>> "השכונה שלנו קיימת כבר עשר שנים, אבל עד היום אין לנו מבני חינוך, ספרייה, מתנ"ס, חנויות מכולת, דואר, קופת חולים, טיפות חלב. פשוט כלום. כיום כבר יש כ-3,500 בתי אב בשכונה, ובכל מה שקשור למבני ציבור, היא נשענת על השכונות הסמוכות לה" - כך מספר יו"ר ועד שכונת כפר גנים ג' שבפתח תקוה, צדוק בן משה. בדיקה של שכונות חדשות שונות שהוקמו בשנים האחרונות בארץ מעלה שהבעיה אינה קיימת רק בפתח תקוה, אלא כמעט בכל שכונה שאיכלסה אלפי משפחות בשנים האחרונות.
מדוע חסרים בשכונות החדשות מוסדות ציבור? היכן בתי הספר שאמורים לקלוט את ילדי השכונה? התושבים מאשימים את העיריות במחדל, וטוענים שבעוד הן ממהרות לאשר לקבלנים תוספות בנייה ודירות, הן משתהות במציאת פתרונות לבעיות שנגרמות עקב התוספות הללו.
בן משה מספר שאפילו על גני הילדים בשכונה ניטש מאבק מתמשך. "יש בשכונה שלנו 12 גני ילדים, שמהם רק אחד נמצא במבנה קבוע. במשך תקופה ארוכה ילדים שהו בלובי של אולם ספורט, וכשהם עברו לבסוף למבנה קבוע, את המקום שלהם באולם הספורט תפסו ילדי גן אחר. שאר הגנים, אגב, ממוקמים בקרוואנים.
"בכל הקשור לבית ספר יסודי, עד שהוכחנו שיש בכך צורך, ועד שמשרד החינוך אישר את התקציב לבניית בית ספר חדש, הקבלן שזכה במכרז העירייה לבנייתו פשט את הרגל. בינתיים הילדים ממשיכים ללמוד בשני בתי הספר של שכונת כפר גנים הסמוכה, ובתי הספר האלה מלאים עד אפס מקום".
"העירייה לא נערכה למספר התושבים"
כאמור, התופעה המדוברת אינה נחלתה הבלעדית של פתח תקוה, וניתן לאתר בעיות דומות גם בשכונות חדשות אחרות. בנתניה מודעים תושבי שכונת קרית השרון לסכנה שבהיעדר תשתיות מספיקות בשטחם, וגם שם דואגים בוועד השכונה להציק לגורמי העירייה שאמונים על כך.
עו"ד אלי גון, תושב פעיל בשכונה ומי שהיה עד לא מזמן בוועד הקריה, אומר: "השכונה שלנו הוקמה והחלה להתאכלס ב-2001, וכיום היא כבר מונה בין 15 ל-17 אלף איש. מדובר בקצב אכלוס מדהים, ובהתאם לשכונה שהותאמה לזוגות צעירים, קצב הילודה בה גבוה מאוד. הבעיה היא שעל אף שהתוכניות קיימות, ועל אף שיש בשכונה ?שטחים חומים', שמיועדים למבני ציבור, הביצוע לא תואם את התכנון. אף אחד הרי לא רוצה לבנות משהו לפני הצורך, ותמיד מעדיפים שיהיה חסר מאשר שיהיה יותר מדי".
לדברי גון, מדיניות זו של העירייה הביאה למצב שבו חסרים בשכונה מבני ציבור רבים המתאימים לחתך האוכלוסייה שבמקום. "מאוד חסרים פה עוד סניפים של טיפת חלב. אנחנו למשל נוסעים חצי שעה עם תינוק בן יומו עד לקרית נורדאו, כי העומס אצלנו בשכונה הוא פשוט נורא ואיום. בגילאים קצת יותר מבוגרים הבעיות הן אותן בעיות, ואין מספיק גני ילדים ובתי ספר.
"העניין הוא שכשאתה פונה לעירייה בנוגע לטיפת חלב שולחים אותך למשרד הבריאות. כשאתה פונה בעניין בתי הספר שולחים אותך למשרד החינוך, ושם אין להם הנתונים המדויקים לגבי מספר הילדים שיש בשכונה. בוועד השכונה נעשה מפקד מסודר ונמצא שיש כ-700-800 ילדים בכל שכבת גיל. מובן שאף גורם לא נערך למספרים האלה מראש, ובתי הספר הקיימים נאלצים לשכן את התלמידים בקרוואנים, בחדרי המחשבים, בחדרי המורים ובכל חדר אחר שנועד במקור להעשרה". באחרונה החליטה העירייה להאיץ בנייה של אגפים חדשים בבית הספר בשכונה, וכן לקדם הקמת טיפת חלב וגני ילדים, ואולם התושבים חוששים שמדובר במעט מדי, מאוחר מדי.
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "בקרית השרון פועלים 62 גני ילדים, 23 ממלכתיים-דתיים ו-39 ממלכתיים, הנותנים מענה לכל ילדי החובה ולכל ילדי הרשות, מגיל 3 ומעלה. העירייה מחויבת לתת מענה רק לילדים בגיל חינוך חובה, אך היא בחרה לסייע בגיוס משאבים להקמת פתרונות גם לילדים בגילאים צעירים יותר. לרשות התושבים עומדים שלושה מעונות יום וגנים לילדי אפס עד שלוש. בקריה הוקמו חמישה בתי ספר, ולגבי השישי התקבל אישור בנייה של משרד החינוך.
"עוד עומדים לרשות התושבים מתנ"ס ומוקדי מתנ"ס, בתי כנסת, תחנה לבריאות המשפחה, ספורטק, אולמות ספורט ומגרשי ספורט פתוחים, גנים ציבוריים, קאנטרי קלאב ומבנים לתנועות נוער".
"לא מצליח לראות תוכנית אורבנית"
בחזרה לפתח תקוה, והפעם לשכונת אם המושבות החדשה. צביקה וויט, יו"ר ועד השכונה, מספר: "השכונה קיימת קצת מעל חמש שנים, היא מתוכננת ומאושרת ל-8,000 בתי אב, וכרגע היא באכלוס של 2,600 בתי אב. אני פעיל כבר יותר מארבע שנים בשכונה, ואני לא מצליח לראות תוכנית אורבנית כוללת של השכונה. אין לי מושג מה יהיה כאן מבחינת מוסדות ציבור, בתי ספר, גני ילדים וכו' במצב הסופי של השכונה. פשוט אין דבר כזה, והעירייה פועלת בשיטה של כיבוי שריפות".
לדברי וויט, הדבר משפיע על כל אחד מתושבי השכונה בחיי היומיום, והבעיה בולטת במיוחד בתחום גני הילדים. "הגענו ליותר מ-20 גני ילדים בשכונה, כשרובם המכריע נמצא בקרוואנים. העירייה לא משכילה להבין את הצורך של השכונה, וגם בבית הספר נוצר מצב חסר תקדים שבו בתחילת השנה הקרובה עתידות להיות עשר כיתות א' - ואין איפה לאכלס אותן.
"בכל הקשור ליתר המבנים הציבוריים הדרושים בשכונה, אני לא יודע אם ייעדו מספיק מקומות להקמת מבנים ציבוריים בשטחים המעטים שעוד נותרו לכך. בינתיים אנו נאלצים להניע את הרכב ולהגיע לשכונה הסמוכה - אם המושבות הוותיקה - בכל פעם שאנו זקוקים לטיפת חלב, למרכז מסחרי, לדואר או לכל דבר אחר. זו פשוט בדיחה שבשביל לקנות שוקו אתה צריך לנסוע לשכונה אחרת, וכדי לקבל דואר רשום אתה צריך לחכות שעה בתור כי יש רק סניף אחד, וגם הוא בשכונה הישנה".
דובר עיריית פתח תקווה, מסר בתגובה: "בשכונת כפר גנים ג' פועל בהצלחה מתנ"ס שכונתי ובנוסף פועל במקום אשכול פיס ובו חוגים מדעיים וכן מרכז ספורט. בסוף יולי ייפתח בשכונה קניון מפואר, וזאת נוסף למרכז מסחרי שפועל ברחוב לוחמי הגטו. בשכונה פועלים בתי הספר היסודיים הדר, ביאליק, נאות דוד ויבנה. בעירייה קיימת תוכנית ברורה באשר להוספת מבני חינוך ובתוכם גני ילדים, בהתאם לגידול האוכלוסייה ובכפוף לאישור משרד החינוך.
"שכונת הדר המושבות גדלה בקצב מסחרר ועל כן העירייה הגישה למשרד החינוך תוכנית לבניית מוסדות ציבור ומבני חינוך, ואולם בניית בתי ספר מותנית בקבלת הרשאות ממשרד החינוך שלפי שעה טרם קיבלנו. בחודשים הקרובים אמורים להיחנך ספרייה וכן מרכז קהילתי בן 700 מ"ר ברחוב בן חור. גן ילדים ומועדון פיס יוקמו עד סוף השנה במרכז השכונה. בהדר המושבות קיים שנים ארוכות מרכז דתי קהילתי, ולאור פניית תושבים החליט ראש העיר להעתיקו למקום אחר ובמקומו ייבנה מרכז קהילתי קבוע, לשביעות רצון התושבים".
פער בין העירייה לתושבים
עו"ד עפר טויסטר, בעל משרד המתמחה בדיני תכנון ובנייה, מסביר כי הבעיות הללו אופייניות לרשויות רבות אשר מפשירות שטחים לשכונות חדשות, אך אינן ממהרות לבנות מוסדות ציבור גם לאחר שהשכונות הללו כבר בנויות.
לדברי טויסטר, "הוועדה המחוזית אמורה לאשר את התוכניות בהתאם להתחייבות העירייה לאחוז מסוים של מערכת דרכים, שטחים ציבוריים ושירותים קהילתיים, כגון מוסדות דת וחינוך, מתנ"סים, טיפות חלב, מקוואות וכו', אולם הבעיה מתחילה בכך שתוכנית המתאר הזאת לא אומרת לעירייה מתי לבצע את בניית השטחים הציבוריים, והדבר נתון לשיקול דעתה של העירייה בהתאם לשיקולים תקציביים אחרים. כך קורה שבמקרים רבים שכונה חדשה כבר מאוכלסת בתושבים, מבלי ששטחים ציבוריים נבנו בשטחה".
לא פעם קורה שנוצרים פערים בין העירייה, שמתגאה בתשתיות שהיא מקימה עבור התושבים, לבין התושבים שחשים שלא נעשה מספיק. תושבי שכונת סביוני נצר סירני במזרח נס ציונה חשים בדיוק כך, ומתקשים להבין מדוע בעירייה מתגאים כל כך בבית ספר יסודי חדש, שמונה גני ילדים חדשים, מועדון נוער ואולם ספורט ממוזג שהוקמו בבעלות של כ-11 מיליון שקל, מגרשים משולבים, מרכז נופש ואפילו חורשה לבילוי משפחתי.
"כיום השכונה מאוכלסת בכ-60%, וכבר ברור שיש מחסור בכיתות בבית הספר", אומר תושב השכונה ומוסיף: "לא יהיה נכון לומר שאין מבני ציבור במקום, כי באמת שיש כאן כמעט הכל, אבל מה לעשות שגרים בשכונה הזאת בעיקר חבר'ה צעירים עם ילדים, וצריך עוד בתי ספר וגני ילדים".
בעירייה זיהו את הבעיה, והחלו להקשיח את אזורי הרישום של התלמידים לבתי הספר בעיר. "כשנבנה בית הספר סביונים החדש בשכונת סביוני נצר פנו לשם גם ילדים משכונת לב המושבה הסמוכה", מסביר דובר העירייה תומר תדהר. "כיום, כשיש לנו מידע לגבי השנים הקרובות, העירייה עשתה שינוי אסטרטגי ארוך טווח הלוקח בחשבון את נתוני האכלוס של שכונת סביוני נצר. עקב השינוי ישובו תלמידים הגרים בלב המושבה ללמוד בבית הספר הישן שבשטחם כבעבר. מטבע הדברים השינוי מעורר התנגדות בקרב חלק מהתושבים, אך אין ביכולת הרשות לבצע רישום יתר בסביונים".
נצמדים לדופן
טויסטר מספר כי בשנים האחרונות מוצאות הרשויות פתרון קסמים שבו השכונות החדשות קמות סמוך לשכונה שהזדקנה, וכך מנצלים את השטחים הציבוריים שלה. "תוכנית המתאר הארצית 35 קובעת עיקרון לפיתוח שכונות חדשות במה שקרוי כיום ?צמוד דופן', שכולל הצמדת תוכניות חדשות לבנייה קיימת על מנת לשמור על שטחים פתוחים. חבל שהעיריות לא משכילות להבין שככל שהפיתוח הסביבתי גדול יותר, כך גם מחירי הדירות והארנונה עולים ומעשירים את קופת העירייה.
"הרי כדי שרמת המחירים תישאר גבוהה לאורך זמן צריך להשקיע בתשתיות. שכונות שהיו חדשות ואטרקטיביות יכולות לדעוך עם השנים אם אנשים יבינו שאין בהן תשתיות, מוסדות חינוך ושטחי ציבור חיוניים".
עד כה לא נראה שנרשמת נטישה המונית של תושבים את השכונות המוזכרות בכתבה עקב הבעיות שהועלו בה, אולם כל מי שמדבר על העניין מזכיר את תחושות המרמור והכעס של התושבים, המופנות כלפי הרשויות. "המסר הזה חייב להגיע לתקשורת, גם אם הוא יוצר בעיה תדמיתית לשכונות שלנו", הם אומרים. "כיום, במצב השוק הנוכחי, אולי אין פגיעה בביקושים ובמחירי הדירות בשכונות שלנו, אבל בשוק יותר רגוע אנשים יעשו גם שיקול כזה - וכדאי שבעיריות יביאו בחשבון שגם הארנונה הגבוהה שהם לוקחים תהיה בסכנה".
"בשביל לקנות שוקו צריך לנסוע לשכונה אחרת"
מאת אלעד חיימוביץ'
11.6.2010 / 10:19