פרופ' אבי בן בסט: דנקנר מחזיק בסלקום רק באמצעות 9% מההון; כך בעלי עניין משלמים שכר גבוה

"העלאת שיעורי המס על בעליהשכר הגבוה נוגעת רק לאלפיון העליון. לאן הם יברחו? אחרי איזה מנהלים ישראלים רודפים בחו"ל?", כך אמר היום מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, שקורא להגביל את שכר המנהלים במשק, בחברות הפרטיות ולא רק בחברות הציבוריות, וממליץ להילחם בריכוזיות הגוברת במשק.



"21% מהחברות הציבוריות בישראל נמצאות המבנה של פירמידה. 80% מהחברות שמסונפות לקבוצות עסקיות מוחזקות בפירמידה, לעומת 30% באירופה. כשיש שבעה שלבים בפירמידה, כמו בישראל, אפשר להגיע לשליטה של 97% בחברה, כשבעל השליטה יש אחזקה של 3% בלבד בתחתית הפירמידה".



"ניקח, למשל, אני קונצרן . משפחת דנקנר שולטת , כשבידיה בערך בעלות של 9% על ההון. נוצר מצב שיש בעלי הון שעומדים בראש הפירמידה, ובחברה הראשונה שהם שולטים יש להם רוב, וככל שיורדים בפירמידה הם שולטים בחברה עם חלק קטן מאוד של הון בחברה. מאחר שבישראל יש שוויון זכויות הצבעה, הם מנהלים את השליטה בשרשרת כדי למנות את רוב הדירקטורים".



לדבריו, "הריכוזיות הגבוהה במשק משפיעה גם על השכר כי ראש הפירמידה ממנה את הדירקטורים בכל החברות, גם אם האחזקה שלו בפועל קטנה מאוד. הגופים המוסדיים לו מגינים על הציבור, כי הם זוכים לשכר יוצא דופן והם חלק מהפירמידה. הריכוזיות גורמת לכך שהחברה עובדת בתנאים לא תחרותיים. כך, היכולת לנצל לרעה את הכוח ולהעניק למנהלים שכר יוצא דופן קלה יותר".



"צריך לקבוע שמינוי דירקטורים בפירמידות יהיה רק על פי ההשקעה בפועל בחברה ולא על פי האחזקה המשורשת. אם ראש הפירמידה מחזיק בחברה בנמאת בתחתית הפירמידה רק ב-10% מהמניות, אז הוא יוכל למנות רק 10% מהדירקטורים. בדרך זה נמנע ניצול לרעה של המנהלים שהבעלים מעניקים להם שכר יוצא דופן כדי שידאגו לאינטרסים שלהם".