על הדור הבא להביט מזרחה

"לקבוע יעדים, ליהנות מהמסע לעברם ולהגשים חלומות", כך מאחל ג'ון דפטריוס לבוגרי תיכון ביה"ס הקהילתי האמריקאי באבו דאבי. ולא לשכוח - הגלובליזציה תבוא מהמזרח

ג'ון דפטריוס

בשבוע האחרון הוזמנתי לנאום בטקס חלוקת התארים של בית הספר הקהילתי האמריקאי באבו דאבי. מאחר וגרתי מחוץ לארה"ב יותר זמן מאשר בה, לא יצא לי להיות בטקס סיום תיכון מזה כעשרים שנה. האירועים הללו אמריקאים במהותם, החל מהמבטאים ועד לאווירת ה"אני יכול" הכללית של אלו שעל סף הכניסה לאוניברסיטה.

נלוותה אלי עמיתה אירופאית-ערביה שחוותה את טקס סיום התיכון בפעם הראשונה. היא גם התרשמה מקבוצה זו של הדור הבא של גלובליסיטים. מחצית מהבוגרים היו ילדי אזרחים אמריקאים, רבע באו מאירופה, ורבע ממשפחות באבו דאבי שרוצות לשלוח את הילדים לאוניברסיטה בחו"ל. ל-21 מ-77 הבוגרים ממחזור 2010 יש ממוצע ציונים של 3.5 (מתוך 5) או גבוה יותר. כולם ממשיכים לאוניברסיטה, רובם בארה"ב. שניים מהתלמידים רצו לדבר איתי על האוניברסיטה בה אני למדתי, USC, ולצלם תמונות עבור הדפים שלהם בפייסבוק מאחר והם הולכים ללמוד הנדסה שם.

להלן מובא חלק מהנאום שלי, עם ההנחיה מהמנהל לדבר על אתיקה, קביעת יעדים והגשמת חלומות:

לפני כמעט יובל שנים, ג'ון קנדי הכריז על מה שרבים האמינו אז, בשנת 1961, שזה יעד בלתי אפשרי – להנחית אדם על הירח עד לסוף אותו עשור. במידה רבה של אמת, קנדי הכריז: "זה לא יהיה רק אדם אחד שינחת על הירח אלא אומה שלמה. על כולנו לעבוד יחד כדי שהוא יגיע לשם". ב-21 ביולי 1969, האסטרונאוט ניל ארמסטרונג עשה את צעדיו הראשונים על פני הירח.

בשנת 1963, במהלך "המצעד לוושינגטון", מרטין לותר קינג הכריז על מדרגות האנדרטה ללינקולן שהגיע הזמן לשים סוף לגזענות – שיש לסגור את התהום בין השחורים והלבנים, בין הצפון והדרום בארה"ב. בשנת 1964, לאחר רצח הנשיא ה-35 של ארה"ב ובעקבות המאמץ של מנהיגים כמו הכומר קינג, נחקק חוק זכויות האזרח (Civil Rights Act).

לשני מנהיגים אלו היו לא אחת, אלא הרבה תכונות משותפות: יכולת להעביר חזון, הצורך לצאת בהצהרה אמיצה, ולבסוף הצורך לחלום. היום הסתיים פרק חשוב של הנעורים שלכם, ופרק חדש מתחיל. את התחושה הזו של הזדמנות ופתיחות יש לסגור בבקבוק ולמכור בתור מעיין הנעורים. מעיין זה יכול להשאיר רושם ארוך טווח, או להתפוגג, תלוי בחלום שלכם, במצבכם וברמת הכוונה שלכם. הרשו לי להדגיש שלדעתי כולכם מאוד ברי מזל.

עוד בוואלה! NEWS

מצאנו את דירת היוקרה שחיפשתם. ואפילו יש מלא חברים מסביב

לכתבה המלאה

הדור הבא של הצמיחה יבוא ממדינות ה-G20

בתוכנית השבועית של CNN שאני מגיש, אנו מבקשים מהצופים להצטרף אלינו בצמתים בין מזרח למערב, לחקור את הקשרים של המזרח התיכון עם אסיה, שטופחו על ידי נתיבי המשי והתבלינים הישנים מהמאות ה-13 עד ה-15. נקודות המבט השונות והפרספקטיבה שרכשתם כאן בבית ספר לא יסולאו בפז. יש לכם גם את החוויה שלהיות עדים ממקור ראשון לעליה ולשינוי שעברה אבו דאבי.

השינוי המתהווה כאן, בבירת האמירויות, הוא חלק אחד מפזל גדול יותר של שינוי מהיר. הדור שלכם כבר לא יראה רשימות של Fortune 100 הנשלטות על ידי חברות מערביות. עיתון ה-פיננשל טיימס חשף את הרשימה שלו של 500 חברות, ושלוש מבין עשר הגדולות היו מסין. המשבר הכלכלי של 2008 האיץ איזון-מחדש שהחל עם תחילת המאה ה-21, ושנוטה בבירור אל המזרח.
הדור הבא של הצמיחה לא יבוא מבין ה-G8, כפי שאנו מכירים אותם, אלא מבין ה-G20, שם אפשר למצוא חברים מהמזרח התיכון, ערב הסעודית וטורקיה לצד מנהיגים מסין, הודו ואינדונזיה בנוסף למדינות ה-8G הקודם.

זו גלובליזציה במיטבה, והיא תהיה נושא מרכזי בעודכם מחליטים על התואר הראשון והשני שלכם. הדבר החשוב מכל זה לחלום. JFK חלם. הוא רצה אדם על הירח עד לסוף העשור. מרתין לותר קינג חלם. הוא רצה לסיים את אי-הצדק שהפריד בין שחורים ולבנים בארה"ב. אבל תדאגו שהחלום שלכם מבוסס במציאות.

ליהנות מהמסע

אני אצטט מתוך שירו המפורסם של רודיארד קיפלינג "אם" בו הוא כותב:

"אם אתה יכול לחלום, בלי לתת לחלומות את חייך לנהל,
אם אתה יכול לחשוב, בלי לתת למחשבות את מטרותיך לבלבל;
אם אתה יכול לפגוש בניצחון או באסון
ומול שני המתחזים האלו לנהוג בהיגיון;
תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם"

הדבר החשוב ביותר הוא ידע. כפי שג'ון קנדי אמר במהלך מסע לחזק את איכות החינוך בארה"ב: "המוח האנושי הוא המשאב הבסיסי שלנו". עד היום, האנשים החשובים ביותר בכל ארגון הם אלו עם עומק, נקודת מבט מיודעת, שיש להם הן חוש בהירות והן מטרה. החלטיות היא תכונה חשובה והיא תכניס אתכם דרך דלת הכניסה של מעסיק פוטנציאלי. אפשר בדרך כלל לקשור קשרי חברות עם העוזר של הבוס, אבל מה שיביא לכך שיעסיקו אתכם יהיו רמת הידע שלכם ויכולתכם לנתח כל מטרה ולתת לה ערך מוסף.

שנית, תכירו את המגבלות שלכם. אני מאוד מאמין בזמנים אלו של סקנדלים של אנשים מושלמים לכאורה כגון זה של ברני מיידוף, שתצטרכו לתת למצפון האישי שלכם להוביל אתכם. בשלבים שונים באוניברסיטה או בחייכם המקצועיים אתם תתבקשו למתוח את הכללים, למצוא פתרון חכם שיעזור לעמית או לחברה לצאת ממצבים בעתיים. עליכם לסרב לבקשות כאלו.

לסיום, והנקודה הכי חשובה, תיהנו מהמסע. בדור שקדם לכם הדגש היה על חינוך שמוביל ישירות לקריירה. יכול להיות שהוריכם עדיין חושבים באותה דרך מאחר והם רוצים שתהיה לכם עצמאות כלכלית אחרי יותר מעשר שנים של תשלומים נכבדים לבית ספר, אבל אל תיגשו לחיים עם עיניים מכוסות. תתמקדו במטרה – אבל תיהנו מהדרך.

קונסטנטין קוואפיס היה משורר יווני מהמאה ה-19 שכתב על הגיבור יוליסס ומסעו הביתה לאי איתקה.
" וכל הזמן חשוב על איתקה
כי יעודך הוא להגיע שמה
אך אל לך להחיש את מסעך
מוטב שימשך שנים רבות
שתגיע אל האי שלך כשאתה זקן
עשיר בכל מה שרכשת בדרך,
לא תצפה שאיתקה תעניק לך עושר.
איתקה העניקה לך מסע יפה".

אז תלמדו מאנשים כמו הומרוס – תתענגו לא רק מההתחלה או מהסוף אלא מכל צעד במסע מופלא, אך מאתגר זה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully