>> "כשאינטרס הציבור להפוך את הדיור לבר השגה עומד מול פרנסת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין מעדיפה את הכיסים התפוחים של עורכי הדין על אינטרס הציבור", כך אומר עו"ד יובל אלבשן, מנהל רשת מרכזי הזכויות של עמותת ידיד ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בתגובה להודעת פורום קניין ומקרקעין בלשכת עורכי הדין כי עורכי דין גובים שכר טרחה נמוך מדי בעסקות נדל"ן.
"טיפול בעסקות נדל"ן זו העבודה המשפטית הכי פרימיטיבית והכי פשוטה, בדרך כלל מבצעים אותה עורכי דין לא בכירים, בלשון המעטה. להתיימר לומר שאם יגבו שכר טרחה נמוך זה יפגע בשרות המקצועי ללקוחות זה לעג לרש, תרתי משמע", אומר אלבשן.
השבוע שלח יו"ר פורום המקרקעין בלשכה עו"ד אילן שרקון מכתב לכל עורכי הדין העוסקים בעסקות נדל"ן בישראל. במכתב טען שרקון כי "בעקבות מידע שהגיע ללשכת עורכי הדין בדבר עורכי דין שגובים שכר טרחה נמוך משמעותית משכר הטרחה הקבוע המינימלי המומלץ, הפורום מצא לנכון לתזכר את עורכי הדין בדבר שכר הטרחה המומלץ".
"הפורום וחבריו סבורים כי שכר הטרחה המינימלי המומלץ העדכני לגבי טיפול בעסקות מקרקעין הינו המינימום הנדרש על מנת שעורך הדין המטפל יעניק שירות טוב ונאמן ללקוחותיו ולציבור ומצמצם את החשש מפני התרשלות מקצועית של עורך הדין המטפל", אמר שרקון.
התעריף המומלץ על ידי הלשכה נכון לשנת 2000, הוא שכר טרחה בגובה 1% משווי הנכס - כאשר מדובר בנכס ששוויו עד 496 אלף שקל, אם שווי הנכס הוא יותר מ-496 אלף שקל - על עורך הדין לגבות %0.75 מיתרת השווי, מעבר ל-1% שנגבה על הסכום ההתחלתי.
אלבשן מתקומם על ההצעה: "הדיור הוא המוצר הכי יקר והכי קשה להשגה לאוכלוסיות המוחלשות. העלויות הנלוות שלו כמו עלויות רישום, אגרות ושכר טרחת עורכי דין, הן גם הכי יקרות בשוק. עכשיו הלשכה רוצה לעלות עוד את שכר הטרחה, עד שהוא סוף סוף ירד. זה יהפוך את הדיור לעוד יותר קשה להשגה". לגישתו, ראוי לאמץ פתרון שקיים במדינות אחרות בנושא טיפול בעסקות נדל"ן (למעט בעסקות מסובכות) על ידי "פרה ליגלים" - אנשים שאינם עורכי דין אך מתמחים בהעברת דירות. פתרון זה לדבריו הוזיל באותן מדינות את מחירי הדיור. "אולי יש מקרים שבהם הפתרון הזה לא מתאים, אבל כשמעבירים לדוגמה דירה בעמידר וצריך רק למלא טפסים באותו פנקס, למה זה צריך לעלות אחוז מערך הדירה?" שואל אלבשן.
עמדתו של אלבשן אינה מייצגת את הדעה הרווחת בקרב עורכי הדין שמתמחים בנדל"ן. עו"ד שאול ברגרזון לדוגמה, מסכים עם עמדת הלשכה. "עורך דין שגובה אלף שקל על עסקה של מכירת דירה ששווה מיליון וחצי שקל, לא יטפל בלקוח כמו שצריך. הוא לא יילך לעירייה לבדוק את ההיתרים והאישורים ולא יילך למינהל לעשות את הבדיקות הנדרשות - אפילו בעסקה פשוטה.
"ישנם עורכי דין שלא מבינים ששכר טרחה ראוי נועד בראש ובראשונה להגן עליהם, כי אם הם לא יספקו את השירות הנדרש מהם, והם לא יעשו זאת בסכומים המגוחכים שהם גובים, אז הם חשופים לתביעת רשלנות".
"אבוי לנו אם עורכי הדין מתרשלים לפי הכסף"
עורכי דין נוספים מנמקים את תמיכתם בהצעה דווקא בטובת הלקוחות. עו"ד עינת שקד ממשרד יהב דינה ושות' אומרת כי "עסקת מקרקעין מחייבת יעוץ משפטי מורכב ומצריכה התמחות ספציפית וניסיון רב תחומי". לדבריה, "נוכח ריבוי עורכי הדין, לקוחות פונים לעורכי דין שנבחרו על בסיס הצעת שכר טרחה נמוכה בלבד. גביית שכר טרחה נמוך ובלתי ראוי מובילה באופן ישיר לירידת רמת הייצוג המשפטי עד למקרים רבים של התרשלות".
גם עו"ד קובי קורן, ממשרד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות' סבור כך: "ההתחרות הרבה בענף גרמה לכך שדווקא עורכי דין חסרי ניסיון ומוניטין בתחום זה מורידים את שיעורי שכר הטרחה, על מנת למשוך לקוחות. חוסר ניסיונם פוגם ברמת השירות הניתן על ידם, ובכך נחשפים לעיתים הלקוחות לסיכונים שאינם מודעים להם.
עו"ד אלבשן דוחה את הטענה כי שכר הטרחה הנמוך יגרום לפגיעה בלקוחות. "אבוי לנו אם עורכי הדין מתרשלים לפי הכסף שנכנס אליהם לכיס. חובת הנאמנות שלנו לא משתנות לפי תזרים המזומנים", אומר אלבשן. "גם הטיעון שעורכי הדין לא יעשו ביטוח אחריות מקצועית שיכסה עסקות בהיקפים גדולים הוא טיעון מביש. אם זה לא ישתלם לעורך דין לעשות ביטוח שלא יעשה את העסקה. אני לא מכיר הרבה עורכי דין שלא יעבירו דירה גם בפחות מאחוז".
עו"ד אילן שרקון מסר בתגובה: "מדובר אך ורק בשירות לציבור. עובדתית, רוב תביעות הרשלנות המקצועית נגד עורכי דין הן בעסקות מקרקעין ותפקידה של הלשכה להילחם למען הציבור בנושא זה".
"העלאת שכר הטרחה תהפוך את הדיור לקשה להשגה"
מאת נורית רוט
16.6.2010 / 9:09