חפיר הגנה כלכלי.
מונח שטבע המשקיע המפורסם וורן באפט כדי לתאר את סוג היתרון התחרותי שאותו הוא מחפש בחברות שבהן הוא משקיע. הביטוי נסמך על החפיר שהיה מגן על מצודות וטירות בימי הביניים.
ככל שהחפיר הכלכלי של חברה הוא עמוק ורחב יותר, כך קשה יותר להתחרות בה. לחברה כזו יהיה קל יותר להכתיב את רמת המחירים בשוק ולשמור על רווחיה. עבור משקיעים כמו באפט, שמסתכלים על פרקי זמן של עשר שנים ויותר, לחגורת הגנה כלכלית שכזו יש משמעות רבה.
יתרון טכנולוגי או חדשנות יכולים לשמש כחפיר. חברה שיש לה יתרון טכנולוגי על פני מתחרותיה מצליחה להוציא לשוק מוצרים מתקדמים במהירות גבוהה יותר, וכך היא כובשת נתחי שוק גדולים לפני שמתחרותיה מתעוררות. דוגמה לכך היא אפל, שהצליחה להביא לשוק מוצרים חדשניים כמו האייפון והאייפד, שאותם היא מוכרת מבלי להיתקל בתחרות של ממש.
חפיר מסוג אחר הוא מותג חזק. חברות כמו ג'ילט, קוקה קולה ומקדונלד'ס נהנות ממותג בעל נוכחות בינלאומית, שמסייע להן לגבות פרמיה על המוצרים שלהן.
גם פטנטים שמגינים על מוצרים קריטיים יכולים לשמש קו הגנה מפני מתחרים עוינים. בעיקר נהנות מכך חברות התרופות, שמוצריהן החדשים מוגנים מפני תחרות למשך 10-15 שנה. חברות אלה חייבות כל הזמן להוציא לשוק תרופות חדשות כדי לעבות ולהעמיק את קו ההגנה שלהן.
עוד דוגמה לחפיר כלכלי היא עלויות מעבר גבוהות. אם לקוח צריך להשקיע הרבה כסף וזמן כדי לעבור לחברה המתחרה, סביר להניח שהוא יעדיף להימנע מכך. אפשר לזהות התנהגות שכזו בישראל בקרב לקוחותיהן של חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית והבנקים.
באפט אכן משתדל להחזיק חברות בעלות חפיר רחב בתיק ההשקעות שלו. במשך השנים כיכבו בתיק הזה חברות כמו קוקה קולה, ג'ילט וקבוצת הבנקאות וולס פארגו. באחרונה עשה באפט צעד נוסף בכיוון זה, כשרכש מניות של חברת הרכבות נורת'רן ברלינגטון סנטה פה. ברלינגטון שולטת בנתיבי תעבורה של מטענים בחלקים נרחבים של ארה"ב, ובמקומות שבהם היא פועלת היא נתקלת בתחרות מועטה.
ginzburg@themarker.com.ami
Economic Moat
עמי גינזבורג
13.6.2010 / 7:04