וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המדינה מתעלמת מהנשיאה ביניש

יובל לבנת,

15.6.2010 / 7:08



>> נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש ומנהל בתי המשפט השופט משה גל נחושים לבצע מהפכה ניהולית במערכת בתי המשפט (נורית רוט, "גם אם אתה שופט מעולה, זה לא אומר שאתה מנהל טוב", 25.5.10 ,the marker). המאמץ לשפר את הפן הניהולי של מערכת בתי המשפט נועד לרפא תחלואים שונים של המערכת, ובראשם - הסחבת.

באופן מתמיה, דווקא המדינה - במסגרת התדיינויות שהיא מעורבת בהן בבתי המשפט - תוקעת מקלות בגלגלי המהפכה הניהולית. באופן מפתיע לא פחות, בתי המשפט נוטים לגלות סובלנות מופרזת כלפי התנהלות זו של המדינה.



לדוגמה, לפני חודשים ספורים פירסמה הנשיאה ביניש נוהל שעניינו טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון. הנוהל קובע כי "ככלל, אין לדחות מועדי דיון שקבע בית המשפט. דיון שנקבע, יש לקיים במועד, אלא במקרים חריגים". בהמשך קובע הנוהל כי "טעמים כגון שיקולי נוחות, עומס עבודה והסכמת הצדדים אינם מהווים, כשלעצמם, סיבה מספקת לדחיית מועדי דיון".



משרדי הממשלה והפרקליטות ממשיכים עדיין להגיש בקשות דחייה כאילו מעולם לא פורסם הנוהל. מבקשת מקלט מאתיופיה, למשל, הגישה בסיוע כותב שורות אלה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים על פי חוק חופש המידע. היא דרשה שהוועדה המייעצת לענייני פליטים תמסור לה העתק של פרוטוקול הדיון שניהלה בעניינה. השופטת נאוה בן אור קבעה מועד לדיון בתיק, והורתה למשרד הפנים להגיש את תשובתו לעתירה חמישה ימים לפני הדיון.



כהרגלו, משרד הפנים לא הגיש את תשובתו בזמן. אלא שבמקרה זה משרד הפנים, ועימו הפרקליטות, העיזו ללכת צעד אחד קדימה. עו"ד אחווה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים הגישה "בקשה לדחיית מועד הדיון ומועד הגשת כתב התשובה" ובה כתבה: "חרף מאמצי בא כוח המשיב, עדיין לא התקבלה התייחסותם של המשיבים לעתירה. בנסיבות אלה אין באפשרותם להגיש כתב תשובה לעתירה, וממילא אין טעם לקיים את הדיון במועדו". במלים אחרות: משרד הפנים לא העביר לפרקליטות את תגובתו לעתירה, ולכן אין הפרקליטות יכולה להציג את עמדת המשרד בפני בית המשפט.



זו שערוריה. התעלמות בעל דין מהחלטה שיפוטית, או חוסר שיתוף פעולה של בעל דין (משרד הפנים) עם עורך דינו (הפרקליטות) אינם נימוק לגיטימי לדחיית דיון והם עומדים בניגוד מוחלט להנחייתה של ביניש. מה שמטריד לא פחות הוא שלוות הנפש שבה קיבל בית המשפט את הבקשה. ללא דברי תוכחה ומבלי שפסקה הוצאות כנגד משרד הפנים, קבעה השופטת בן אור בהחלטה לקונית שהדיון בעתירה יידחה בחודש ומחצה. יחס סלחני מצד השופטים כלפי המדינה אינו יכול ללכת יד ביד עם המהפכה הניהולית שמבקשת הנשיאה ביניש להנהיג.



המדינה, שאמורה לשמש דוגמה לאזרחיה, מזלזלת בהחלטות בית המשפט. אם משרד הפנים יכול להתעלם מהחלטה שיפוטית ולא לספוג כל סנקציה מבית המשפט, מדוע שיסבור בעל דין רגיל שאינו זכאי לנהוג כן? בנוסף, המדינה מעורבת בשיעור גבוה של התדיינויות משפטיות. המהפכה הניהולית לא תוכל להתרחש אם עקרונותיה לא יוחלו על המדינה ככל מתדיין אחר.



-



עו"ד ד"ר לבנת מלמד בקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully