לבלונדיניות בלבד

>> המחשבה הראשונה שהכתה בי כאשר התיישבתי בלקסוס is250c היתה: "אלוהים אדירים! מה הילדים מסוגלים לעולל לריפוד העור הרך והבהיר הזה?". אבל במבט שני הבנתי את הפרנציפ, וגיחכתי לעצמי. הרי זה כל העניין: המכונית הזאת כלל לא מיועדת לשינוע ילדים. בלי בוסטרים, בלי שקיות ריקות של חטיפים ובלי אבנים קטנות ומטונפות שנראות להם כאוצרות ממכרות המלך שלמה. כל ייעודה של המכונית הזאת הוא להוביל בלונדיניות.

אבל מכיוון שבאותה עת בדיוק הבלונדינית הפרטית שלי היתה מרותקת למיטתה עקב שפעת לא סימפטית, נאלצתי להסתפק בחבר מתלהב. עיקר המאמצים המשותפים שלנו התמקדו בספירת עוברי האורח שהסתכלו עלינו. לצערנו, מהר מאוד הגענו למסקנה המביכה מעט שמכונית ספורטיבית עם גג נפתח צדה בעיקר את עיניהם של גברים. נשים נוטות פחות לסובב את ראשיהן כשברחוב עוברת מכונית כזאת - גם כשבתוכה יושבים שני גברים מצודדים ובשלים.



באופן אישי, מכוניות לא עושות לי את זה. הפרמטר העיקרי שהכתיב את בחירת המכונית הפרטית שלי היה רוחב המושב האחורי, כך שאפשר יהיה לדחוס לתוכו כיסא בטיחות לתינוק ושני בוסטרים. לכן, כשהגיעה ההצעה שאבחן מכונית יוקרה, הלכתי על הכיוון המנוגד ביותר לאינסטינקטים הבסיסיים שלי: ספורטיבית, אדומה וזריזה. וכשסוכן המכירות החביב של לקסוס הסביר לי שאני עומד לקבל מכונית "קונוורטיבל קופה", אמרתי לו: "בסדר, בסדר, אבל הגג נפתח?"



הגג אכן נפתח. ולא סתם נפתח, אלא כמו בסרטים מהז'אנר החביב עלי, רובוטריקים למשל. בהנאה צרופה התבוננתי שוב ושוב באיזו אלגנטיות משתלבים להם זה לתוך זה מאות החלקים בתנועה מהירה וחיננית, עד שמושבי העור הבהירים ופנים המכונית מתגלים לעין המתבונן במלוא הדרם. ואז סגרתי והתבוננתי בפלא. ושוב פתחתי, רק כדי לראות את הרובוטריק הזה נהפך שוב ממכונית רגילה וסתמית למראה - למכונה סקסית ואלגנטית.



לקסוס is250c היא מכונית סקסית. ללא ספק. מושבי העור הבהירים על רקע האדום-יין המטאלי מעוררים חיוך רחב של התפעלות וקנאה. השיוט הגמיש בה ברחובות הלוהטים והמיוזעים של מישור החוף, בהחלט מדיף משב רוח רענן ומשכך כאב.



יש רק עניין בעייתי אחד שלא נערכתי אליו: קיץ תל אביבי הוא לא האקלים האופטימלי לנסיעה במכונית עם גג נפתח. כובע מצחייה אמנם חבשתי - אבל כל מי שמתכוון לרכוש מכונית כזאת, כדאי שישקלל במחיר גם כמות נכבדה של תכשירי הגנה על העור. בסוף היום מצאתי את עצמי עם עורף אדום וצרוב שמש ועם זרועות ידיים מעקצצות.



כוכב נוסף באגף הגאדג'טים של המכונית (תחום חביב עלי ביותר) הוא מסך המגע הענקי, שממוקם מימין להגה. 7 אינץ' של אינפורמציה חיונית - החל במערכת השמע והחיבור האלחוטי לאייפון, עבור בפיקוד בקרת אקלים (שאפקטיבי בעיקר כשהגג סגור) וכלה במצלמת העזר המחוזקת בחיישני הכוונה לחנייה חלקה ובטוחה בנסיעה לאחור.



ביצועי המכונית עצמה, לעומת זאת, לא עשו עלי רושם מיוחד. עם נפח מנוע של 2,499 סמ"ק ו-208 כוחות סוס ציפיתי לחללית שתטיס אותי בכביש החוף מהרצליה לנתניה, בלי שאשים לב שאני חולף על פני איקאה. אבל לא כך היה, ולרגע אפילו כמעט התפתתי לחתוך ולקנות לבלונדינית בבית איזה פתרון אחסון.



באופן אישי, אני יכול לחשוב על לא מעט שימושים אחרים ל-369 אלף שקל (או 401 אלף, בהתאם לרמת הגימור) שנדרשים כדי לרכוש את הלקסוס is250c. אבל אני מניח שיש לא מעט נהגים שהיו שמחים להשקיע את הסכום האמור במכונית, ולו רק כדי לזכות במבט אחד של הערצה מהנהג שלידם, או בחיוך מאיר עיניים מצדה של אחת שמבינה עניין.