בדרך לעולם בלי ג'ויסטיק

>> תערוכת הגיימינג הגדולה בעולם, e3, נפתחה שלשום בלוס אנג'לס. התערוכה שצפויה למשוך אליה 40 אלף מבקרים מתמקדת השנה בממשקי תנועה טבעית (nui) ממשקים המאפשרים לשחקנים לשלוט בדמויות באמצעות הזזת גופם, ובמשחקי תלת-ממד.



התערוכה החלה השבוע גם על רקע הערכות להתאוששות בתעשייה. חברת pwc חוזה שהכנסות תעשיית הגיימינג בארה"ב יגיעו ל-15.3 מיליארד דולר ב-2010. זאת לאחר שב-2009 צנחו הכנסות התעשייה בארה"ב ב-7.2%.

בין החידושים בתערוכה בולטת קינקט (kinect), מערכת הממשק הטבעי של מיקרוסופט. מדובר במערכת בקרה מבוססת חיישנים ומצלמות המאפשרת לשחקנים ב-xbox לשלוט במשחק ללא צורך בבקרים פיסיים.



קינקט מבוססת על הטכנולוגיה של שתי חברות ישראליות - חברת פריים-סנס, וחברת 3dv שאת קניינה הרוחני רכשה מיקרוסופט. הטכנולוגיה עוקבת אחר תנועות הגוף של השחקנים ומפעילה את המשחק בהתאם. לפי דו"ח של חברת נילסן כ-25% מבין שחקני משחקי המחשב הפעילים מודעים להשקה הצפויה של המערכת, וכ-35% מתוכם צופים כי הם ירכשו אותה.



אתמול הציגה מיקרוסופט את המערכת בראשונה לקהל בתערוכה. "תארו לכם עולם בו אפשר לשחק בלי ג'ויסטיק, עולם בו אפשר לראות סרט בלי שלט", ציינה נציגת החברה. "קינקט תגשים את החלום הזה. כל שעליכם לעשות הוא לנופף ביד וקינקט יעשה את השאר".



לצד המערכת הציגה מיקרוסופט שורה של משחקים ייעודיים שמעצימים את חוויית המשחק. המשחק הראשון שהוצג יאפשר למשתמשים להשתעשע עם גור טיגריס וירטואלי, לדגדג אותו, לקפוץ אתו על חבל ואפילו לשחק אתו בגרסה נאיבית של מחבואים. דוגמאות אחרות כללו משחק לחימה המבוסס על טרילוגיית "מלחמת הכוכבים", שיאפשר לשחקנים להשתמש בחרבות וירטואליות, משחקי ספורט, משחק ריקוד, ומשחקים לאימונים אירוביים ולאימוני יוגה.



המערכת החדשה צפויה להתמודד בשוק תחרותי מאוד. מול קינקט תציג סוני את מערך הבקרים move, ואילו נינטנדו תוסיף על בקרי ה-wii את vitality sensor - חיישן מודד דופק שיגביר את מעורבותם של השחקנים בנעשה במשחק. נילסן מעריכה כי כ-23% מבין שחקני המחשב הפעילים מודעים להשקה הצפויה של move, ו-28% מתוך אלו אף הביעו כוונה לרכוש את המערכת המשודרגת. טכנולוגיות אלה מעלות את דרגת המציאות של המשחקים, את דרגות האקטיביות הנדרשת ואת המשוב על פעולותיהם של השחקנים.



כולם מצפים לקונסולה התלת-ממדית של נינטנדו



בתחום תלת-הממד רוב העיניים נשואות לנינטנדו שצפויה להשיק את 3ds, הדגם החדש של קונסולת המשחקים הניידת של החברה שצפויה לכלול טכנולוגיית תלת-ממד. "אני חושב ש-3ds יגנוב את ההצגה", ציין בראיון ברויטרס מייקל פכטר, מקבוצת wedbush securities.



בדומה לתערוכת ces בתחילת השנה, גם בתערוכת e3 יעמדו טכנולוגיות התלת-ממד במרכז הכרזותיהן של חברות ענק, בהן סוני, שתציג חבילת משחקי תלת-ממד. הכרזות בולטות נוספות שצפויות להגיע מהכנס כוללות את השקתה של "3 rock band" של ויאקום, הפעם בגרסה הכוללת מערכת קלידים.



לפי נתוני חברת המחקר npd ההכנסות מתוכנות משחק צנחו באפריל 2010 ב-22% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בחציון הראשון של 2010 זיהתה החברה ירידה כוללת של 8% בהכנסות בהשוואה ל-2009. נתונים אלה אינם סותרים את נתוניה האופטימיים של pwc שחוזה גידול ממוצע של 5.1%-6.5% בתעשיית הגיימינג בארה"ב ב-2011-2014. נתונים אלה מייצגים מגמה נמשכת - רוב הגיימרים עוברים לפלטפורמות משחק ייעודיות, דוגמת קונסולות, מכשירים ידניים, ומכשירים סלולריים.



לפי נתוני pwc במהלך השנה הבאה תרד ההכנסה ממשחקי מחשב מקוונים בארה"ב ב-8.7%, בעוד שבקטגוריית הקונסולות והמכשירים הידניים יעלו ההכנסות ל-11.5 מיליארד דולר, עליה בשיעור של 7.7%.



נציגות ישראלית מכובדת



ישראל אמנם אינה מעצמת גיימינג אך מדורגת במקום ה-12 בעולם מבחינת ההוצאה הממוצעת של גיימר בחודש. גם בזווית העסקית יש לישראל נציגות מכובדת. בין החברות שיציגו את מרכולתן ב-e3 נמצאות לפחות שתי חברות ישראליות - פריים-סנס העומדת מאחורי הפיתוחים של קינקט וחברת קומפדיה.



סייד-קיק, חברה ישראלית נוספת ששלחה נציגים לכנס, מפתחת כעת משחקים המיועדים למערכת קינקט של מיקרוסופט. עיקר כוחה של התעשייה המקומית נטוע בתחום הטכנולוגי - יצירת טכנולוגיות תומכות לתעשיית המשחקים.



בין החברות ישראליות הבולטות בתחום זה אפשר למנות את פריים-סנס וחברת לוסיד, המפתחת מאיצים גרפיים. חברות ישראליות נוספות דוגמת אוברון, העוסקת בהפצת משחקים, ודאבל-פיוז'ן, המציעה פלטפורמה לשילוב פרסומות במשחקים, מציגות גם הן טכנולוגיות נלוות בתחום התוכנה.



חברות תוכן ישראליות לא זכו עד כה להצלחה ניכרת. שתי חברות ישראליות בולטות מתחום זה - risingeagle ומג'ורם - נסגרו בעקבות קשיים כלכליים. אחרות, דוגמת קומפדיה וקומפי, שתיהן מפתחות של משחקים לילדים ולגיל הרך, פונות לקהלי נישה.



"הבעיה של תעשיית התוכן הישראלית בתחום הגיימינג איננה בעיה של שפה או תרבות", קבע בשיחה עם themarker עודד שרון, ראש התא הישראלי של ארגון מפתחי המשחקים הבינלאומי. "הבעיה העיקרית היא בעיה של השקעה - מרבית קרנות ההון סיכון והאנג'לים ממוקדים בטכנולוגיה ומרגישים שזהו תחום הנוחות שלהם", מסביר שרון. "אין סיבה עקרונית שחברות תוכן ישראליות לא יצליחו. ההצלחה של תחום הטלוויזיה המקומי, תחום שהצליח למכור לאחרונה מספר לא מבוטל של פורמטים של תוכניות להוליווד מעודדת אותנו. הצלחה זו מוכיחה שתוכן ישראלי יוכל להצליח בחו"ל".