סיכוייה של אישה בישראל להתמנות למשרה בכירה - פחות ממחצית משל גבר

בישראל קיים שוויון רב יותר בשוק העבודה בין גברים לנשים לעומת מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (oecd) ומדינות האיחוד האירופי. כך עולה מסקירה של משרד התמ"ת. לפי הסקירה שהכין מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בראשות בני פפרמן, מדד אי שוויון המגדרי בשוק העבודה בישראל הוא 31%, בעוד שמדד אי שוויון במדינות האיחוד האירופי גבוה יותר (חמור יותר) 32% - ובמדינות oecd המדד הוא 33%.



ההיבט השוויוני ביותר מבחינת ישראל מבין שלושת התחומים שנבדקו הוא שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה לעומת גברים. היחס בתחום זה הוא 85% והוא גבוה בארבעה אחוזים לעומת היחס במדינות oecd ובשני אחוזים לעומת מדינות האיחוד האירופי (83%). גם בתחום התגמול בשכר, ישראל במצב טוב יותר מאשר במדינות האחרות שנבדקו, אם כי במידה פחותה יותר. מדד אי שוויון בתחום זה בישראל הוא 37%, לעומת 38% במדינות האחרות.



בתחום שוויון ההזדמנויות והקידום בעבודה, הכולל את הסיכוי להשתלב במשרות בכירות, ישראל מדורגת רק במקום ה-20 - הדירוג הנמוך ביותר שלה בניתוח, עם מדד אי שוויון ממוצע בין נשים לגברים של 28%, לעומת מדד ממוצע של 21% במדינות האחרות.



סיכוייה של אשה בישראל להתמנות למשרה בכירה בארגון הם פחות ממחצית מסיכוייו של גבר (יחס של 43%), בהשוואה ליחס של 47% שהוא הממוצע ביתר המדינות המשתתפות בניתוח. לעומת זאת הסיכוי להשתלב במשרה מקצועית או טכנית שווה בין המינים בישראל ואף קיים יתרון קל של 8% לנשים.



יתרון זה עדיין נמוך בהשוואה לממוצע ביתר המדינות, שהוא 17%. שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל מצוי בעלייה בשלושת העשירונים העליונים, בדומה למדינות אחרות, קובע משרד התמ"ת. ב-2009 השתתפו בכוח העבודה 66.8% מהנשים בישראל בגילאי 18-46, לעומת שיעור השתתפות של 45.4% בלבד בשנת 1980. עם זאת, הגידול אינו אחיד ושיעורי ההשתתפות של אוכלוסיות חלשות בישראל עדיין נמוך יחסית, ובמיוחד של הנשים הערביות.