכלנים אמרו שההתאוששות תהיה אטית ומתונה, שכיסים של משבר יחזרו ויצוצו. אבל כולם נשמו לרווחה, כי המשבר הכלכלי הגדול מאז שנות ה-30 הסתיים ללא שפל כלכלי.



אנחת הרווחה היתה מוקדמת מדי, לפחות בתחומים מסוימים. חודשים ספורים לתוך השנה - ושוב התעורר משבר בעוצמה רבה. הפעם הגיחה המפלצת מאירופה, בדמותם של גירעונות תקציביים וחובות. משבר החובות של מדינות גוש היורו עירער מחדש את ביטחון המשקיעים, והשווקים צנחו וצנחו. המומחים מזהירים אותנו שיציבותו של כל גוש היורו בסכנה. התנודתיות עלתה, וגרוע מכך: האשראי החל לסבול מסימני מחנק מחודשים, כמו עלייה בריבית הבין-בנקאית (ליבור).



אסטרטג מבנק גדול באירופה אמר לנו בשבוע שעבר שהשווקים לא מתנהגים באופן הגיוני, שהמשקיעים רודפים אחרי מגמות ומחטיאים את הכיוון האמיתי. למעשה, דבריו שלו הם שמחטיאים את האמת. השווקים משקפים את המציאות, בין אם היא נסתרת בדפי מאזנים ובין אם היא שוכנת בליבות המשקיעים. אפילו להתרוממות רוח בלתי רציונלית יש רציונל משלה - כל עוד היא נמשכת, יש לכל משקיע ומשקיע הזדמנות לעשות רווח, ומכאן מצב הרוח האופורי.



במקרים רבים, מנטליות העדר מאותת על שינוי מגמה. אם כולם פסימיים, זה סימן להתאוששות קרובה. אם כולם אופטימיים, צריך למהר ולעשות שורט על השוק. במקרה הנוכחי, נדמה שנפלנו לאזור דמדומים אחר. יכול להיות שהמכות הקשות של המשבר עדיין טריות כל כך, שהמנטרה המובילה היא זהירות - והזהירות היא נבואה שמגשימה את עצמה: אם חוששים להסתכן ולא מסתכנים, השווקים לא יכולים ללכת לשום מקום.



רוצים להתנחם? בעוד שבאירופה נאבקים לקצץ ב-1%-2% גירעונות של יותר מ-10%, מתווה הגירעון של ישראל מדבר על ירידה מרמה של כ-5% לרמה הנמוכה בחצי. עוד נחמות אפשר למצוא ביעילותו המרשימה של מגזר הטכנולוגיה, היצוא שלנו ובאבטלה הנמוכה. עם כל הגז שמצאו בים התיכון, אולי נזכור יום אחד את התקופה הזאת כנקודת מפנה חיובית בהיסטוריה הכלכלית שלנו.