>> כמה צפוי, כמה מאכזב.
כתב קול ישראל, יואב קרקובסקי, הצליח להקליט נאום של יאיר לפיד והשמיע אותו בתוכנית של ירון דקל "הכל דיבורים". חשיפה נאה. לפיד נשמע שם מתלונן שאין "מבוגר אחראי", שאפילו מלחמות אנחנו כבר לא יודעים לנהל, ושאם לא נעשה, אף אחד לא יעשה. "הבטחתי ליואב הבן שלי איזושהי מדינה, ולכן אני כאן. ולכן אני הולך לכל מקום שרוצים להקשיב לי. אני מצלצל בפעמון, כי אם לא תעשו משהו לא יהיה כאן כלום", אמר לפיד.
הוא גם אמר שצריך להעביר חלק גדול ("רבע") מתקציב הביטחון לתקציב החינוך, שצריך לגייס את החרדים ולדאוג שהם ילמדו את לימודי הליבה. הוא תהה אם בכוחנו לצאת מהשטחים ולצמצם את מספר השרים בממשלה, והכריז שצריך להנהיג חוקה ולשנות את שיטת המשטר. "אלה דברים שכל פוליטיקאי מבטיח לפני הבחירות ושוכח אחרי הבחירות", הוסיף.
אז למה אכזבה?
כי מאז השידור ביום רביעי בבוקר עוסקים הכל רק בצדדים השוליים. בפרוצדורה. ברכילות. אם מותר ללפיד לדבר על הנושאים האלה או אסור. אם ירחיקו אותו מהגשת אולפן שישי ולאיזו גלות או תקופת צינון צריך לשלוח אותו. אם לפיד כבר החל את המסע הפוליטי שלו או שהוא רק ממשיך לצבור אהדה וכוח, מה שהוא עושה כבר שנים. אם הוא יתברג בצמרת של ציפי לבני או יקים מפלגה עצמאית. ואיך יגיב אריה דרעי.
חברי כנסת, עיתונאים ופרשנים כבר הספיקו להגיד את דעתם בנושא, והרגולטורים בתקשורת כבר קפצו על המציאה, הוציאו הודעות וסיפרו איך הם חושבים לפעול. גם תנועת אומץ לא החמיצה את ההזדמנות וכתבה למנכ"ל חברת החדשות ולמועצת הרשות השנייה שצריך לפטר את לפיד.
ומה לגבי התוכן? נאדה. את מי זה מעניין. נכון, מדובר בנאום פוליטי שמלמד על כך שלפיד בודק את גובה המים. אז מה. לפיד גם התייחס לנושאים החשובים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. נושאים שאם לא נטפל בהם כולנו נטבע בים כמו המוניטין של שייטת 13 בשבוע שעבר. ואז לא יעזור לנו לא לפיד ולא מאה לפידים - הים לא יתייבש.
ישראל מצויה כיום באחת התקופות הקשות בתולדותיה, כאשר במקביל למשבר בינלאומי הולך ומחמיר היא חייבת לקבל החלטות אסטרטגיות בסדר גודל היסטורי - גם ברמה הפנימית וגם המדינית. אלא שדווקא עכשיו ניצבת ישראל מול ואקום מנהיגותי-שלטוני נוראי ומשתק. המערכת המפלגתית הנכה והצינית מובילה את המדינה לכיוונים רעים ושחורים. שרי הממשלה העלובה מתעניינים רק בעצמם ובמקורביהם - וכל מה שיש לחלק הם נותנים לקבוצות הלחץ העשירות והחזקות.
סדר היום של לפיד רחוק מלהיות מושלם. בנאומו, ויש להניח שגם בתוכניות המגירה שלו, לפיד מתעלם מכמה נושאים חשובים במיוחד, כמו המאבק בשחיתות, הפערים החברתיים, היחס לערבים ושליטת המשפחות העשירות. ייתכן שנוח לו להתעלם מכל אלה בגלל המילייה החברתי שממנו הוא בא. גם היכולת הביצועית שלו עדיין לא הוכחה. זה שהוא מדבר יפה ועובר מסך מצוין אנחנו יודעים, אבל הוא עוד עלול להתגלות ככישלון פוליטי גדול ולהתרסק אל סלעי המציאות. לרצות מאוד זה לא מספיק, ואנחנו אפילו לא בטוחים שהוא רוצה.
ובכל זאת כדאי שמישהו יגיד ללפיד - ברוך הבא לחיים הפוליטיים. ברוך הבא לעולם שבו יש המון אנשים שרוצים כוח ושררה, אבל רק למעטים באמת אכפת מהציבור ששלח אותם. בוא ותייצר כאן תחרות פוליטית של ממש על לבו של הציבור. אולי נרוויח מזה משהו. ואם לא, לפחות יהיה כאן קצת יותר מעניין.
יאיר לפיד מצלצל בפעמון
רותם שטרקמן
11.6.2010 / 7:05