חלומו הרטוב של כל אזרח

>> המשבר העולמי הכניס את כל מדינות העולם, ששפכו מאות מיליארדי דולרים לשווקים, לגירעונות כבדים. מדינת ישראל לא נאלצה להגיע למצב הזה, וסך חובות המגזר הציבורי מגיע לכ-80% מתוצר המשק. כלומר, סך כל החוב הציבורי של ישראל מגיע לכ-600 מיליארד שקל. לעומת זאת, תוצר המשק הישראלי הוא כ-750 מיליארד שקל בשנה.



לפי הערכות, המאבק כעת על שיעור השתתפות המדינה בגילויי הגז הוא קרב על 300 מיליארד שקל. קבלת צ'ק בסכום כזה מטייקוני הגז, והפנייתו אך ורק להקטנת החוב הציבורי, הן חלומו הרטוב של כל ראש ממשלה, שר אוצר או נגיד. הסכום הזה יקטין את החוב של מדינת ישראל במחצית - ל-300 מיליארד שקל. במצב כזה, יחס החוב-תוצר של ישראל יגיע ל-40%.

300 מיליארד שקל היו יכולים גם להקטנת סעיפי החובות בתקציב ביותר מ-55%, ולאפשר לאגף התקציבים באוצר להגדיל את סעיפי ההוצאות בתקציב לנושאי ביטחון, חינוך, רווחה ותשתיות פיסיות. הסכום יכול היה להביא גם את יחס החוב-תוצר של ישראל ל-40% ובכך לסלול את הדרך לאיחוד האירופי, להקפיץ את דירוג האשראי הבינלאומי שלה ברמה ואף יותר, לפתוח בפניה שווקי הון חדשים ולהקטין את הריביות שהמדינה וחברות ישראליות משלמות כיום על אשראי בשוקי המטבע הבינלאומיים.



שנה וחצי בלי מס



כמה פעמים הבטיח לנו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להוריד את המסים? בינתיים לא נעשו צעדים משמעותיים בעניין, אבל כעת אולי תהיה לו הזדמנות לעשות את המהפך.



תחזית גביית המסים ב-2010 היא 183.1 מיליארד שקל. בפועל יגבה השנה יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, לפחות 190 מיליארד שקל, אולי יותר. עם צמיחה של 3.8% ואינפלציה של 2% ב-2011, הגבייה ב-2011 צפויה לעבור, לראשונה בתולדות המדינה, את קו ה-200 מיליארד שקל.



צ'ק חד פעמי של 300 מיליארד שקל יכול לשחרר את אזרחי המדינה מתשלום מסים, כולל מס הכנסה, מסי המקרקעין למיניהם, מס חברות, מע"מ ומכס - למשך שנה וחצי.



שכר הולם למורים



אין במה ציבורית בישראל שבה לא הוצגה שוב ושוב אחת הבעיות הקשות ביותר בישראל - מצב החינוך המידרדר. המורים, שנוהגים לצאת מפעם לפעם בשביתה במחאה על שכרם, מקבלים שכר נמוך יחסית לממוצע השכר במשק - 9,116 שקל ברוטו בחודש (לפני רפורמת אופק חדש לשיפור שכר המורים ומעמדם), לעומת שכר ממוצע במשק של 12,654 שקל בחודש. הצ'ק שיגיע מתמלוגי הגז יכול אולי להפוך את מערכת החינוך בישראל לאחת הטובות בעולם - אם זה תלוי רק בשכר המורים. בחישוב גס, כדי להשלים את הפער עבור כ-121 אלף עובדי ההוראה בישראל, נדרשים 5.1 מיליארד שקל בשנה (ללא חישוב עלות השכר בפועל).



אבל זה לא הכל. לפי תחזית הלמ"ס, ב-2013 יהיה מחסור של 10,658 מורים בכל מערכת החינוך. כדי לגייס את החוסר הצפוי תחת משכורת מפתה של עובד מדינה נדרשים 1.6 מיליארד שקל נוספים בשנה. אבל מסכום זה יישאר עוד עודף רב. אולי הכסף הגדול שעשוי ליפול בידי המדינה יאפשר לה לבצע חוק שממתין ליישום כבר 25 שנה, ולאפשר להורים לשלוח את הילדים לגן טרום חובה בלי לשבור תוכנית חיסכון.



כיום נאלצים ההורים למצוא מסגרות לילדיהם עד שיגיע לגיל חמש - אז יחול עליהם חוק חינוך חובה. עד אז, הם מממנים להם מעונים וגנים ומשלמים אלפי שקלים בחודש עבור מסגרת מתאימה לטף בשעות העבודה של ההורים. הפתרון נמצא כבר ב-1984, אז תוקן חוק חינוך חובה כך שיכלול את כל הילדים מגיל 3. אך מאז יישום החוק נדחה, וכיום לומדים תחת החוק רק 50% מגלאי 3-4.



מה העלות של צעד כה משמעותי? לפי הערכת משרד החינוך, 1.1 מיליארד שקל עבור השלמת החלת החוק לכל 300 אלף ילדי הגנים בישראל. ב-30 מיליארד שקל, תוכל המדינה להתחיל להחזיר את התשלום להורים ששלחו ילדיהם למסגרות פרטיות ב-27 השנים שבהן החוק ממתין ליישום. גם חוק יום לימודים ארוך מ-1997 ממתין ליישום מלא בעלות של כמיליארד שקל לשנה. בעלות של 1.7-2.7 מיליארד שקל בשנה תוכל המדינה לפטור את ההורים מתשלומי הרשות לבתי הספר.



תואר ראשון חינם



הסטודנטים הישראלים יכולים רק לקנא בעמיתיהם מכמה מדינות אירופה, שזוכים ללימודי תואר ראשון בסבסוד מלא של המדינה, או בסכום סמלי, בעוד שכאן שכר הלימוד נמצא במגמת עלייה. בשנת הלימודים הנוכחית שכר הלימוד הוא 9,646 שקל בשנה, המסתכם ב-28.9 אלף שקל בשלוש שנים הדרושות בממוצע להשלמת תואר. בישראל לומדים השנה 221,420 סטודנטים לתואר ראשון. אם המדינה תחליט לממן את שכר הלימוד שלהם, יהיה מדובר בעלות של 6.4 מיליארד שקל לתואר. יש לציין כי נגישות גבוהה כל כך להשכלה גבוהה אינה אפשרית במערכת כיום ודורשת תיאורטית גיוס מרצים והקמת תשתיות.



אם נתעלם מצרכים אלה, תוכל המדינה לממן תואר ראשון לצעירים אחרי צבא או שירות שביצעו לקהילה. לפי הלמ"ס, קיימים בישראל כ-1.2 מיליון צעירים כאלה בני 21-30, שעלות מימון שכר הלימוד שלהם תהיה 35.5 מיליארד שקל.