איך למשוך רווח מחברה ללא מס

>> בעלי חברות עושים מאמצים רבים למשוך רווחים ועודפים מהחברות שלהם תוך הימנעות מתשלום מס. המשיכה מבוצעת לאחר יצירת הכנסות בחברה ולאחר תשלום מס החברות. ככלל, משיכת הרווח ללא תכנון מס חייבת במס כחלוקת דיווידנד בשיעור 25%.

היו שניסו למשוך את הרווחים אגב פירוק החברה. למשל, על ידי העברת הפעילות העסקית של החברה לחברה חדשה ולאחר מכן פירוק החברה הישנה תוך תשלום מס פירוק בשיעור של 10% בלבד. בית המשפט קבע כי כל הפעולות שנעשו הינן מלאכותיות ומטרתן העיקרית הימנעות בלתי נאותה ממס. לכן, נקבע כי אין לראות בפעולה פירוק והחברה החדשה אינה חדשה, אלא נכנסת לנעלי החברה הישנה והרווחים שנמשכו הם דיווידנד רגיל ולא רווחי פירוק. הנישום באותו מקרה חויב ב-25% מס.



בנוסף, באותו מקרה, במסגרת הפירוק והקמת החברה החדשה, בעל השליטה פיטר את עצמו מהחברה הישנה ושילם לעצמו פיצויי פיטורין הפטורים ממס ועבר לעבוד בחברה החדשה. בית המשפט קבע כי הפיצויים אינם פטורים ממס ומהווים הכנסת עבודה החייבת במס מלא.



חלופה אגרסיבית יותר מפירוק למשוך רווחים ללא מס מבוצעת באמצעות הפיכת החברה לחברה משפחתית. לאחר ההפיכה לחברה משפחתית מוקטנת בה הפעילות למינימום ומשולמות ממנה משכורות או דמי ניהול לבעל השליטה. הוצאות השכר יוצרות הפסד בחברה והוא מועבר לבעל השליטה משום שחברה משפחתית נחשבת שקופה לצורכי מס ומייחסים את רווחיה והפסדיה לבעל השליטה. בדו"ח האישי של בעל המניות, נוצרת הכנסה בפועל ממשכורת מצד אחד והפסדים שהועברו אליו מהחברה (שנוצרו עקב תשלום המשכורת). כיוון שההכנסה מקוזזת מהמשכורת - אין חבות במס.



תכנון זה מרגיז מאוד את רשויות המס, וקיים ספק רב אם הוצאות השכר המנופחות מותרות בניכוי בחברה. לכן תכנון זה נקבע בדין כתכנון אגרסיבי וקיימת חובה לדווח לרשויות המס על תשלום מחברה משפחתית לנישום אם החברה ביקשה להכיר בתשלום זה בשנת המס כהוצאה מוכרת ונוצר הפסד לחברה, הנחשב הפסדו של הנישום בסכום שלא פחת מ-500 אלף שקל. כלומר רק אם התכנון יצר חסכון מס של 125 אלף ש"ח ויותר, יש חובה לדווח לרשות המסים באופן מיוחד על תכנון שכזה.



לאחרונה שוכלל תכנון זה באמצעות ניצול הוראת חוק אחרת החלה על חברה משפחתית. לפי ההוראה, מענק פרישה או מענק מוות ששילמה החברה לחבריה בשנים בהן היא היתה חברה משפחתית, לא יותרו לה כהוצאה ולא ייחשבו כהכנסה בידי חבריה.



במקרה זה נמשכים כספים מהחברה כפיצוי פרישה בגין התקופה בה החברה מסווגת כמשפחתית. סכומים אלה אינם מהווים הוצאה בחברה ואינם מהווים הכנסה בידי בעל המניות. כך שהרווח נמשך ללא חבות במס. לכאורה תכנון זה אינו חייב בדיווח נפרד. ייתכן כי פקיד שומה ינסה לתקוף תכנון כזה ויטען כי מענק הפרישה הינו מופרז ולכן מהווה הכנסה מסוג אחר או הכנסה מדיווידנד החייבת במס מלא.



עו"ד ורו"ח בלנגה מומחה בדיני מסים, שותף מנהל במשרד ג. בלנגה ושות' jack@blanga.co.il