"השאיפה: שהמוסדיים ישקיעו 1.5 מיליארד שקל בהון סיכון בשנה וחצי"

>> כמעט שבוע עבר מאז חשף משרד האוצר את התוכנית שלו לעידוד תעשיית ההיי-טק. סעיפים רבים בתוכנית ספגו ביקורת, שלא זכתה עד כה לתגובה הולמת. בראיון ל-themarker מנסה ערן קפלן, סגן הממונה על התקציבים באוצר והמוח שמאחורי התוכנית, להציג את עמדת המשרד ולהשיב למבקרים.



חלק מהביקורת כלפי האוצר נגעה לכך שהתוכנית מציעה רשת ביטחון לגופים המוסדיים, שנהנים מדמי ניהול, על חשבון משלם המסים הישראלי. בנוסף, נשמעה ביקורת על כך שהניסיון של האוצר לעודד יצירת חברות גדולות לא זכה לגיבוי של נתונים שיוכיחו את הכדאיות הכלכלית של עידוד חברות כאלה. גם האופן שבו האוצר מתכוון לעודד העסקת חרדים וערבים בהיי-טק נראה לרבים לא ברור.

אתה מסכים לכך שהתוכנית של האוצר מטפלת בעיקר בתעשיית ההון סיכון?



"ראשית, זו לא תוכנית רק של האוצר. המשרד שותף בה לצד משרד התמ"ת ולשכת המדען הראשי. אני לא מסכים עם הקביעה שזאת תוכנית שמטפלת בעיקר בתעשיית ההון סיכון. התוכנית היא ייחודית, מכיוון שניסינו להתסכל על כל שרשרת הערך של המו"פ - החל מהנקודה שהוא נולד, באקדמיה, ועד לשלבים המאוחרים.



"התוכנית גם מספקת כלים לסיוע ביצירת המו"פ, ובמקביל תורמת בהיבט המימוני - שמסייע לקרנות ההון סיכון. ואולם כשאתה בוחן את כל הכלים שהצגנו, ישנו רק כלי אחד שמתייחס לתחום ההון סיכון".



מה בעצם קורה כעת עם התוכנית?



"התוכנית עדיין לא אושרה בממשלה. לאחר שהיא תאושר, חלק מרכיבי התוכנית יעברו תהליך של חקיקה. רכיבים אחרים צריכים לקבל אישור תקציבי".



נראה שהנחת העבודה שלכם היא שעידוד ההון משמעותו עידוד כל תעשיות ההיי-טק. האם לטעמכם מתן רשת ביטחון למוסדיים בכדי לעודד השקעות בקרנות הון סיכון יסייע לכל תעשיית ההיי-טק? מה לגבי סיוע לחברות היי-טק גדולות או קטנות שאין מאחוריהן משקיעי הון סיכון?



"זה בפירוש לא כך. התוכנית לא מתעסקת אך ורק בעידוד קרנות הון סיכון. אחד המרכיבים המשמעותיים בה, למשל, הוא תיקון המצב בחממות הטכנולוגיות. זאת תוכנית שגובשה בתחילת שנות ה-90 ונחשבת להצלחה, אבל אנחנו מתכננים לבצע בה שינויים משמעותיים - למשל לאפשר לחממות לעבוד במודל של מכירת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה.



"אנחנו מתכננים ליצור תחרות בין החממות הטכנולוגיות. המצב כיום הוא שהמפעילים של החממות, המשקיעים הפרטיים, הם קבועים. נשנה את זה. המפעיל יצטרך להתחרות על בסיס פרמטרים איכותיים של ניהול".



"הגנה למוסדיים - לא לקרנות"



מדוע המדינה מציעה רשת ביטחון לגופים מוסדיים ישראליים המשקיעים בקרנות הון סיכון ישראליות, מבלי לדרוש שינוי במודל שמותיר 2% דמי ניהול בכל הקרן בכל שנה, כלומר מיליוני דולרים שנותרים בכיסי המנהלים? הרי זהו כסף שיוצא מכיסי משלם המסים הישראלי.



"קודם כל צריך להבין כיצד פועל הכלי שנקרא קרנות ההון סיכון. חיים שני (מנכ"ל האוצר, ג"ג) הביא אותנו למסקנה שהגופים המוסדיים הישראליים נרתעים מהשקעות בקרנות המשקיעות בהיי-טק בשל כמה סיבות. קיים אצלם חשש מכניסה לשוק שמראה תוצאות רעות יחסית.



"המטרה של התוכנית היא להכניס את המוסדיים הישראליים למעגל השקעות בהיי-טק - לא לתקן את עבודתן של קרנות ההון סיכון. אם תכניס גופים מוסדיים משמעותיים הם כבר יעשו את התיקונים הנדרשים מול הקרנות. התשובה לשאלה אם הם יגבו דמי ניהול תיקבע ביניהם. המטרה היא להכניס גופים פיננסיים למשחק. לכן, ההגנה שניתנת מוגדרת כהגנה לגוף מוסדי - ולא לקרן הון סיכון.



"כיום היקף ההשקעות של הגופים המוסדיים הישראליים בקרנות היי-טק הוא בסדר גודל של 0.2% מסכום של 800 מיליארד שקל. בארה"ב מדובר ב-2%-2.5%. אנחנו צריכים לשנות את המצב בישראל. אולי לא נגיע בתוך שנה שנתיים לשיעור השקעה כמו בארה"ב, אבל השאיפה היא להגיע למצב שבו המוסדיים הישראליים ישקיעו 1.5 מיליארד שקל בתוך שנה וחצי בהון סיכון הישראלי".



"חברות שישמשו כעוגנים"



קבעתם שעדיף שיהיו חברות היי-טק ישראליות גדולות, אבל בתעשיית ההיי-טק עצמה עוד לא הוכרע הדיון בשאלה מה עדיף - השקעה בהרבה חברות קטנות או יצירת חברות גדולות. על סמך מה קבעתם שזה רע למשק שאין "נוקיה ישראלית"? אני מניח שההגיון שלכם הוא באובדן ערך מוסף משמעותי למשק כתוצאה ממכירה מוקדמת של חברות ישראליות לחו"ל, אבל חברות הסטארט-אפ הקטנות שנמכרות ממשיכות לשלם כאן מסים כי הן עובדות כאן תחת המטריה של מרכזי מו"פ. אז מה הבעיה?



"האקזיטים הם תהליך טבעי והכרחי - זה קורה בכל העולם. אבל בארה"ב, למשל, היקף האקזיטים הפנימיים בין חברות אמריקאיות הוא גדול יותר. כלומר החברות נמכרות לחברות אמריקאיות אחרות.



"בישראל החברות נמכרות לגופים זרים. לפעמים מרכז המו"פ נשאר כאן ולפעמים לא. מצד שני, אני לא חושב שהממשלה יכולה לקחת סטארט-אפ משווי של חמישה מיליון דולר ולגדל אותו לשווי של 100 מיליון דולר. אנחנו רוצים שבישראל ייווצרו גושים של חברות היי-טק כדי לאפשר מצב שבו חברות בינוניות וגדולות רוכשות חברות ישראליות קטנות.



"חברות גדולות מספקות תועלות גם לגופים נוספים. אינטל, למשל, מסייעת לקבלני משנה ולספקים שמעניקים לה שירותים. היא מחוללת תעסוקה במעגלים רחבים. צריך שבמשק הישראלי יהיו גם חברות קטנות וגם חברות גדולות, שישמשו כעוגנים".



מהו ההיגיון הכלכלי דווקא במו"פ של טכנולוגיות המיועדות לענף הפיננסים? למה לא לעודד את תחום האינטרנט או הקלינטק, למשל?



"בבדיקות שעשינו, כולל במרכזים פיננסיים בלונדון ובניו יורק, גילינו שהבנקים הגדולים, ברקלי, סיטי ואחרים, מחזיקים מחלקות it פנימיות של מאות אנשים. זה לא קיים בישראל. זהו שוק שהיקפו מוערך ב-200 מיליארד דולר וישראל לא לוקחת בו חלק".



"לשפר את המדען הראשי"



לא הצגתם פתרון ברור לבעיות עמוקות כמו שילוב ערבים וחרדים בהיי-טק. בתוכנית שהצגתם מדובר על סבסוד חלק מהשכר, אך האם זהו באמת הפתרון העיקרי?



"אין ספק ששילוב של המגזרים האלה הוא חשוב. אנחנו עוסקים בכך לא רק בתוכנית לעידוד ההיי-טק, אלא גם כחלק מתוכניות אחרות.



"בהקשר של ההיי-טק אנחנו מנסים להציע מסלול תעסוקה שדומה מאוד למה שקיים במשרד התמ"ת - התאמת מסלולי תמיכה בסבסוד עלויות שכר. אבל בעיית השילוב אכן רחבה יותר. אין כאן פתרון קסם אחד".



מצד אחד דווח שאתם מציעים למדען הראשי תקציב מו"פ מקוצץ של 900 מיליון שקל ומצד שני אתם יוצאים בתוכנית לעידוד ההיי-טק.



"המדען הראשי הוא אחד הכלים היותר טובים שקיימים בממשלה. הוא הוכיח את עצמו אבל צריך לשפר ולחדש אותו. צריך לקדם אותו ככל שהמשאבים מאפשרים".