1. השאלה הראשונה והחשובה ביותר: האם צעדי האוצר יורידו את מחירי הדירות בזמן הקרוב?
לא, ובמשרד האוצר גם לא מתיימרים לעשות זאת. גם באוצר מסכימים שלאור המחסור בקרקעות לבנייה במרכז, היכולת להשפיע בטווח הקצר על מחירי הדירות היא מוגבלת. ההערכות באוצר הן שהתוכניות להסרת החסמים בשוק ישפיעו בטווח הבינוני, כלומר בין שלוש לעשר שנים.
2. מהם העקרונות שמנחים את האוצר בתוכניתו הנוכחית?
שני עקרונות מרכזיים: הראשון - יצירת מלאי קרקעות חדש לבנייה, באמצעות דחיפה של ועדות לתכנון ולבנייה לאשר תוכניות חדשות. השני - הסרת חסמים שמונעים מתוכניות קיימות להתממש.
3. באיזו צורה ייצרו את מלאי הקרקעות החדש? הרי הוא קיים גם כיום.
נכון שהמלאי קיים כבר עכשיו, אבל העובדה היא שאינו מנוצל מסיבות שונות, לעתים עקב אטיות עבודת מוסדות התכנון ולעתים מסיבות אחרות. כתוצאה מכך, מאושרות בישראל 40-45 אלף דירות בשנה במוסדות התכנון, בעוד שמספר התחלות הבנייה מסתכם בכ-30 אלף דירות בלבד בשנה. משרד האוצר מתכוון לדרוש ממוסדות התכנון המחוזיים לעמוד ביעדים שנתיים של 70 אלף דירות בשנה, באופן שיאפשר התחלות בנייה של 45 אלף דירות בשנה - וכך להגדיל את היצע הדירות.
4. אילו חסמים מונעים הקמת פרויקטים שכבר אושרו בוועדות?
יש חסמים שקשורים בפיתוח הקרקע. חסמים אחרים נוגעים לסירוב של אנשים שאינם בעלי קרקעות, אך מחזיקים בקרקעות - להתפנות. בנוסף, קיימים חסמים ביורוקרטיים כמו הליכי רישוי ממושכים. להערכת משרד האוצר יש כיום באזור המרכז מלאי של קרקעות ל-80 אלף יחידות דיור שלא ניתן לממש, עקב חסמים כאלה.
5. בדעת משרד האוצר ללחוץ גם לכיוון של קידום פרויקטים פינוי-בינוי ותמ"א 38. במה מדובר?
במקרים רבים, מי שעוצר את קידומם של הפרויקטים האלה הם דיירים בודדים שמגישים התנגדויות קנטרניות, ולעתים באים בדרישות סחטניות כלפי היזמים. בדעת משרד האוצר להביא למצב שבו רוב הדיירים הנדרש לאישור הפרויקטים הללו יקטן ליותר מ-50%, ובכך להקטין את יכולת המיקוח של הסרבנים.
6. מה הביקורת על תוכנית האוצר?
הביקורת מתמקדת בשני רבדים: הראשון הוא חשש שמימוש התוכנית יחזק עוד יותר את מרכז המדינה על חשבון הפריפריה. השני, שמוסדות לתכנון ולבנייה יעבדו לפי מכסות שיועברו אליהם מהממשלה, ולא לפי שיקולי תכנון - מה שעלול להגדיל את הבעיות שקיימות במוסדות האלה כבר כיום.