משקיעי ההון סיכון נכנסים בזהירות למדעי החיים

>> כדי לדעת אם תחום מדעי החיים מתחזק כל שצריך לעשות הוא לבדוק את ההשקעות בתחום. קרנות ההון סיכון בישראל לומדות אט-אט להעריך טוב יותר את הסיכונים הגלומים בענף ומקצות לו חלק הולך וגדל מכלל ההשקעות החדשות שהן מבצעות.



אם ב-2000 רק כ-8% מההשקעות החדשות שביצעו הקרנות זרמו לחברות מדעי החיים, ב-2009 ההשקעות בתחום זה הגיעו לשיא של 24% - כך עולה מנתוני סקר ivc שפורסמו באחרונה.

אולי בשל המשבר העולמי, או בשל ירידה בהשקעות בתחומי החומרה והתוכנה בעולם, לראשונה ב-2009 הובילה תעשיית מדעי החיים את היקף הגיוסים. ברבעון הראשון של 2010 נמשכה המגמה ואף התעצמה, כאשר 37% מכלל ההשקעות כבר זרמו לחברות מדעי החיים. גם היקף הגיוס הממוצע גדל - ברבעון הראשון של 2010 היקף הגיוס הממוצע לחברת בתחום מדעי החיים היה 3.58 מיליון דולר, בהשוואה לממוצע של 2.14 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2009.



ברבעון הראשון של 2010 גייסו 24 חברות מדעי החיים סכום מצרפי של 86 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון ברבעון הרביעי של 2009, ובהשוואה ל-50 מיליון דולר שגויסו ברבעון הראשון של 2009.



תחום מדעי החיים הוא תחום רחב, והתעשייה בישראל מעסיקה כ-30 אלף עובדים, לפי נתוני חברת כוח האדם נישה.



מניתוח נתוני ivc ניתן לזהות כי המשקיעים מעדיפים בשלב הנוכחי להשקיע יותר בתחום המכשור הרפואי, שמשך השקעות של 58 מיליון דולר, או 67% מהסכום שגויס בכל סקטור מדעי החיים. תחום זה רשם זינוק של 93% בגיוסי ההון ברבעון הראשון של 2010, בהשוואה לרבעון המקביל. כפי המסתמן, המשקיעים רואים בתחום המכשור הרפואי פוטנציאל גדול יותר לרווח, ויכולים בצורה קלה יותר להעריך בו את הסיכונים. דוגמאות להצלחה כמו חברות מדינול, אלפא ביוטק, ביוקונטרול ואופטנול מצליחות לשכנע את המשקיעים להשקיע את כספם בתחום. מנגד, פיתוח תרופות הוא תחום מסוכן הרבה יותר, ודורש יותר סבלנות, על כן המשקיעים לא ממהרים להפנות משאבים לשם.