שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, עמד השבוע במרכזה של מיני סערה, בעקבות פרסומים שייחסו לו תמיכה חד-משמעית באפשרות לא להחיל את העלאת התמלוגים הצפויה על בעלי מאגר לוויתן. לנדאו מתריע אמנם מפני הסכנות שבשינוי המדיניות הפיסקאלית של ישראל בתחולה רטרואקטיבית לכאורה - אך נזהר לא לקבוע מסמרות בסוגיה המקצועית של רישיון זה או אחר.
"הגישה שאנו נוקטים היא זו של מבוגר אחראי והוגן", אומר לנדאו בראיון ל-TheMarker. "ההגינות היא מכרעת בסיפור, מכיוון שבמציאות החדשה שלאט-לאט התפתחנו לתוכה, צריך לטפל בראייה כוללת ובשיקול דעת. העיקרון הראשון הוא לכבד הסכמים. אתה רוצה שהסביבה העסקית תמשיך להתקיים, ואתה רוצה שיישמר תמריץ עסקי למשקיעים זרים כדי שימשיכו להשקיע ולפתח את הפוטנציאל הקיים - ולכן אתה רוצה למצוא את אותו איזון שישמור על התמריץ ועל חלוקת הכנסות הוגנת בין הציבור למשקיעים. זהו התנאי ההכרחי לכך שהציבור ייהנה בכלל מההכנסות - ולכן מדובר כאן באינטרס ציבורי", הוא אומר.
"מדינת ישראל צריכה לנקוט גם משנה זהירות, שלא תיצור לעצמה מוניטין של מדינה הדורסת משקיעים ככלל, ומשקיעים זרים בפרט, כמו ונצואלה. לכן הטיפול צריך להיות זהיר ויש לשמור על כללי משחק הוגנים".
"לטפל באוצרות הטבע בצורה שונה"
היכן עובר הגבול החמקמק הזה שבין חלוקה הוגנת יותר של התמלוגים לבין פגיעה לכאורה בהגינות?
"הכלל המנחה הוא שגוף שנכנס לסביבה מסוכנת, השקיע סכומים ניכרים ומצא גז - לא ייתכן שפתאום יתעוררו ויבקשו להיות שותפים שלו, לאחר שלא היו מוכנים להיות שותפים לסיכון שהוא לקח על עצמו. מדינת ישראל רוצה כאן משקיעים בעתיד, והיא צריכה לתת תחושה שכללי המשחק החלים במצב שבו נכנס גוף, הסתכן והפסיד יחולו גם במצב שבו הרוויח. אמנם כל אחד, גם הממשלה, שאיבד כאן כספים וצירף את המידע הביא להקטנת הסיכון לאלה שבאו אחריו - אך עדיין נותר סיכון. בקידוחי תמר ודלית הושקעו מאות מיליוני דולרים רק כדי להגיע למסקנה שיש שם פוטנציאל".
אך מה לגבי רישיונות אחרים?
"זה מסוג הדברים שצריך לבדוק אותם בראי האיזונים. ברישיונות שבהם לא השקיעו דבר - זה כבר סיפור אחר. ברישיונות שבהם אנשים התכוונו לפעילות ברצינות, הסתכנו וזכו - צריך להעביר את הקו מכאן והלאה. יכול להיות שיהיה צורך ביישום מודל תמלוגים מדורג, ואני רוצה לקוות שזה סוג הדיונים שתקיים ועדת ששינסקי. אני מציע לא לגעת כרגע בתמלוגים ולהנהיג פרקטיקה אחרת לגמרי בנושא המיסוי. בישראל יש כיום נטייה להורדת מסים, אבל הנושא של אוצרות הטבע יטופל בוודאי בצורה שונה".
ומה לגבי מבנה לוויתן שעומד כיום במרכז הפולמוס?
"אני כבר התבטאתי לגבי לוויתן לא מעט, ואני מעדיף שהדיונים בנושא יהיו במסגרת הוועדה".
מה אתה חושב על טענות חברות החיפושים?
"אני רוצה לתת לוועדה לעבוד".
הופעלו עליך לחצים בנושא מצדן? היו פניות?
"בוודאי שהיו פניות ומכתבים. לא היו טלפונים, אבל נפגשתי עם אנשי נובל אנרג'י ונשלח מכתב מסגן השגריר האמריקאי. רבים פנו אלי, אבל לא לחצו כל כך, כי העמדה הבסיסית שלי ממילא מתונה יחסית".
המלצות הוועדה יתקבלו להערכתך פה אחד?
"לא".
מדוע?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אני מעריך שלא תתקבל החלטה פה אחד".
בהנחה שיתקבלו החלטות בניגוד לעמדת נציגיך בוועדה, כיצד תנהג אתה או הממשלה?
"כשנגיע לגשר הזה - נחצה אותו".
"למה להקים ועדה על תמלוגים?"
סוגיית התמלוגים עלתה רשמית על סדר היום הציבורי ב-12 באפריל עם כינונה של "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל" (בראשות פרופ' איתן ששינסקי) על ידי שר האוצר, יובל שטייניץ. זאת, למרות מסכת לחצים שהופעלו נגד הקמתה בידי שותפות תגלית הגז הטבעי תמר בגיבוי הממשל האמריקאי.
מאז, נדמה היה כאילו שטייניץ נושא לבדו את דגל העלאת התמלוגים, ונתקל בחומות הבצורות שהעמידו מולו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולנדאו. "מערכת היחסים שלי עם שר האוצר טובה, והמאבק אינו אישי", מבהיר לנדאו. "אני חושב שהגישה שלו לגיטימית, והוויכוח הוא עקרוני".
מדוע, אם כך, הוא מצטייר כלוחם יחיד מבין שר הממשלה? אתה אינך סבור כי עקרונית יש לשנות את מדיניות התמלוגים בעקבות תגליות הגז האחרונות?
"אני יכול לדבר בשם עצמי, ובוודאי שאני שותף לכוונה זו בכל הקשור לעתיד. אני לא חושב לפני שגילו את פוטנציאל הנפט הגדול בקטאר, למשל, סך המס והתמלוגים היה 94%. זה מתחיל בכך שההוצאות והסיכונים לא נורמליים, וככל שקטן הסיכון ישנה יותר אינפורמציה, והסיכון קטן יותר אז גם התמלוגים גבוהים יותר. אני שמח שאנחנו בתהליך כזה, ומקווה שכמו קטאר נוכל גם אנחנו לגבות 94% מהמשקיעים הזרים ושעדיין תהיה להם סיבה להגיע לכאן, משום שהיכן שיורידו את המקדח - יהיה להם סיכוי גדול לתגלית".
אתה אישית התנגדת בכלל לכינון הוועדה.
"אמרתי שהתמלוגים הם בסמכותי, ולגבי מסים - שהאוצר יתייחס כמה שירצה. מה אתה מקים ועדה על תמלוגים?"
אם כך, מדוע שיתפת פעולה עם המהלך ומינית שני נציגים ממשרדך בין חבריה?
"קמה ועדה. בהנחה שהדיון בה יהיה רציני וענייני, ושדרך הטיפול לא תהיה על דרך הכנסת מקלות בגלגלים, אני חושב שהאנשים שלי צריכים להיות שם".
האם מתנהלים דיונים אסטרטגיים באשר להשלכות העידן החדש אליו אנו מתקרבים?
"אנחנו דנים בכך אצלנו במשרד. אם הכמויות שעליהן דובר הן אמנם כאלה, הרי שזהו נושא חשוב ביותר בעל השלכות מדיניות. בגדול, עבור מדינות באירופה שתלויות בגז טבעי ממקורות ערביים, כמו אלג'יריה ולוב, תתפתח אצלנו אלטרנטיבה שעשויה להקטין את התלות שלהם באחרים. אתה מדבר על מדינה עם שלטון יציב, ללא גחמות כלכליות, שלא תטיל אמברגו, ולכן יהיה להן אינטרס פוליטי להיות קשורים יותר בנו, וזה חשוב ביותר".
ומה לגבי דיונים אסטרטגיים באשר לחלקה של המדינה?
"יש רעיונות שכבר מסתובבים, אבל מוקדם לדבר לפני שוועדת ששינסקי תשב על המדוכה".
"הממשלה צריכה לגלות אחריות"
בצד הדיון על התמודדות המדינה ורשויותיה עם תגליות הגז העתידיות, נדמה כאילו נשכחות אלה הנוכחיות אשר פיתוחן מסתבך והולך. כך לגבי פרויקט פיתוח מאגר תמר, שעדיין לא הושגה הסכמה בין משרדי התשתיות, הפנים והגנת הסביבה לגבי תשתית הולכת הגז ממנו אל החוף. זאת, כאשר לפני כשבוע המליצה ועדת עורכי תוכנית המתאר לפרויקט לשוב ולבחון מחדש את החלופות השונות להנחת צינור הגז אל החוף.
"עקרונית, כל התייחסות קצרה שנעדרת ראייה כוללת של צורכי ישראל, תביא לכך שלא יהיה בסופו של דבר גז. אם משרדי ממשלה לא יגלו את האחריות שמוטלת על כתפיהם, ויישארו מחופרים באינטרסים צרים - הדרך להתגבר על זה תהיה להביא זאת להחלטת ממשלה", יורה לנדאו.
באשר להמלצת הוועדה לבחון מחדש את חלופת האסדה הימית לקליטת הגז הטבעי, במקום מתקני תשתית גדולים על החוף, אומר לנדאו: "יש לוועדות כבר מספיק אינפורמציה להחלטות עקרוניות".