בהנהלות האוניברסיטאות המובילות בעולם אין לסגל ולסטודנטים ייצוג כלל - או שייצוגם מאוזן

>> הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב מונה 14 חברים, בהם שלושה נציגים של הסגל האקדמי. לסטודנטים יש נציג אחד בלבד. הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית מורכב גם הוא מ-14 חברים, בהם שלושה נציגים של הסגל האקדמי, כאשר לסטודנטים אין כל נציגות בוועד המנהל.



בכך שתי האוניברסיטאות הגדולות בישראל ממחישות את הפער הגדול בניהול מוסדות אקדמיים בין ישראל לבין העולם. במסמך שהגישה, ערכה התאחדות הסטודנטים סקירה של מוסדות הניהול של האוניברסיטאות המובילות בעולם במדינות שונות. התמונה העולה מן הסקירה ברורה: המוסדות האקדמיים הבולטים בעולם מנוהלים על ידי אנשי ציבור בלבד (בעיקר המוסדות האמריקאיים) ללא ייצוג לסגל האקדמי ולסטודנטים, או שהם מנוהלים תוך שמירה על איזון בין הסגל האקדמי לבין הסטודנטים (המוסדות האירופיים בעיקר).

כך, אוניברסיטת הרווארד (ראשונה בדירוג העולמי academic ranking of world universities) מנוהלת על ידי ועד מנהל המורכב מאישי ציבור בלבד, ללא ייצוג לסגל האקדמי או לסטודנטים. סטנפורד (שנייה בדירוג העולמי) מנוהלת גם היא בידי גוף המורכב ברובו מאנשי עסקים בולטים, ללא ייצוג לסגל או לסטודנטים. הוועד המנהל את האוניברסיטאות של קליפורניה מעניק ייצוג סמלי לסטודנטים - נציג אחד בלבד מתוך 26 חברים. לסגל האקדמי אין ייצוג.



באירופה מקובל לתת ייצוג לסגל ולסטודנטים, אבל ייצוג מאוזן. כך, אוניברסיטת קיימברידג' (רביעית בדירוג העולמי) בבריטניה מנוהלת בידי ועד של 19 חברים, בהם ארבעה נציגי סגל ושלושה נציגי סטודנטים. בשבדיה ובנורווגיה הוועדים המנהלים הם קטנים יחסית, ויש בהם ייצוג בולט ושווה לשני הצדדים - כשלושה נציגים לכל צד. אוניברסיטת טורונטו שבקנדה (מקום 25 בעולם) מעניקה כמחצית מקולות הוועד המנהל לצדדים המעורבים באקדמיה, עם 12 נציגים לסגל ושמונה לסטודנטים.



המבנה המקובל בעולם, של היעדר נציגות לצדדים הקשורים לעולם האקדמיה או של נציגות מאוזנת, נועד לטפל בבעיית ניגודי העניינים. הסטודנטים מצטטים מספרם של החוקרים פול מילגרם וג'ון רוברטס, כי "שתי הקבוצות אשר היסטורית ייצגו את הסיכון של הסבת משאבי האוניברסיטאות שלא למטרות המוצדקות ציבורית היו הסגל האקדמי והסטודנטים. לכן, ועד מנהל אפקטיבי, אסור לו שיובל או יושפע על יד אותם אלה שהוא אמור לנטר. לכן הוגבלה מאוד השתתפותן של שתי קבוצות אלה בהנהגת האוניברסיטאות". המסקנה הזו שונה בתכלית מהמצב בישראל, שבו האוניברסיטאות מובלות באופן מובהק בידי האינטרס של הסגל האקדמי.