אתמול בערב נפתח בירושלים המפגש השנתי של קבוצת המדינות בה מיוצגת ישראל בדירקטוריונים של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. במפגש יתקיימו דיונים בנושא ההתפתחויות הכלכליות האחרונות בדרום מזרח אירופה, לקחים מהמשבר הפיננסי לעניין הפיקוח על המערכת הבנקאית והפיננסית, מבט לעתיד בנושא היציבות הפיננסית, סוגיות בעניין אנרגיה נקייה וצמיחה, ועדכון בנושאים אקטואליים מקרן המטבע העולמית והבנק העולמי. שר האוצר ינאם הערב בסיכום המפגש.
בדברים שנשא נגיד בנק ישראל בכנס, התייחס פישר למצב הכלכלה העולמית. לדבריו, על אף שהמשבר הפיננסי נמצא, ככל הנראה, בשלבי סיום, המיתון בחלק מהמדינות עוד לא הסתיים ואי הוודאות לגבי ההתפתחויות הצפויות בכלכלה העולמית נותרה גבוהה, ולכן כל ידיעה שלילית שמגיעה לשווקים משפיעה בצורה חדה על ההערכות לגבי משך היציאה מהמיתון במדינות שונות בעולם. באירופה, תוכנית החילוץ שהוכרזה על ידי המוסדות האירופים וקרן המטבע תרמה לייצוב השווקים, ובכלכלה העולמית יילמדו לקחים חשובים לגבי האופן בו היא גובשה ותיושם.
העובדה שמדינות אסיה נפגעו פחות מהמשבר תרמה להמשך התהליך בו מרכז הכובד של כלכלת העולם נע, בתהליך הדרגתי, לכיוונן של מדינות מתפתחות הצומחות בקצב מהיר. בנוסף, גדלה השפעתה של קבוצת ה-G20, בה חברות גם מדינות אלו, לעומת קבוצת ה-G7.
המשבר לא מבשר, למרות שהיו שנטו לחשוב כך, את סופו של הקפיטליזם. עם זאת, ברור היום שעיקר תשומת הלב של קובעי המדיניות הכלכלית בעולם צריכה לפנות לרפורמות במערכת הפיננסית. סוגיה חשובה נוספת עוסקת בהיקף ההרחבות הפיסקליות שמדינות שונות נקטו בהן, שללא ספק היו חיוניות כתגובה למשבר, ובהשלכות הרחבות אלו על העתיד הכלכלי של המדינות, ועל יכולתן לעמוד בהחזרי החובות הממשלתיים. ההתפתחויות שאנו רואים לאחרונה מחזקות את התוקף של המדיניות שקרן המטבע דבקה בה בשנים האחרונות: מדינות שמנהלות מדיניות פיסקלית נכונה בעיתות שגרה, מגיעות מוכנות יותר, ונפגעות פחות, כאשר פורץ משבר.
שטראוס-קאהן על התקציב הדו שנתי: "רעיון מקורי ומועיל ליציבות"
לעניין המדיניות המוניטרית, הלקח העיקרי שהמשבר מביא עימו הוא שהמדיניות המוניטרית יכולה להיות יעילה גם כאשר הריבית יורדת לרמה מאוד נמוכה, היות והבנק המרכזי יכול להזרים נזילות לשוק כנגד נכסים פיננסיים מסוגים שונים, ולשמש לא רק כמלווה של מוצא אחרון, אלא גם כעושה שוק של מוצא אחרון. מסיבה זו ומסיבות אחרות, הסביר הנגיד שהוא מתנגד להצעה שהושמעה לאחרונה בקרן המטבע, להעלות את יעד האינפלציה במדיניות המקיימות יעד כזה.
בהמשך דבריו, סקר הנגיד בפני האורחים מחו"ל את ההתפתחויות האחרונות בכלכלת ישראל, את הגורמים שהביאו לכך שעוצמת המשבר בישראל היתה פחותה יחסית ואת תגובת המדיניות למשבר, ואת האתגרים העומדים בפני כלכלת ישראל בשנים הקרובות.
במפגש משתתפים מנכ"ל קרן המטבע העולמי, דומיניק שטראוס קאהן, חבר הדירקטוריון מטעם הקבוצה בקרן המטבע, אג ברקר מהולנד, וחבר הדירקטוריון מטעם הקבוצה בבנק העולמי, רוד טרפרס מהולנד. כמו כן משתתפים עשרה שרי אוצר ו-12 נגידים של בנקים מרכזיים.
הבכירים מישראל המשתתפים במפגש הם שר האוצר, מר יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צביקה אקשטיין, המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, והמפקח על הביטוח, שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר, מר עודד שריג בנוסף לבכירים מהקרן ומהבנק העולמי ומשלחות מהמדינות השונות.
דומיניק שטראוס-קאהן פתח את הכינוס של הקרן במחמאות על התקציב בישראל: "זה רעיון שמועיל רבות ליציבות ולתכנון לטווח ארוך".
"המשבר הכלכלי העולמי עדיין לא מאחורינו" אמר מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית שהוסיף כי "בתקופה כזאת יש מקום ליוזמות מקומיות ומה שישראל, בהובלת שר האוצר יובל שטייניץ, עשתה עם הרעיון המקורי של התקציב הדו-שנתי הוא בדיוק מסוג היוזמות שיכולות לשפר את המצב הכלכלי".
שטראוס-קאהן התייחס לרעיון יישום התקציב הדו-שנתי במדינות נוספות ואמר כי "זה רעיון מאוד מקורי שמועיל ליציבות ולתכנון לטווח הארוך. מכיוון שמעבר לתקציב דו-שנתי עשוי לסייע להמשך ההתנהלות הכלכלית של מדינות אנו נמליץ לחברות בקרן לאמץ אותו".