מחכים לטבע הבאה

>> דבר אחד ברור לכל העוסקים בתעשיית הביוטכנולוגיה העולמית - הביקוש. כל עוד אנשים ירצו לחיות יותר וכל עוד הם ירצו איכות חיים בריאותית עד גיל מתקדם, כך יגדל הביקוש לפירות הפיתוח של חברות אלה.



אך מול הביקוש הגואה לתרופות ולמכשור הרפואי, קיים חסם לא קטן שהתעשייה החשובה הזאת צריכה לפרוץ. התעשייה מתקשה לתמוך ביזמות שאינה חלק מחברות ענק. סטארט-אפים בתחום הביוטכנולוגיה מתקשים הרבה יותר לגייס הון, בהשוואה לחברות יזמיות בתחומים כמו תוכנה וחומרה. חברות בתחום זה מגייסות כיום יותר מבעבר, אבל בשיעור קטן מדי ביחס לפוטנציאל שלהן. בגלל הסיכון הגבוה וזמן ההחזר הארוך יחסית, תעשיית ההון סיכון לא הצליחה להתאים את עצמה להשקעות בתחום ולפיכך חלק גדול ממימון התעשייה מגיע ממקורות האדישים לסיכון כמו המדען הראשי.

ההתייחסות לביוטכנולוגיה, הכוללת פיתוח של מכשור רפואי ותרופות, היא כאל הבן החורג של ההיי-טק הישראלי. ענף ההיי-טק נשלט על ידי טכנולוגיות מידע (it), העוסקות בין היתר במתן פתרון לבעיות אחסון, עיבוד מידע ושליפתו. חברות סטארט-אפ בתחום, חברות היי-טק בוגרות, מרכזי הפיתוח של חברות גלובליות - כמעט כולם עוסקים בתחומי טכנולוגיות מידע. 61% מהגיוסים של חברות הסטארט-אפ בישראל ברבעון הראשון של 2010 היו בתחומי אינטרנט, תוכנה, תקשורת ומוליכים למחצה. אך למרות קשיי המימון, באחרונה חל שיפור ניכר בתחום. ברבעון הראשון של 2010 גייסו חברות הביוטכנולוגיה יותר מכל תחום אחר.



את התפתחות ענף ההיי-טק הישראלי ניתן לזקוף לזכות טכנולוגיות המגיעות מן הצבא והיחידות המיוחדות של צה"ל (8200, ממר"ם ותלפיות). גם הפקולטות של ההנדסות ומדעי המחשב באוניברסיטאות והמכללות שוקקות חיים. בנוסף, עולם ה-it הישראלי מורכב מיזמים רבים המגיעים מחברות היי-טק גדולות ומחברות גלובליות המפעילות בישראל מרכזי מו"פ. לפיכך, הרבה יותר יזמים נוטים להקים חברות it, מאשר חברות ביוטכנולוגיה.



מגמות החדשנות בעולם משתנות: מעולם שצריך פתרונות it לעולם המשווע לפיתוחים בתחום אנרגיה חלופית ובתחומים רפואיים חדשים. אם המצב בישראל לא ישתנה, היא עלולה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים בפני שוקת שבורה - עם פחות מדי חברות ביוטכנולוגיה חדשניות, כאשר תחום מדעי החיים בעולם נהפך ללוהט יותר משנה לשנה.



מי שמנסה להתמודד עם העניין הם המדען הראשי במשרד התמ"ת ומשרד האוצר באמצעות קרן מדעי חיים, המשלבת השקעות של ארבע קרנות: מדיקה, אורבימד, פיטנגו וביי סיטי, שאמורות למנף את תקציב הסיוע הממשלתי - הון בהיקף של 24 מיליון דולר לקרן, לסכום כולל של כ-400 מיליון דולר (100 מיליון דולר לקרן). מנהלים בהון סיכון, המשקיעים בתעשיית הפארמה, מעריכים כי 20 מחברות הפארמה הישראליות נמצאות כיום בניסויים קליניים של שלב 1, 2 או 3 (כאשר לאחר השלב השלישי ניתן לשווק את התרופה באופן מסחרי). מדובר בעשרות תרופות שלא בטוח ששלב פיתוחן היה מסתיים ללא העזרה של קרן מדעי החיים.



במדען הראשי סבורים כי יש לא מעט יזמות סביב תחום מדעי החיים, אבל אין מספיק כלים פיננסיים (קרנות) והון שיתמוך במיזמים מקומיים. משום מה, לא רבים שמים לב לתופעה מדהימה המתרחשת בשנים האחרונות: מרבית האקזיטים הגדולים של ההיי-טק הישראלי הגיעו מענף מדעי החיים. למרות נתון זה, מספר הקונים האפשריים של חברות סטארט-אפ ישראליות מענף מדעי החיים קטן יחסית, בשל תהליך קונסולידציה אשר מצמצם את מספר החברות הגדולות הקונות סטארט-אפים.



החברות הרוכשות כיום חברות ביוטכנולוגיה בעולם הן החברות הגדולות כמו מדטרוניק, בוסטון סיינטיפיק, ג'ונסון וג'ונסון וסנט ג'וד מדיקל. זהו שוק של קונים. כיום רק מספר מצומצם של גופים משקיע בחברות סטארט-אפ מענף מדעי החיים. בתעשיית הון סיכון מדובר בפיטנגו, גיזה ואוורגרין - קרנות הכלבו (שמשקיעות בכל תחומי ההשקעה כמעט), לצד קרנות מתמחות, כגון ויטל לייף, מדיקה ו-ihcv, וגופי השקעות כגון אקסלמד, פונטיפקס וביוליין.



ואולם עדיין חסר לא מעט כסף בתעשייה, שיכולה לתת תרומה גדולה למשק המקומי, בדיוק כפי שההיי-טק המבוסס it הישראלי מספק. כמה מחברות הביוטכנולוגיה פונות לבורסה המקומית כפתרון אפשרי לגיוס כספים במטרה לממן את הניסויים הקליניים שלהן. המיליארדרית הבאה



נדמה שאין תחום בענף ההיי-טק שמרגש ומאכזב באותה מידה את המשקיעים, כפי שקורה בענף הביוטכנולוגיה. במארס 2009 השיקה הבורסה בתל אביב את מדד הביוטכנלוגיה בניסיון ליצור את "מדד ההיי-טק הרפואי". לצד עליות של עשרות אחוזים בשערי המניות של כמה מהחברות עקב דיווחים על הצלחות בניסויים רפואיים, היו גם על ירידות באותם היקפים. מי שמשקיע בחברות עושה זאת מתוך אמונה שעל אף שכמעט כולן נמצאות בשלבי פיתוח תרופה ובמהלך ניסויים קליניים, והן עדיין לא הגיעו לפריצת דרך מדעית - יש להן סיכוי להיות הבלוקבאסטר הבא, תרופה של מיליארד דולר.



ואולם בחודשיים האחרונים איבד מדד הביוטכנלוגיה כ-24% מערכו, מה שמלמד עד כמה ענף הביוטכנלוגיה בבורסה מצוי בסיכון. הסיבה לכך היא כי מי שמשקיע בשוק זה והאנליסטים שמסקרים את התעשייה הזאת לא מבינים אותה לעומק. אירועים חד פעמיים, כמו שפעת החזירים, יכולים להשפיע באופן משמעותי על התנודיות בשערי המניות של חברות המפתחות תרופות הקשורות לאותם אירועים.



מלבד המדען הראשי והחממות, יש מעט גופים המשקיעים בתעשיית מדעי החיים הישראלית בשלב ה-seed (בשלב הרעיון) והמחקר הבסיסי; מספר חברות הסטארט-אפ שהיא מולידה קטן; מספר הקרנות המשקיעות בה מצומצם; ובשלבים מאוחרים (later stage) אין כלים מימוניים מספקים.



אבל זאת לא הבעיה היחידה של תעשיית מדעי החיים הישראלית: זמן ההמתנה עד לקבלת אישורים ממינהל רשות המזון והתרופות האמריקאי (fda) מתארך והולך - גם עבור חברות המפתחות מכשור רפואי - ככל ש-fad מעניק חשיבות רבה יותר לענייני הבטיחות. כתוצאה המסע של חברות הביוטכנלוגיה מתייקר משמעותית.



למרות קשיים אלה, רפורמת הבריאות שעליה הכריז הממשל בארה"ב פותחת את הדלת בפני הרבה מאוד יזמויות חדשניות בתחומים שעשויים להיות רלוונטיים לארה"ב ולמערב כולו. גורמים בתעשייה אומרים כי בנוסף למציאת כלים מימוניים לתמיכה בחברות סטארט-אפ מענף מדעי החיים, כדאי להביא לישראל גם חברת תרופות גדולה, שתיפתח כאן מרכז פיתוח, בדומה לגוגל, אינטל, hp ומיקרוסופט, שעשו זאת בתחום ה-it. גורמים אחרים בתעשייה טוענים כי כל מאמץ לפעול בנושא נידון לכישלון, מאחר שכיום מעדיפות מרבית החברות הגלובליות לסגור את מרכזי המו"פ שלהן בעולם, ולהעביר את המחקר למדינת האם.



רימון מדיקל, שנרכשה על ידי בוסטון סיינטפיק ב-2007, מהווה דוגמה מצוינת לכך. רימון נרכשה תמורת כ-80 מיליון דולר. בוסטון שילבה את הפיתוח שלה בשבבים המשדרים מתוך הגוף את המצב הרפואי של החולה - וסגרה את פעילות המו"פ שלה. אם הטרנד הוא רכישות מצד הגורילות של עולם הפארמה כניסיון להתמודד עם בעיית המו"פ והיעדר חדשנות, אם ישראל לא תיזהר ולא תעודד את תעשיית מדעי החיים באמצעות כלים שונים - לא יהיה מי שיחפש כאן חברות עם פיתוחים מיוחדים, כי הן יקומו במדינות אחרות (למשל, במדינת אוהיו, שבשבועות האחרונים דיווחה כי היא מציעה הטבות מפליגות לחברות שמקימות בה את פעילותן).



האם צריך עוד טבע ישראלית?



בכירים בענף ההיי-טק הישראלי טוענים כי ישראל צריכה לשאוף לא רק לעידוד מספר חברות הסטארט-אפ מענף מדעי החיים המוקמות בה, אלא לדאוג שיקומו כאן חברות גדולות בענף הפארמה, כמו טבע. נשאלת השאלה איך לשכפל את המודל המוצלח של החברה.



טבע היא הדוגמה להצלחה ישראלית פנומנלית בתחום הביוטכנלוגיה. החברה מעסיקה 38 אלף עובדים בשורה של מפעלים ברחבי העולם, מתוכם כ-6,300 עובדים בישראל, שהכנסותיהם ממסים למדינה מסתכמים במיליארדי שקלים בשנה. גיורא ירון, יזם סדרתי ויו"ר יישום (החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, ג"ג) וחברת איתמר מדיקל, מאמין כי ישראל בהחלט צריכה לשאוף שתהיה חברה ישראלית נוספת בגודל של טבע, ושהדבר אפשרי.



"אנחנו ממציאים תרופות על ימין ועל שמאל. חברת יישום מייצרת הכנסות מתמלוגים על פיתוח תרופות בהיקף של 60 מיליון דולר. אנחנו מוכרים לחברות גדולות את הזכות לייצר תרופות. אבל אם נדאג לפתח את התרופה בישראל עד שלב 3 של ניסויים קליניים, ההכנסות יגדלו ויגיעו לשווי של מיליארד דולר".



לדברי ירון, בישראל יש פיתוח מדעי עמוק ונרחב. "הכוחות המדעיים שיכולים לפתח תרופות קיימים, אבל אנחנו מוכרים את הידע הזה בנזיד עדשים. כדאי שתהיה כאן חברה נוספת מלבד טבע. גם ידע תפעולי לייצור תרופות קיים בישראל. יש כאן תשתית חזקה שיודעת לעסוק בתהליכים כימיים. יש כאן תעשיית מוליכים למחצה, שהיא הרבה יותר קשה ומורכבת, ואנחנו עושים זאת טוב ויודעים לנהל את זה (אינטל בעיקר, ג"ג)".



לדבריו, הטרנד בעולם הוא רפואה פרסונלית - רפואה אישית שבה התרופות והמכשור הרפואי מותאמים לחולים ספציפית. "אחת הבעיות הקשות כיום בעולם התרופות היא האפקטיביות של התרופות, שהיא נמוכה. קו המחשבה כיום הוא לנסות לבדוק איך אפשר שלא לזרוק מיליוני דולרים על תרופות שאינן גורמות לתגובה חיובית אצל חלק מהחולים. מאחר שיש בישראל תשתית מדעית חזקה בתחום המו"פ והידע התפעולי, יש לנו את כל התשתיות הנדרשות כדי לא רק לפתח תרופות ולהקים כאן עוד חברת טבע - אלא למנף את התחום ליצירת תרופות ומכשור רפואי המותאם לחולים".



ירון ממליץ למדינה לעודד את תעשיית התרופות והמכשור הרפואי. "מתח הרווחים בשוק התרופות גבוה מאוד. אלה סוג התעשיות שישראל צריכה לעודד אם היא רוצה לשמר תל"ג גבוה לנפש. אנחנו מוכרחים שתהיה כאן עוד חברת טבע ישראלית".



מה המדינה צריכה לעשות?



"היתה בעיה עם חוק הפטנטים, שנפתרה. צריך לדאוג שכמו שיבמ, אינטל וחברות נוספות פתחו כאן מרכזי מו"פ גדולים, צריך לעודד את חברות התרופות הגדולות להקים כאן מרכז מו"פ, כי מדינות רבות מתחרות עליהן. אם המדינה רוצה לדאוג לתעשיית התרופות, היא צריכה לדאוג שיהיו מספיק כלים פיננסיים שישאפרו השקעה בתעשייה הזאת לאורך זמן".



גם שמעון אקהויז מאמין שישראל צריכה עוד טבע. אקהויז הוא אחד מיזמי הביוטכנולוגיה המוכרים בישראל. הוא הקים את לומניס, שבשיאה נסחרה בשווי שוק של כמיליארד דולר, ולאחר שעזב אותה הקים את סינרון, שאף היא הגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר. אקזיט נוסף של אקהויז בעולם הביוטכנולוגיה הוא מכירת ונטור למדטרוניק עבור 325 מיליון דולר.



"ודאי שצריך עוד טבע ישראלית, וזהו חזון שטוב לחיות ולחנך יזמים לאורו. חשוב לא לתת לחזון כזה לבלבל אותנו ולשכוח את היעדים ברי המימוש בהסתברות גבוהה. בלי הכרה אינטימית של איך טבע צמחה והגיעה למקום שבו היא נמצאת כיום, אין לי ספק שמייסדיה ומנהליה לא קמו כל בוקר עם החלום של איך נקים באייר ישראלית. טבע קמה למיטב ידיעתי עם חזון ברור של איך נקים חברת תרופות ישראלית טובה, שמעבר לטכנולוגיה או לכושר הייצור, יש לה תרבות של יעילות, צניעות, ניצול מקסימלי של הזדמנויות (המתפתחות עם גידול החברה), דוגמה אישית של מנהלים וידיעה שבסיס החברה הוא בישראל. אם תצמח טבע שנייה או שלישית, מה טוב, אבל אין ספק שתצמח כאן תעשייה טובה עם הרבה שחקנים קטנים יותר וחזקים מספיק שיתרמו לכלכלה ולאיכות החיים כאן".