>> 1999 התקרבה לסופה. שוק המניות להט, ובועת ההיי-טק היתה בשיאה. חברות סטארט-אפ שמכרו חלומות נסחרו בשווי של מיליארדי דולרים. העיתונים בישרו על עולם האינטרנט המבטיח, על כלכלה חדשה ועל סין, רוסיה והודו - השחקניות החדשות והמבטיחות שהצטרפו לקפיטליזם המערבי. מכפילי הרווח של המניות נסקו לשחקים.
באחד מימי ספטמבר נפגשתי במשרדי עם סוכן הביטוח גרישה כספי, שאליו התלווה אדם נוסף. "תכיר בבקשה", אמר לי גרישה, "מר ירון נאיב". נאיב, גבר כבן 50, נעים הליכות ובעל פנים חרושות קמטים ועיניים חומות ונבונות, חייך אלי בברכה.
שוחחנו במשך כמה דקות על ההפסד האחרון של הפועל תל אביב, וגרישה מיהר לגשת לעניין שלשמו באו. "מר נאיב מעוניין לפתוח אצלך תיק מנוהל", הוא אמר. "נכון", אמר נאיב והינהן באישור. "הגיע הזמן שגם אני אשקיע במניות. יש לי כמה מאות אלפי שקלים שמתייבשים זמן רב מדי באג"ח ממשלתיות ובפיקדונות בבנק", חייך בביישנות. "פיקדונות...", חזר אחריו גרישה וגיחך בבוז.
"זו הפעם הראשונה שאתה משקיע במניות?", שאלתי. "כן", הודה נאיב, וחיוך ביישני עלה שוב על שפתיו. "אומרים שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא. התייעצתי עם אשתי וחמותי, והחלטנו להפנות חלק משמעותי מחסכונות המשפחה לשוק המניות".
"הגעת למקום הנכון", התערב גרישה. "בבית ההשקעות הזה תקבל שירות ממקצוענים ואת התשואות הטובות ביותר". רציתי לספר לנאיב על היתרונות הרבים של ההשקעה במניות באמצעות בית ההשקעות שלנו, אבל הרגשתי איך חוט דק של ספק נטווה בתוכי. השתעלתי במבוכה. "מה בדיוק אני צריך לעשות כדי לפתוח אצלכם תיק?" שאל נאיב. הלבטים המשיכו לכרסם בי. "תקשיב לי היטב, ירון", אמרתי, "אני אשמח מאוד לקבל את התיק שלך לניהול, אך עם זאת, אני ממליץ שתחכה כמה חודשים לפני שאתה רוכש מניות בכספי חסכונותיך".
"על מה אתה מדבר?", נזעק גרישה. "מר נאיב מעוניין להשקיע בשוק עכשיו ומיד". נאיב אישר, והוסיף: "מה שיותר מהר".
"המניות אינן זולות כיום", שפכתי מים צוננים על מדורת ההתלהבות בחדר. "הן אפילו יקרות מאוד בכל קנה מידה היסטורי. איני יודע כמה זמן יימשכו העליות, אבל אני סבור שבשנה הקרובה נוכל למצוא נקודת כניסה אטרקטיבית יותר לשוק".
השניים בהו בי כלא מאמינים. "אני מציע שאנחנו ננהל את כספך במסלול סולידי, ללא מניות", אמרתי, "ונחכה להזדמנות טובה יותר לכניסה לבורסה". "לא לשם כך באתי אליך", אמר נאיב. "אין לי כל עניין בתיק אג"ח מנוהל". הוא הושיט לי את ידו לפרידה ויצא מהמשרד.
"מה עשית?", שאל גרישה בכעס, "זרקת לקוח בטוח דרך החלון!". שתקתי, וגרישה המשיך: "הוא ילך מכאן הישר לבית ההשקעות המתחרה. אתה חושב ששם לא יסכימו להשקיע את כספו במניות?". המשכתי לשבת בדממה. "ומה עם דמי הפניית הלקוח המגיעים לי?", אמר גרישה. "מי יפצה אותי על הזמן שהשקעתי בגיוסו של נאיב? חכה שבעלי בית ההשקעות ישמעו איך אתה מגרש לקוחות פוטנציאליים". גרישה עזב בטריקת דלת.
פגשתי שוב את ירון נאיב באירוע חברתי כעבור כמה שנים. ניסיתי לברר בעדינות מה עלה בגורל ההשקעה ההיא בשלהי הבועה, אך נעניתי בשתיקה ובפנים חתומות.
למה הבנקאי מתלהב
בעולם ההשקעות הפיננסיות קיימים ניגודי עניינים רבים. להלן עשר דוגמאות בולטות, שכדאי להכיר:
1. אם עיני הבנקאי שלכם בורקות מהתרגשות כשהוא מציע לכם לרכוש מוצר מובנה כלשהו, לא בטוח שהברק נובע מאיכות המוצר. דמי ההפצה הגבוהים המשולמים לבנק בגין מוצרים אלה הם כנראה הסיבה האמיתית להתלהבות - מדובר במוצרים רווחיים ביותר מבחינת הבנקים.
2. כשהבנקאי שלכם בחו"ל מציע לכם לרכוש אג"ח אטרקטיביות, בררו תחילה אם הוא מוכר לכם איגרת הנמצאת במלאי הניירות שהבנק מחזיק. הבנקאי עלול להציע לכם את הנייר שהוא רוצה למכור, ולא בהכרח את זה שאתם הייתם מעדיפים לקנות. לא פעם אג"ח בחו"ל אינן נסחרות דרך מנגנון בורסאי מסודר. מדובר כאן ב"סחר סוסים" - במקח וממכר.
3. קניית מוצרים פיננסיים של בית ההשקעות או הבנק המוכר - קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות גידור ומוצרים מובנים לסוגיהם - כרוכה בניגוד אינטרסים מובנה. בבתי השקעות בישראל ובבנקים בחו"ל קיימת בדרך כלל הנחיה ברורה לדחוף את מוצרי הבית בכל הזדמנות. זכרו כי קרן הנאמנות של בית ההשקעות שמנהל את כספכם אינה בהכרח הקרן העדיפה מבחינתכם.
4. אם אתם לקוחות קטנים, הבנקאי שלכם יכוון אתכם להפקיד את יתרות המזומן בפק"מ (הכסף מופקד בבנק ונושא ריבית, והפיקדון מתחדש מדי שבוע או חודש). נער הייתי וגם זקנתי, ולא זכיתי לפגוש בנקאי שהציע לי לרכוש מק"מ במקום הפק"מ - למרות יתרונותיו הברורים במרבית המקרים. בעוד לקוחות קטנים יכוונו לפק"מ, לקוחות גדולים, שמשווים מחירים ועמלות בין הבנקים השונים, יכוונו לרכוש קרן כספית.
5. ללקוחות קטנים וגדולים כאחד יציעו בבנקים לפתוח תיק ניירות ערך מנוהל בחברת ניהול התיקים של הבנק, וכל זאת משיקולי רווחיות של הבנק, לא של הלקוח.
6. בקשו ממנהל התיק שלא יקנה בעבורכם מניות או אג"ח מהנפקות שבהן בית ההשקעות שלו שימש כחתם. ניגוד האינטרסים כאן בולט לעין.
7. כשאתם קונים או מוכרים מניות, אג"ח או קרנות נאמנות בישראל, אתם משלמים עמלה. ככל שתבצעו יותר פעולות, המערכת תרוויח יותר - על חשבונכם.
8. אל תצפו ממנהל התיק שימליץ לכם ביוזמתו למכור מניות ולעבור לאחזקה במזומן. מעבר כזה כרוך בהפחתה משמעותית של דמי הניהול הנגבים מהתיק שלכם.
9. לעולם אל תרכשו מוצרים פיננסיים מסוג "קרן של קרנות" (fund of funds). אלה מוצרים עתירי עמלות.
10. היזהרו מהימורי מט"ח - בחלק מהעסקות בתחום המט"ח, חברת המסחר במט"ח תשיג רווח משמעותי רק אם אתם תפסידו.
-
הכותב שימש בעבר מנכ"ל פארגון, זרוע ההשקעות בחו"ל של כלל פיננסים. לתגובות: kobiblum@gmail.com
-
מק"מ
מלווה קצר מועד, לטווח של עד שנה, שמנפיק בנק ישראל. המק"מ נסחר בשוק ההון כנייר ערך לכל דבר
-
חתם
גוף שמסייע לחברות לגייס הון, ונוטל על עצמו חלק מהאחריות הכרוכה בגיוס
-
מוצר מובנה
מוצר שמורכב על ידי בתי השקעות ומשלם ריבית וקרן לפי תנאים שנקבעו מראש. אם אותם תנאים לא מתקיימים, המוצר עשוי שלא לשלם את הריבית והקרן, או לשלם אותן באופן חלקי בלבד
-
מכפיל רווח
פרמטר להשוואה בין מניות דומות. מכפיל הרווח מחושב על ידי חלוקת מחיר המניה ברווח למניה. ככל שהמכפיל גבוה יותר, כך המניה "יקרה" יותר, אך היוקר הזה עשוי להיות מוצדק
גם למנהל התיקים שלכם יש אג'נדה
קובי בלום
13.6.2010 / 7:04