אנו באנו ארצה לבנות בלי ביורוקרטיה

>> ועדות הכלכלה והפנים של הכנסת דנות כיום בהכנת הרפורמה במערכת התכנון והבנייה לקריאה שנייה ושלישית.

לפי נתוני הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום 120 מתוך 183 מדינות ביעילות הליכי רישוי הבנייה. למצב זה השפעה על כולנו. לדוגמה, בעל עסק קטן המבקש לבנות מחסן, נדרש לעבור 20 שלבים ולהמתין כ-135 יום לקבלת אישור בנייה מוועדות התכנון. זמן המתנה זה גבוה ב-60% מהממוצע במדינות oecd, שאליהן הצטרפה ישראל באחרונה. בניו זילנד, למשל, זמן ההמתנה לרישיון הוא 30 יום ובדנמרק - 40 יום. כתוצאה מהדרישות המחמירות ומהביורוקרטיה המסורבלת, הישראלים משלמים הרבה יותר על בתיהם. עלות הבנייה ביחס להכנסה הממוצעת בישראל גבוהה ב-90% מהעלות הממוצעת במדינות oecd.



זו מציאות שעלינו לשנות. אחד היסודות החיוביים של הרפורמה הוא העיקרון של "תוכנית אחת, ועדה אחת". הרפורמה אמורה לשים קץ למצב שבו אזרח או יזם חייב להתרוצץ בין ועדות שונות ולהיענות לדרישות רבות ולפעמים סותרות. כל תוכנית אמורה להידרש לאישור של ועדה אחת בלבד, שתבחן אותה מכל ההיבטים. מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים העריך בדיון בוועדה, שבעקבות הרפורמה כמחצית מהתוכניות יאושרו או יידחו בתוך 45 יום והשאר בתוך 90 יום.



חלק מהארגונים הירוקים הביעו התנגדות להפחתת הביורוקרטיה שבעיקרון "ועדה אחת", מחשש שוועדות מקומיות יהיו קשובות פחות לאזהרותיהם ממפגעים סביבתיים. נראה שחשש זה אינו מבוסס, אך הח"כים חייבים להיות אחראים כלפי העם כולו, ולאפשר לקבלנים לבנות כדי להקל את מצוקת הדיור, ובמיוחד את מצוקת הזוגות הצעירים. יש לשים קץ לביורוקרטיה המהווה פתח לשחיתות.



הצעת החוק הנוכחית רחוקה מלהיות מושלמת, ויש להכניס בה שינויים. ניתוח של מכון ירושלים לחקר שווקים העלה כמה בעיות. לפי הצעת החוק, תוכנית שוועדת התכנון לא דנה בה בתוך 90 יום תיחשב כאילו נדחתה. לא ייתכן כי אזרח שעומד בדרישות ובתנאים לא יוכל לממש את זכותו לבנות רק בשל אי תפקוד של ועדת תכנון. בנוסף, למרות הצהרות מקדמי הצעת החוק, אין בה די שקיפות והיא משאירה בידי פקידי משרד הפנים כוח להחליט כיצד ובתוך כמה זמן יפורסמו פרוטוקולים של ישיבות ועדות התכנון.



כחברי הוועדות המכינות את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית מוטלת עלינו אחריות רבה. עלינו לוודא שהחוק ישמור על הסביבה ועל האינטרס הציבורי, וייצור מצב שבו כל הנוגעים בדבר יוכלו להשמיע את טיעוניהם. אך הח"כים מייצגים קודם כל את האזרח, וחובתנו להקל עליו ולפטור אותו מעול הביורוקרטיה. לפיכך, ראוי לשמור על העיקרון שתוכנית אחת תזדקק ללא יותר מוועדה אחת.



הכותב הוא ח"כ מש"ס וחבר בוועדת הכספים