פרופ' ראובן גרונאו, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, תקף הבוקר בכנס קיסריה ה-18 את הפערים המתרחבים בחברה הישראלית. "קיים איום חברתי גדול - אי השיוויון", אמר פרופ' גרונאו, "ישראל קובעת שיאים חדשים בעולם המערבי מבחינת אי שיוויון, כאשר אי השיוויון הלך וגדל ורק בשנים האחרונות מראה עצירה".
"שליש ממשקי הבית מוגדרים עניים. בהשוואה לעולם, אנחנו מהווים סמן ימני במשפחת האומות, כאשר הצלחנו אפילו לעקוף את טורקיה, שלא לדבר על מקסיקו. אי השיוויון במדדים המקובלים כפול מזה שבמדינות ה-OECD. לא פחות חמור הוא הריבוד החברתי - המתאם שקיים בין ההכנסה לקבוצות הערבים והחרדים".
"הצטרפותה של ישראל ל-OECD הציתה תקווה מחודשת שישראל תיחלץ מהמקום בו היא תקועה במדרג האומות מזה שנים. ישראל תקועה ורואה את השיירה חולפת על פניה. לא פעם הוזכר, גם בכנס הזה, החזון שנהיה בליגה הלאומית של המדינות המובילות. כדי לעשות זאת יש ללכת בתוואי צמיחה חדש שכולל גידול של 7% בשנה על פני 20 השנים הקרובות, כך שהכלכלה תגדל בהיקף של עד פי 2.5".
"גם אצל הלא חרדים יש יותר אבטלה מהממוצע במדינות ה-OECD"
בהמשך דבריו התייחס פרופ' גרונאו להגדלת ההשתתפות בשוק העבודה: "יש לכך השלכה ישירה על הצמיחה. המתאם החזק שבין התעסוקה והעוני - משליך גם על אי השיוויון. אם לא נגדיל את שיעורי התעסוקה לא יתממש החזון, נמשיך ונצמך בקצב הרגיל - נגדל פי 1.5 בלבד ב-20 שנה ונשמר את מקומנו הנמוך במדרג האומות".
"מזה למעלה מעשור כלכלנים מצביעים על שיעור הלא מועסקים באוכלוסיה במיוחד הערבים והחרדים. אך גם אצל היהודים הלא חרדים יש יותר אבטלה מהממוצע ב-OECD. הדבר היחיד שאנחנו יכולים להתברך בו הוא שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה שהוא גדול יחסית".
"אם ניקח כמודל את שיעורי התעסוקה בקרב אקדמאים - רואים ששיעורים אלה מתיישבים בגיל 25-30 על קו ה-90%. כשמשווים בעלי השכלה נמוכה, בעלי תעודת בגרות או עד 11 שנות לימוד, אולכלוסיות אלה לא מצליחות לממש את פוטנציאל העבודה שלהם. קיימת בעיית השתתפות גם בקרב צעירים ופרישה מוקדמת בקרב מבוגרים".
"נדרשת מדיניות מסייעת - הגדלת היצע עבודה לבעלי השכלה לא אקדמית על ידי צמצום מספר העובדים הזרים. בטווח הבינוני נדרש גידול חד בפיריון, בעיקר במגזר העסקי המסורתי, שבו אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב בשיעור של 40%".