חצי טריליון שקל תחת חקירה

>> בשנה האחרונה נחשפו כמה שערוריות במוסדות הפיננסיים המובילים בישראל: בבנק הגדול במדינה (הפועלים), המנהל פיקדונות של הציבור בסך 223 מיליארד שקל; בבית ההשקעות הגדול במדינה (פסגות), המנהל נכסים בסך 125 מיליארד שקל באפיקי חיסכון, כמו קופות גמל וקרנות פנסיה והשתלמות, ובאפיקי השקעה כמו קרנות נאמנות; בחברת כרטיסי אשראי (ויזה כאל), שמחזור העסקות שלה מסתכם ביותר מ-40 מיליארד שקל בשנה; ובחברת ביטוח (מנורה-מבטחים) שמנהלת נכסים של הציבור בסך 70 מיליארד שקל.

המכנה המשותף לכל השערוריות האלה - בין אם מדובר בחשד למסחר במידע פנים, בחקירה של שערוך אופציות בעסקות עם מקורבים, בנטילת סיכון מיותר או בהרצת ניירות ערך - הוא תאוות הבצע של אלה שעמדו מאחוריהן.



בכמה מהפרשות, כמו במקרים של ויזה כאל ופועלים שוקי הון, ההנהלה שילמה את המחיר. במקרים אחרים, ההנהלה לא נטלה כל אחריות. בכל המקרים בולטת העובדה שבדירקטוריון, הגוף שאמור לפקח על התנהלות החברות, כמעט שלא חלו שינויים פרסונליים. כמה מבעלי התפקידים בהנלות ובדירקטוריונים אפילו קודמו.



המשבר הגלובלי הגביר את הרגולציה



גיורא הרטוג, לשעבר מנהל מחלקת החקירות ברשות ני"ע ומי שמנהל כיום את חברת אודיט לבקרה וביקורת בשוק ההון אומר בעניין הזה: "אני לא חושב שקרה משהו ספציפי, שכן לפעמים חקירות נובעות מהצבטרות חומר אצל הרגולטורים. עם זאת, אין לי ספק שמאז המשבר הגדול של 2008, שכנראה עדיין לא הסתיים, הרגולציה גברה ואיתה גם מספר הביקורות שבצעו בגופים המפוקחים".



הרטוג מוסיף כי הצטברות החקירות ניכרת אצל כל הרגולטורים (רשות ני"ע, אגף שוק ההון באוצר והמשטרה): "אני חושב שבשנים האחרונות חל שיפור בהתמחות המשטרה בתחומים הכלכליים, בגלל הקמת היחידה הכלכלית וגיוס עורכי דין ורואי חשבון - כך שהיכולת שלה טובה יותר. זה משתלב גם עם הרגולציה, כשנגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים מפנים חשדות לגורמים משטרתיים".



צריך להדגיש כי ברוב המקרים החקירות אינן נוגעות ישירות לכספי העמיתים-לקוחות-משקיעים, וכי אין כל אינדיקציה לגבי פגיעה בכספיהם - אבל ברור שבמוסדות פיננסיים המנהלים כספי ציבור בהיקפים של מיליארדי עד מאות מיליארדי שקלים, פרשות כאלה מעידות כי כספי הציבור נתונים לא פעם בסכנה.



מנהל הסיכונים בויזה כאל מונה למנכ"ל



תיאור הפרשה: ויזה כאל הסתבכה בכמה פרשות קשות הקשורות לפעילות הסליקה באינטרנט, בין השאר לאתרים בעלי פרופיל סיכון גבוה, כמו אתרי פורנו, אתרים למכירת תרופות (ויאגרה, למשל) והימורים. חשיפת הפרשה הראשונה גררה הטלת קנסות בסך 18 מיליון דולר על ידי ויזה אירופה בשל חריגות שביצעה מכללי הארגון בתחום הסליקה של תוספי מזון ואיום של ויזה העולמית לשלילת הרישיון של כאל לסליקה בתחום האינטרנט.



הפרשה השנייה כללה הטלת קנס בסך 3.6 מיליון דולר על ידי מסטרקארד בקשר לסליקת פעילות הימורים של בתי עסק שפעלו במסווה, והחלטה לצאת מעסקי הפורנו. בעקבות חשיפת הפרשות החלה בדיקה חשבונאית מקיפה, שגילתה פרשה נוספת - אי-סדרים חשבונאיים שדרשו תיקון של דו"חות כאל ודו"חות של החברה הבת, דיינרס, החל ב-2007. האי-סדרים נגעו לייחוס הוצאות פרסום ושיווק, ונועדו להקל על כאל להציג צמיחה ברווחים בשנים עוקבות.



התפתחות אחרונה: בנק גדול בקנדה הפסיק לעבוד עם החברה. יוסי בכר, היו"ר הנכנס במקומו של שלמה זהר, יו"ר דיסקונט וויזה כאל עד 2010, מינה את דוד חודק לביצוע דו"ח ביקורת חיצוני. דיסקונט הגיש תלונה במשטרה נגד בעז צ'צ'יק.



מי הלך הביתה: צ'צ'יק, מנכ"ל ויזה כאל ששימש גם דירקטור בכאל אינטרנשיונל, שמאז מוזגה לתוך כאל. ייתכן שגם פיטוריו של היו"ר הקודם זהר בידי בעלי השליטה בבנק, קבוצת ברונפמן-פישר, בתחילת 2010 קשורים לפרשה. זהר שימש יו"ר ויזה כאל עד עזיבתו את דיסקונט. סטיב גרישפן, מנכ"ל כאל אינטרנשיונל וסיגל פתאל מנהלת הכספים של כאל אינטרנשיונל, פוטרו.



מי נשאר: שלמה פיטשון, מבקר הפנים של הבנק המשמש החל בתחילת 2008 גם מבקר הפנים של החברות הבנות, בהן ויזה כאל וכאל אינטרנשיונל. ישראל דוד, ראש החטיבה הקמעונית של דיסקונט, מונה למנכ"ל כאל במקומו של צ'צ'יק. דוד שימש דירקטור הן בכאל הן בכאל אינטרנשיונל, ובנוסף שימש כמנהל הסיכונים בכאל. נעם הנגבי, שהיה דירקטור בכאל, קודם מתפקיד ראש חטיבת תפעול ומידע בדיסקונט לראש החטיבה הקמעונית של הבנק, במקום דוד.



מי ישב בדירקטוריונים בתקופה הרלוונטית: בכאל אינטרנשיונל, מלבד בעז צ'צ'יק וישראל דוד, ישבו גם מנחם הספרי, אלון כרמלי, אירנה פורטניק, רונית רובין ושחר שגיב. בכאל - אמנון בק, מנחם הספרי, עובד דבי, אילן שגב, דב נוה מיכל עבאדי (סמנכ"לית בבנק הבינלאומי), אלי חוטר (סמנכ"ל שיווק לשעבר בדיסקונט, שסיים את תפקידו בבנק במפתיע, המשיך לשמש דירקטור בכאל) וישראל דוד.



הבחירה בישראל דוד להחליף את צ'צ'יק כמנכ"ל כאל עוררה תמיהה בקרב פעילים בשוק ההון נוכח העובדה שצ'ציק ישב בדירקטוריון כאל אינטרנשיונל בתקופה שבה נחשפו שם השערוריות. דוד הוא מקורבו של גיורא עופר, שמונה ליו"ר כאל במקומו של זהר, יו"ר דיסקונט המודח.



מה עשוי לקרות בעקבות דו"ח חודק: על פי הערכות, יבוצעו שינויים פרסונליים נוספים. שלמה פיטשון כבר הודיע על עזיבתו את הבנק, שדיווח בהמשך כי עופר ויוסי בכר, היו"ר הנכנס, ביקשו ממנו להאריך את כהונתו עד סוף 2010.



גיורא עופר התייחס באחרונה לאחריות הדירקטורים בכאל. לדבריו, מבקר הפנים פיטשון בדק את התנהלות הדירקטורים בפרשה ולא בה מצא דופי.



ויזה כאל



מחזור בכרטיסי אשראי ב-09': 43 מיליארד ש'



גוף חוקר: דיסקונט התלונן במשטרה נגד צ'צ'יק; ההערכות הן שבנק ישראל יחקור את הפרשה



הפרשה שמאיימת על המשך כהונתו של מנכ"ל פסגות



תיאור הפרשה: רשות ני"ע עצרה בפברואר את דוד אדרי ואת שי בן דוד, שני בכירים בפסגות, שעזבו את בית ההשקעות כמה חודשים קודם לכן. ברשות חושדים כי השניים פעלו יחדיו ב-2007 בדרכי תרמית, במשך תקופה ארוכה ובאופן שיטתי, בחשבון הנוסטרו של פסגות, בהיקף של מיליארדי שקלים. זאת, במטרה להשפיע על מחיריהם של ניירות ערך רבים באמצעות העלאת והורדת המחירים בהתאם לצורכיהם כדי להשיא רווחים, תוך שהם מנצלים את הכוח העצום של חשבון עתיר נכסים זה.



ברשות ני"ע חושדים כי שיטת הפעילות התרמיתית לכאורה של אדרי ובן דוד ייצרה רווחים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לחשבון הנוסטרו של פסגות. בפעולותיהם גרמו השניים באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות, שהיה באחריותם, להטיית מחיריהן של אג"ח קונצרניות, ולהטיית מחירי אג"ח ממשלתיות לפני "מכרזי החלף" של המדינה שביצע האוצר. בהמשך חקרה הרשות את בכירי פסגות - המנכ"ל רועי ורמוס, היו"ר אריק שטיינברג ומנכ"ל פסגות ני"ע שי ירון. על פי משרד האוצר, לא התקבלה אינדיקציה לכך שכספי העמיתים הושפעו מהפעולות בנוסטרו של פסגות.



התפתחות אחרונה: בתקופה האחרונה נחקרו גם שני מנהלים בכירים בדויטשה בנק לשעבר בנוגע לפרשה. בשבוע שעבר הטיל בית משפט השלום בתל אביב ערבות ותנאים מגבילים על ורמוס - הרשות טוענת כי ראיות חדשות מחזקות את החשד כי ורמוס וירון מעורבים בפרשת הרצת ניירות הערך על ידי אדרי ובן דוד. החשד הוא כי ורמוס וירון, מנהלי בית ההשקעות, היו מעורבים לכאורה בפעילות זו וכי במקרים מסוימים אף פיקחו עליה ואישרו אותה בזמן אמת.



השלמת העסקה שנחתמה לפני חצי שנה, שבה איפקס אמורה לרכוש את השליטה בפסגות מיורק לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל, מתעכבת.



מי הלך הביתה: אדרי ובן דוד סיימו תפקידיהם בפסגות במפתיע כמה חודשים לפני התפוצצות הפרשה.



מי נשאר: ורמוס, ירון ושטיינברג



מי ישב בדירקטוריונים בתקופה הרלוונטית: בדירקטוריון פסגות ישבו ג'רמי בלנק ושטיינברג (מקרן יורק המחזיקה בשליטה בפסגות); רון גוטלר, יוסף שחק, ניב חריזמן, עודד אקסלרוד. בדירקטוריון פסגות ני"ע ישבו ג'רמי בלנק, עודד אקסלרוד, יונתן בן ארצי, רון גוטלר, שמואל מנסברג, ואריק שטיינברג.



דירקטור לשעבר שחשוב להזכיר: ניר ברונשטיין. רשות ני"ע חושדת כי בת שבע שבח, מנהלת השקעות בפסגות ני"ע, היתה מעורבת בפרשת מידע הפנים בקשר לבנק הפועלים. בפרשה זו נפתחה חקירה נגד ברונשטיין בחשד כי בעת ששימש מנכ"ל פועלים שוקי הון, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, הוא העביר מידע הנוגע להשקעות של הבנק - מידע שלא היה אמור להיות בידיו, שכן הוא לא יושב בדירקטוריון הבנק, לסוחר המעו"ף עופר אייזנברג.



ברשות חושדים כי מיד אחרי שאייזנברג קיבל את המידע מברונשטיין הוא חלק אותו גם עם קרובת משפחתו, שבח. ברונשטיין התפטר מדירקטוריון פסגות סמוך לפתיחת החקירה נגדו. שבח מושעית מתפקידה מאז התפפוצצות הפרשה - המשמעות היא כי היא ממשיכה לקבל שכר מפסגות, על אף שאינה מגיעה לעבודה.



מה יקרה בפסגות: שתי שאלות מרכזיות בנוגע לעתיד פסגות עולות בעקבות הפרשה החמורה. האחת היא אם העסקה לרכישת השליטה בידי קרן איפקס, שנחתמה כבר לפני חצי שנה, תצא לפועל. השנייה היא אם ורמוס, המנכ"ל המזוהה עם המותג פסגות ואחראי להצלחת בית ההשקעות בשנים האחרונות, יישאר בתפקיד.



בקרן איפקס שומרים על דממת אלחוט כמעט מוחלטת מאז התפוצצה הפרשה, אבל למעט תרחיש לא סביר שלפיו היא תגווע בפתאומיות, מעל למחיר העסקה המקורי - 3.1 מיליארד שקל - מוטל בספק גדול, ואיפקס צפויה לדרוש עליו הנחה. לפי שעה, הפגיעה במוניטין של פסגות לא באה לידי ביטוי באופן דרמטי בהיקף הנכסים המנוהלים - מה שמגדיל את הסיכוי שהעסקה בכל זאת תצא לפועל.



מבחינת ורמוס, הפרשה הפחיתה את הסיכוי שנראה אותו נשאר על הכסא למשך תקופה ארוכה. גם אם זהבית כהן יוסף, מנכ"לית איפקס ישראל, תהיה מעוניינת בהמשך כהונתו, יהיה קשה לראות בראש בית ההשקעות הגדול בישראל מנכ"ל שנחקר בחשד למעורבות בפרשת הרצת ניירות ערך. בשוק כבר פועלת בורסת שמות למחליפים אפשריים.



בית ההשקעות פסגות



היקף נכסים מנוהלים: 130 מיליארד שקל



גוף חוקר: רשות ני"ע



מה ידע מנכ"ל מנורה מבטחים?



תיאור הפרשה: לפני כשמונה חודשים פורסמו ב-themarker חשדות בנוגע לבעיות חמורות בחברת הביטוח מנורה-מבטחים. במשך שנים העניקה החברה הלוואות שאינן עומדות בכללים למקורבים ולבני משפחה של עובדיה, וכן לגופים הקשורים לשוק האפור.



סוכנים של מנורה העניקו במשך כמה שנים לעשרות אנשים הלוואות מכספי החברה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בלי שדרשו בגינן ביטחונות ובלי שמקבלי ההלוואות היו זכאים להן. תכתובות מייל, שהוצגו בבית המשפט לאחר שהוגשה נגד מנורה תובענה ייצוגית, חושפות מעורבות לכאורה של בכירי החברה במתן ההלוואות הלא-חוקיות.



בפרשה נוספת, של בקדייטינג (תארוך לאחור), החשד הוא שבעיצומו של המשבר הפיננסי ב-2008 עובדים במנורה העבירו את חסכונותיהם הפרטיים - רטרואקטיבית - בין מסלולי השקעה, כדי שלא יספגו את הנפילות בשווקים.



משרד האוצר מינה את רו"ח יהודה ברלב לבצע את הביקורת החשבונאית. ממצאי הדו"ח הוגשו למפקח על הביטוח במשרד, ומנורה דיווחה באחרונה: "טיוטת דו"ח הביקורת כוללת פירוט של ממצאים וליקויים, לכאורה, שנוגעים להתנהלות לא תקינה של מנורה ביטוח, הנהלתה ונושאי משרה נוספים בה, תוך פעולה לעתים בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות דין שונות".



התפתחות אחרונה: בתקופה האחרונה קיבל הממונה על שוק ההון, עודד שריג, הסברים מפורטים ממנורה-מבטחים אודות ממצאי טיוטת הדו"ח החמורה שנשלחה לחברה - שקבעה כי בשתי הפרשות, הבקדייטינג וההלוואות הבלתי חוקיות, הן החברה הן מנהליה נהגו לכאורה בניגוד לחוק.



"ברור שירון דוויק (לשעבר משנה למנכ"ל מנורה-מבטחים) ידע הכל, אבל ברור גם שהמנכ"ל ארי קלמן ידע די הרבה", אמר באחרונה מקורב לאוצר ל-themarker. הדו"ח מתייחס גם לסוכני הביטוח עזרא גבאי ומיקי גרובר, שהיו מעורבים בפרשת ההלוואות. עורכי הדין של מנורה-מבטחים צפויים להיפגש עם אנשי הפיקוח על הביטוח ועם שריג, כדי להסביר שוב את עמדתם.



בסוף השבוע שעבר נחשפה ב-themarker חקירה נוספת בחברת הביטוח - הפעם, בזרוע ההשקעות שלה, מנורה-מבטחים פיננסים. ככל הידוע, החקירה נוגעת לקרנות הנאמנות ובמסגרתה נחקר גם המנכ"ל רונן אביגדור.



מי הלך הביתה: בפרשת ההלוואות היו מעורבים כ-20 עובדים, והם נדרשו להחזיר את הכספים שהרוויחו כתוצאה מהעברת הכספים. שלושה פוטרו. בעקבות פרשת הבקדייטינג סיימו את תפקידם עובדים נוספים, בהם דוויק, ששימש כאמור משנה למנכ"ל מנורה מבטחים וסיים את תפקידו זמן לא רב אחרי התפוצצות הפרשות.



מי נשאר: יו"ר חברת הביטוח מנחם גורביץ', שהוא גם בעל השליטה בחברה; ארי קלמן, מנכ"ל החברה שקיבל בגין 2009 בונוס בסך 1.27 מיליון שקל, ומבקר הפנים שמואל שוורץ.



מי ישב בדירקטוריון בתקופה הרלוונטית: אורלי ירקוני, דירקטורית בחברת הביטוח מונתה באחרונה גם לדירקטורית בחברת האחזקות, גדליה דורון, בר כוכבא בן גרא, שלמה מילוא, יעקב סגל, ארי קלמן, מנחם גורביץ' ושי קומפל.



מנורה-מבטחים



היקף נכסים מנוהלים: 70 מיליארד שקל



גוף חוקר: הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר



המשטרה מגיעה לבנק הגדול במדינה



פועלים שוקי הון - חשד להעברת מידע פנים



תיאור הפרשה: רשות ני"ע עצרה בשנה שעברה את ניר ברונשטיין, מנכ"ל פועלים שוקי הון, ואת סוחר המעו"ף עופר אייזנברג בחשד שבתחילת 2008 ברונשטיין העביר לאייזנברג מידע פנים הנוגע להשקעות הכושלות של הפועלים באג"ח מגובות המשכנתאות - מה שאיפשר לאייזנברג ולקרובת משפחתו, בת שבע שבח מנהלת השקעות בפסגות, לגרוף רווחים בשל המידע שהביא לירידת מניות בנק הפועלים.



ברונשטיין לא היה דירקטור בבנק הפועלים ולא ברור מי העביר לו את המידע דקות ספורות לאחר שהסתיימה ישיבת דירקטוריון הבנק בעניין ולפני הדיווח לבורסה. ברונשטיין ידוע כמקורב לדני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים שהודח, המעורב גם הוא כיום בשערוריות והמשמש עדיין מנכ"ל אריסון השקעות.



מי הלך הביתה: כמה חודשים אחרי פתיחת החקירה, ברונשטיין סיים את תפקידו כמנכ"ל פועלים שוקי הון, לאחר שבע שנים בתפקיד. לא צפויים שינויים פרסונליים נוספים.



התפתחות אחרונה: רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה לפרקליטות, שתחליט אם להעמיד לדין את ברונשטיין ואייזנברג.



מי ישב בדירקטוריון פועלים בתקופה הרלוונטית: דני דנקנר היו"ר, עודד שריג (כיום המפקח על שוק ההון והביטוח), יאיר אורגלר, אירית איזקסון, מלי ברון, פנינה דבורין, איריס דרור, ניר זכלינסקי, אמרי טוב, רונן ישראל, לסלי ליטנר, אפרת פלד, עידו דיסנצ'יק, נירה דרור, יוסף דאובר, ג'יי פומרנץ.



בנק הפועלים - דנקנר הודח, וקודם



תיאור הפרשה: במארס 2010, לאחר התפטרותו של צבי זיו מתפקיד מנכ"ל בנק הפועלים, בעקבות חילוקי דעות שטיבם לא ברור עד היום עם דני דנקנר, יו"ר הבנק אז, החל מאבק בן כמה חודשים בין דנקנר ושרי אריסון, בעלת השליטה בהפועלים, לבין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. הנגיד דרש, בצעד חריג וראשון בהיסטוריה של מערכת הבנקאות בישראל, להדיח את יו"ר אחד הבנקים הגדולים במדינה.



פישר לא נימק באופן רשמי מדוע דרש להדיח את דנקנר. בדלתיים סגורות הוא נימק בפני אריסון את הסיבות לכך. אריסון טענה שלא עשה זאת. כך או כך, לא חסרו מקרים של התנהלות כושלת שלא על פי ממשל תאגידי תקין בבנק הפועלים בתקופת כהונתו של דנקנר כיו"ר הבנק.



באחד המקרים, כפי שחשף themarker, באפריל 2008 שילם הפועלים לקרן 25 rp מיליון דולר תמורת ויתור מצדה על שתי אופציות לרכוש עד 12% מהונו של הבנק הטורקי פוזיטיף בהנפקה פרטית. בנוסף, בעסקה ויתרה rp על אופציה לרכוש נתח ממניות פוזיטיף מהפועלים.



rp היתה שותפה של קבוצת אלרן השקעות בעסקי הנדל"ן והתקשורת במזרח אירופה. התשלום לקרן בוצע כמה שבועות לאחר ש-rp רכשה מאלרן מניות בחברת הנדל"ן אטלס תמורת 6.5 מיליון יורו, ושיפרה בכך את נזילותה של קבוצת אלרן.



במארס האחרון נעצר דנקנר על ידי משטרת ישראל ונחקר בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על פקודת הבנקאות. לפי המשטרה, החשדות מתייחסים לתקופה שבה כיהן דנקנר כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בין 2005 ל-2009 (דנקנר נאלץ לשהות במשך שלושה ימים במעצר בית).



החקירה התבצעה ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). המשטרה בדקה עסקות שונות למתן אשראי שנעשו בתקופה שבה דנקנר כיהן כיו"ר הפועלים, שמהן עלה חשש כי פעל בניגוד עניינים ותוך העדפת מקורבים. ככל הידוע, אחת העסקות שבהן מתמקדת המשטרה היא העסקה שביצע הפועלים לרכישת הבנק הטורקי פוזיטיף, כשבמקור הפועלים ביצע את העסקה עם קרן ההשקעות rp.



בכך לא הסתיימה החקירה נגד דני דנקנר. באחרונה נעצר שוב יו"ר הפועלים לשעבר בחשד למתן שוחד לכאורה ליעקב אפרתי, ראש מינהל מקרקעי ישראל - בקשר לחברת תעשיות מלח, כדי להטיב עם פרויקטים שונים של החברה שהתנהלו באותה העת במינהל. מלח תעשיות נשלטה בעבר על ידי משפחת דנקנר, ובכלל זה על ידי דני דנקנר ובן דודו נוחי דנקנר, כיום בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי.



התפתחות אחרונה: בניגוד לשאר הפרשות, אלה שבהן מעורב דנקנר נחקרות על ידי משטרת ישראל, והמידע בנוגע אליהן מעורפל הרבה יותר מאשר בחקירות שמבצעים הרגולטורים הפיננסיים - כך שלפי שעה לא ידוע על הפתחויות חדשות.



מי הלך הביתה: במקרה של דנקנר, מי שהלך הוא גם מי שנשאר. זמן קצר אחרי שדנקנר הודח מתפקידו כיו"ר בנק הפועלים, מינתה אותו אריסון לנהל את אריסון השקעות, חברת ההשקעות שלה שדרכה היא שולטת בבנק. דנקנר לא רק שלא הלך לשום מקום - במידה מסוימת הוא אפילו קודם. אריסון לא שיחררה כל תגובה בנוגע לחקירות נגד דנקנר ולא נראה לפי שעה שבכוונתה להיפרד ממנו.



מי ישב בדירקטוריון בתקופה הרלוונטית: דני דנקנר היו"ר, עודד שריג (כיום המפקח על שוק ההון והביטוח), יאיר אורגלר, אירית איזקסון, מלי ברון, פנינה דבורין, איריס דרור, ניר זכלינסקי, אמרי טוב, רונן ישראל, לסלי ליטנר, אפרת פלד, עידו דיסנצ'יק, נירה דרור, יוסף דאובר, ג'יי פומרנץ.



בנק הפועלים



היקף פיקדונות הציבור: 223 מיליארד שקל



גוף חוקר: פרשת ברונשטיין - רשות ני"ע, פרשת דנקנר - משטרת ישראל



בהדס תעודות סל סיכנו את הכסף בליהמן ברדרס



תיאור הפרשה: במאי 2008 החליטה הנהלתה של חברת הדס, שניהלה תעודות פיקדון צמודות מט"ח, להעביר את פיקדונות הציבור מבנק לאומי לבנק ליהמן ברדרס בגרמניה, בשל ריביות גבוהות במיוחד שהוצעו לה.



הנהלת הדס התעלמה ממצבו הבעייתי באותה עת של ליהמן ברדרס האמריקאי ומהקשר שלו לסניף בגרמניה. למרות פרסומים שליליים ואזהרת רווח שהוציא ליהמן ברדרס - בנוגע למחיקה צפויה של 2.5 מיליארד דולר, הדס לא דיווחה לציבור על חשיפת כספו לסיכון הטמון בהפקדה בליהמן - במקום, הדגישה הדס את תנאי הריבית הטובים ביחס למתחרים. הנהלת הדס לא התייחסה לאזהרות הנאמנים של התעודות, הסתירה מהם מידע ואף הפעילה עליהם לחצים.



התפתחות אחרונה: רשות ני"ע פירסמה במאי דו"ח חמור במיוחד על חשיפתה של הדס לליהמן ברדרס, זמן קצר לפני קריסתו ב-2008. ב-60 עמודי הדו"ח מגוללת הרשות את השתלשלות האירועים וחושפת התנהלות כושלת של המנהלים ושל הדירקטורים בהדס ובחברה האם לשעבר, גאון בית השקעות. מדובר, בין היתר, בגדי גרינשטיין המנכ"ל לשעבר של גאון בית השקעות (כיום מנהל ההשקעות הראשי בחברת הביטוח הפניקס), ובאמיר שגב, מנכ"ל הדס לשעבר.



ואולם מלבד תשלום עלויות הבדיקה, בסך 350 אלף שקל, לא הטילה רשות ני"ע קנסות או פירסמה מסקנות אישיות אודות המעורבים בפרשה - כנראה בשל העובדה שמאז חשיפת הפרשה עזבו את הדס מרבית המעורבים בה.



בינתיים, גאון שוקי הון התמזגה עם ישיר לבית ההשקעות מיטב - כך שחברת תעודות הסל הדס עברה לשליטת בית ההשקעות מיטב הממוזג. מסקנות הדו"ח הועברו גם לממונה על שוק ההון והביטוח עודד שריג, בשל מעורבותו בפרשה של גרינשטיין, כיום מנהל ההשקעות הראשי בפניקס. בימים אלה שוקלים במיטב את דרכה של הדס תעודות סל.



מי הלך הביתה? גרינשטיין היה אמור להתמנות למנכ"ל משותף במיטב, אבל המינוי לא יצא לפועל. הוא עזב ומונה למנהל השקעות ראשי בפניקס. שגב, שסיים את תפקידו כמנכ"ל הדס, עבר לנהל את יישום המיזוג של מיטב עם ישיר וגאון. שי פרמינגר, יו"ר דירקטוריון גאון שוקי הון בעבר, מונה בעקבות המיזוג לסגן יו"ר מיטב.



מי ישב בדירקטוריון בתקופה הרלוונטית: יצחק חלמיש, ניסים לחאם, שמואל האוזר, פרמינגר, גרינשטיין ושגב.



הדס תעודות סל



היקף נכסים מנוהלים: 1.8 מיליארד שקל (יותר מ-3 מיליארד בתקופה הנחקרת)



גוף חוקר: רשות ני"ע