>> חמש שנים אחרי מתן פסק הדין בעניין ערעורו של עופר נמרודי פרסמו בימים האחרונים שופטי בית המשפט העליון את הנימוקים שהביאו אותם להכרעה לפיה נמרודי יוכל לחזור לכהן כדירקטור בחברות ציבוריות כבר ביוני 2005.
ביוני 2005 קיבלו שופטי ביהמ"ש העליון את ערעורו של עופר נמרודי, מבעלי השליטה בהכשרת הישוב ובעיתון מעריב - למנות את חמש שנות הצינון הנגזרות עליו מכוח חוק החברות, עקב הרשעותיו - החל מיום התפטרותו הרשמית מכל תפקידיו בחברות. משמעות ההחלטה היתה שנמרודי יכול היה לשוב ולכהן בחברות הציבוריות כדירקטור. בהחלטה אז כתבו השופטים כי "נוכח סמיכות הזמנים להסרת מניעות המערער כעולה מדעת הרוב, ניתנת הכרעתנו האופרטיבית בערעור עתה. נימוקינו יובאו בנפרד". רק עכשיו ניתנו הנימוקים, אך השופטים התעלמו בפסק דינם מחלוף הזמן הרב. בדצמבר 1999 הוגש נגד נמרודי כתב אישום בגין תשע פרשיות שונות ובהן עבירת ניסיון לקשור קשר לרצח, מתן שוחד, פעולת הדחה בעדות, הדחה בחקירה הטרדת עד ועוד. בפברואר 2000 הוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וביוני אותה שנה התפטר מתפקידיו כמנכ"ל ויו"ר דירקטוריון מעריב החזקות ומעריב הוצאת מודיעין. באוקטובר 2001 הורשע נמרודי במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הטרדת עד ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בית המשפט המחוזי גזר על נמרודי 15 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה של 10 חודשים וקנס. במניין מאסרו הובאה בחשבון תקופת מעצר של כ-15 חודשים.
נמרודי ערער לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יקבע שזכאותו להתמנות שוב כדירקטור בחברות ציבוריות מתחילה חמש שנים מיום התפטרותו. המדינה טענה כי זכאותו לכהן כדירקטור תתחיל חמש שנים מיום הרשעתו בפלילים. שופט המחוזי, עודד מודריק דחה את הבקשה. נמרודי עירער לעליון ולפני חמש שנים נתן הרכב השופטים: סלים ג'ובראן, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי את החלטתו.
השופטים נחלקו בדעתם בסוגיה, כאשר השופטים אדמונד לוי וסלים ג'ובראן צידדו בעמדת נמרודי. עמדת המיעוט היתה של השופטת איילה פרוקציה, שקבעה כי את חמש השנים צריך למנות מיום הרשעתו של נמרודי, וכך המניעות שלו מלכהן כדירקטור תסתיים רק בסוף שנת 2006.
נמרודי טען בערעור כי מאחר ומיום המעצר ואילך לא יכול היה לכהן כדירקטור ומאחר שחלפו חמש שנים, בהן לא כיהן כדירקטור, אז הושגה תכלית החוק להגן על המשקיעים וניתן להשיב לו את משרתו.
הוא שילם את המחיר שמבקש החוק
בפסק הדין שניתן כעת מנמק השופט ג'ובראן כי "כאשר מדובר בהרחקת אדם מתפקיד דירקטור בחברה ציבורית, עת ביצע עבירה פוסלת כאמור בחוק החברות, רמת ההגנה על ציבור המשקיעים הינה מצומצמת יותר (יחסית לנבחר ציבור כשר או סגן שר) וקמה אך מרגע ההרשעה בדין". לדברי ג'ובראן, "ניתן להתחשב בתקופת המניעות המוקדמת לפני מועד ההרשעה, שכן ממילא הושגה תכלית החוק, שהיא להגן על הציבור מפני הדירקטור, מבצע העבירה". בהסתמך על חוק יסוד: חופש העיסוק פרש ג'ובראן את הסעיף באופן מצומצם ככל הניתן כדי לא לפגוע בזכויות היסוד של נמרודי.
השופט אדמונד לוי הצטרף לחוות דעתו של ג'ובראן. לוי ציין כי העבירות בהן הורשע נמרודי הן חמורות. "בחלקן יש כדי לפגוע ישירות בחברות שבראשן עמד, והאחרות מעיבות על אופיו ועל כשירותו לכהן בדירקטוריון של חברה". עם זאת, מציין השופט כי "אל מול כף החובה מונחת העובדה, כי נמרודי ניתק עצמו מתפקידיו כיושב ראש הדירקטוריון כבר בתאריך 25.6.2000. במשך חמש שנים נמנע המערער מן השימוש בסמכויותיו כיו"ר הדירקטוריון. הוא שילם אפוא את המחיר שמבקש החוק לגבות בצוותו על פסלות. להלכה, הוגשם עיקרון ההרתעה. מי ייתן וכך הוא גם למעשה".
השופטת פרוקצ'יה בדעת מיעוט סברה כי נמרודי מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית למשך חמש שנים מיום פסק הדין המרשיע. לדבריה, מדובר בסוגיה חדשה הנושאת חשיבות מיוחדת בחברה המתאמצת להילחם בעבירות הצווארון הלבן ולהגן על ציבור המשקיעים מפני ניהול לא ראוי בחברות ציבוריות, ובפרט "לאור ריבוי תופעות הפשיעה בתחום התאגידים ושוק ההון שגברה בעשורים האחרונים".
לדבריה, "בעת ההרשעה, נוצרת ודאות - ולא חשד או הערכה - בדבר אשמתו של הנאשם, ומשלב זה ואילך ניתן לדעת בבירור הסיכון שבמינוי נאשם שהורשע בעבירת פסילה כדירקטור".
היא ציינה ביחס לנמרודי כי "נסיבות ביצוע העבירות הן חמורות מאד, בין כשהן עומדות בעצמן, ובין בהתייחסותן לתאגידים שהמערער ניהל, ואשר כלפיהם פשע. העבירות בהן המערער הודה פגעו פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים של החברות ובעלי המניות. המעשים הפליליים בוצעו בתחומי ליבת תפקידו של המערער בחברות. עוצמת הפגיעה בבעלי המניות רבה, והנזק הציבורי משמעותי. האמון בניקיון כפיו ובטוהר שיקוליו של המערער לקדם את טובת החברות שהיה שותף בהנהלתן נפגע פגיעה של ממש עקב הרשעתו, שהתבססה על הודאותיו במעשים". נמרודי יוצג על ידי עו"ד אביגדור קלגסבלד, עו"ד שרון קלינמן, ועו"ד גור בליי. המדינה יוצגה על ידי עו"ד ד"ר חיה זנדברג.
מדוברות בתי המשפט נמסר "הנימוקים הם רק נלווים. ההחלטה האופרטיבית אשר ניתנה ביוני 2005 ולכן לא היתה כל דחיפות לתת אותם. לא נגרם כל נזק לאיש. ניתנה קדימות לתיקים בהן נדרשו החלטות אופרטיביות".
העליון מנמק מדוע אישר לנמרודי לחזור לכהן כדירקטור בחברות ציבוריות
מאת הילה רז
14.6.2010 / 6:53