>> יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד), ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), סיכלו בימים האחרונים לחצים שהופעלו בניסיון לחייב את המדינה להגדיל את הפיצוי שישולם ליזם פרטי בגין הפקעתו של בית פרומין בירושלים, ששימש משכן הכנסת ב-1949-1966.
לפני עשר שנים מכרה המדינה את בית פרומין לאיש העסקים אילן רגו'אן בכ-10 מיליון שקל. לאחר המכירה שכרה המדינה את המבנה מרג'ואן ב-1.5-2 מיליון שקל בשנה, והוא שימש את משרד התיירות, ולאחר מכן את הנהלת בתי הדין הרבניים. בכנסת ציינו שהעסקה מלמדת על חלמאות של המדינה, שכן היזם קיבל מהמדינה בעשור האחרון דמי שכירות בסך 15-20 מיליון שקל, כלומר פי 1.5-2 מהמחיר שבו קנה את המבנה.
כעת המדינה רוצה להחזיר את המבנה לרשותה לשם הקמת מוזיאון הכנסת. השמאי הממשלתי העריך את שווי המבנה ב-43 מיליון שקל. אם המבנה יופקע ורג'ואן יקבל את הסכום כפיצוי, הכנסותיו המצטברות מהשכירות ומהפיצוי יגיעו ל-63-58 מיליון שקל בתוך עשור - לעומת השקעה של 10 מיליון שקל בלבד.
עם זאת, רג'ואן דורש לקבוע את גובה הפיצוי בבוררות - צעד שעשוי להגדיל את סכום הפיצוי משמעותית, שכן הוא צפוי להיקבע כפשרה בין הערכת השמאי הממשלתי לדרישתו של רג'ואן. לדברי אורלב, האוצר דיווח לו שדרישת היזם לפיצוי גבוהה בעשרות מיליוני שקלים מהערכת השמאי הממשלתי.
שלשום אישרה ועדת החינוך לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מוזיאון הכנסת שיזם אורלב, שלפיה בית פרומין יחזור לידי המדינה ויוקם בו מוזיאון הכנסת.
על חברי הוועדה הופעלו בימים האחרונים לחצים כבדים בניסיון שיחליטו כי התשלום לרג'ואן ייקבע בבוררות בינו לבין המדינה, ולא באמצעות הפקעה ופיצוי לפי הערכת השמאי הממשלתי.
רג'ואן, המקורב לחברי כנסת של הליכוד, שכר את שירותיו של משרד הלובינג פוליסי כדי לסייע לו בקידום ענייניו בכנסת. עוד שכר רג'ואן את שירותיו של עו"ד דוד שמרון, שבא עמו שלשום לישיבתה של ועדת החינוך. שמרון הוא עורך דינו הפרטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לישיבת הוועדה באו גם חברי כנסת שאינם חברים בה, כמו כרמל שאמה ומירי רגב (הליכוד), ויוליה שמאלוב ברקוביץ' (קדימה).
"רג'ואן התכוון להקים במקום מגדל"
בעקבות לחצים שהופעלו על משרד האוצר, הסכימו במשרד לכך שגובה הפיצוי יקבע בבוררות - שמשמעותה שסכום הפיצוי יהיה גבוה בסופו של דבר מהערכת השמאי הממשלתי. בכנסת הובעה תמיהה על כך, היות שהליך בוררות במקרה של הפקעת נכס מאדם פרטי הוא חריג מאוד.
בדיון בוועדה התקבלה לבסוף עמדתם של ריבלין ואורלב, שהתנגדו לעריכת בוררות. אורלב אמר: "הצלחנו לבלום ניסיון, שבעיני אינו תמים, להרוויח עשרות מיליוני שקלים מקופת הציבור. הלחצים שספגתי משליחים של בעל הנכס לימדו אותי פרק נוסף בסכנה שביחסי הון ושלטון. אני שמח שהצלחתי לשכנע את כל חברי ועדת החינוך לתמוך פה אחד בכך שהפיצוי יהיה בדרך של הפקעה".
עו"ד שמרון אמר בתגובה: "אכן התקיים ויכוח בסוגיית הבוררות. אנו היינו מעוניינים בהכרעה על ידי גורם חיצוני ולא על ידי הכנסת שהיא בעלת עניין. הצענו שיכריע שופט בית משפט עליון בדימוס או נשיא מחוזי בדימוס. זאת ועוד, היזם התכוון להקים מבנה של 24 קומות, וכעת הוא נאלץ לוותר על הנכס כולו. גובה השכירות שמקבל היזם הוא כ-1.5 מיליון שקל בשנה בלבד".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הכנסת ביקשה מהאוצר להגיע להסכמה עם היזם בדבר גובה הפיצוי בלא הפקעה. המשרד לא הצליח להגיע להסכמה עם היזם, ולכן הציע לפנות לבוררות. מכיוון שהכנסת לא קיבלה את ההצעה לבוררות, תבוצע הפקעה של הנכס מהיזם על פי החוק".
המוזיאון להון ושלטון
מאת צבי זרחיה
11.6.2010 / 7:04