היזהרו ממוכרי החלומות

>> כשהמשקיעים בוחרים להשקיע במניה, הם נשענים בהחלטתם על שתי רגליים עיקריות. הראשונה, המציאותית, היא השווי הכלכלי של החברה שהנפיקה את המניה. השנייה היא החלום: לאן המניה יכולה להגיע עם החזון שמציג המנכ"ל.

סיביל גרופ היא חברת נדל"ן. עיסוקה העיקרי בארבע השנים מאז שהונפקה היה נדל"ן מניב. החברה התמחתה ברכישת קניונים, פיתוחם ותפעולם. בתחילת דרכה החברה הקימה ותיפעלה את הפאוור סנטר בנתניה, אך היא לא הסתפקה בכך. היא שאפה להתפשט מעבר לים ולהשקיע בנדל"ן במזרח גרמניה ופולין.



החברה עשתה זאת בתקופה שבה אזורים אלה סימלו את היעד האקזוטי של כל יזם נדל"ן. יעד שדומה היה כי די במציאת שטח אדמה בו, כשכל מה שייוותר ליזם הוא לגרוף את הכסף. עד מהרה החלום הזה גולגל לציבור, שכן טבעם של חלומות המונפקים לציבור הוא שגם אם הם נשארים בגדר חלום, הם מעניקים ליזם תמורה כספית נאה.



במקרה של סיביל, החברה הנפיקה אג"ח למשקיעים המקומיים בשווי של כ-200 מיליון שקל. היזם פיני צרפתי זכה לעלות שכר של כ-16 מיליון שקל. עם פרוץ משבר הנדל"ן בשווקים ב-2008 החלו החריקות. החברה היתה חייבת למחזיקי האג"ח והבנקאים כמיליארד שקל. סיביל ניסתה לממש נכסים בכל דרך, אך ללא הועיל. את המרכז המסחרי בוויסווסר שבגרמניה היא מכרה בהפסד, כדי לשלם לבעלי האג"ח.



בשלב זה הגיע החלום השני של סיביל. החברה שאפה להקים את לאס וגאס האירופית - מרכז הימורים בסקסוני אינהלט שבגרמניה. סיביל זכתה ברישיון הימורים המעניק לה בלעדיות על ההימורים במדינה, ויצאה לדרך עם פרויקט שאפתני של 500 מיליון יורו.



בשלב זה היה קשה יותר למכור חלומות, וסיביל לא הצליחה למצוא שותף. היא נאלצה למכור 50% מפרויקט הקזינו ב-15 מיליון יורו, שעדיין לא התקבלו. בשבוע האחרון נאלצת החברה לבקש ממחזיקי החוב לדחות את תשלום יולי. במלים אחרות, הסדר חוב. מה שהחל כחלום השקעה במזרח אירופה ופולין והתגלגל לחזון לאס וגאס בגרמניה, מוצא את בעלי האג"ח תוהים אם החוב ישולם.



מסיביל נמסר: "החברה עמדה עד עתה בכל התחייבויותיה לבעלי האג"ח. לנוכח המשבר באירופה החליטה החברה לערוך ארגון מחדש של מצבת התחייבויותיה, ולהתאימה לתוכנית העסקית המתוקנת הנובעת ממשבר זה".