"צריך להבין ששילוב חרדים בשוק העבודה זו משימה לאומית", אמר שר הפנים, אלי ישי, בדיון בנושא התעסוקה במגזר החרדי שנערך בכנס קיסריה בנצרת. "על מנת להביא חרדים לעבודה צריך להבין את התרבות שלהם, לעבוד איתם בשיתוף פעולה, ואז זה יצליח בגדול". "אני יכול לומר שהיום הפתיחות גדולה מאוד ואפשר לעשות את זה בתיאום עם המגזר, לפתוח עוד מקומות ולפתח עוד תעשייה", אמר ישי. "אצל חרדים שהשתלבו במעגל העבודה יש שינוי מקצה לקצה והתפתחות עצומה ודרמטית".
"התחלתי לטפל בנושא ב-96' בממשלת נתניהו, כשכיהנתי כשר העבודה והרוווחה ונתקלתי בקשיים רבים ומאבקים קשים מאוד. אבל במהלך השנים הצלחנו לתקצב בשיתוף פעולה עם האוצר הכשרות לחרדים", אמר ישי. "תמיד אמרתי שאם נתאים את ההכשרות לתרבות של האוכלוסיה הזאת נצליח לשלב רבבות רבות בעבודה. ואכן, נפתחו מגמות מקצועיות וסמינרים מקצועיים בבתי הספר, התחלנו לקיים מסלולי הכשרה בתחום ההיי-טק, אדריכלות, ראיית חשבון ועוד".
"ברגע שהציבור החרדי הבין שאין פה כפייה, הדלת נפתחה והצלחנו להביא אלפים רבים לשוק העבודה ונגיע לרבבות", לדברי השר. "מדובר באינטרס לאומי. הממשלה גילתה לבסוף רצון והבנה לתרבות הערבית והחרדית אבל עדיין יש הרבה בעיות בדרך".
ישי אמר כי כיום קיימים מרכזי תעסוקה לחרדים רק בישובים חרדים, ולא בישובים בהם קיימת אוכלוסיה גדולה של ציבור חרדי כמו אשדוד. "אם אתם רוצים עוד עובדים אז תפתחו את המרכזים גם מחוץ לערים החרדיות. למה שלא יעבדו גם באשדוד, בחיפה ואופקים?", שאל ישי.
"גם בגיוס חרדים לצבא המפתח היה בהתאמת השירות לסוג האוגכלוסיה והתרבות שלה. כשמבינים את זה - אפשר לעשות מהפכה אמיתית באישור הרבנים, ולעשות עוד הרבה מעבר למה שנעשה היום".
"חל שיפור בשיעור התעסוקה במגזר החרדי"
פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תב"ת (תנופה בתעסוקה) - פרויקט של ג'וינט ישראל למסלולי הכשרה לחרדים, הציג נתונים על התעסוקה במגזר החרדי. לדבריו, האוכלוסיה החרדית צפויה לתפוס נתח הולך וגדל באוכלוסיה בעשור הקרוב. לפי הנתונים, בשל תעסוקה נמוכה במגזר החרדי, אם לא יהיו שינויים, התעסוקה הכללית בישראל תרד ב-2020 ל-68.9% וב-2030 ל-66.7%.
עם זאת, תמיר אמר כי בשנים האחרונות חל שיפור בשיעור התעסוקה במגזר החרדי. להערכתו, שיעור ההשתפות של נשים וגברים במגזר ימשיך לגדול.
תמיר אמר שישנם כמה חסמים לשילוב החרדים בשוק העבודה - כמו תפיסת העולם והחברה, חוסר במיומנות, פערי ידע ופער תרבותי מבחינת המעסיקים ודורשי העבודה. גם ההכנסה הצפויה מהעבודה במגזר מהווה חסם בפני ההשתלבות בעבודה.
תמיר אמר כי חסך בלימודי מקצועות ליבה אינו בהכרח חסם בפני תעסוקה. "צריך לקחת את זה בערבון מוגבל. אצל נשים חרדיות יש אחוז גבוה של לימודי ליבה וזה לא בהכרח החסם לעבודה. גם בקרב גברים יש ישיבות עם לימודי אנגלית ומתמטיקה, ולמרות זאת הם לא ממשיכים לאוניברסיטאות. כך שיש חסמים אחרים חוץ ממקצועות הליבה".
בנוסף, תמיר אמר כי "כמו באוכלוסיה הערבית, גם כאן יש דעות קדומות של מעסיקים. גם החרדים דורשי העבודה מעדיפים לעבוד אצל מעסיקים חרדים".
תמיר התייחס גם לפסיקת בג"ץ השבוע בעניין הבטחות ההכנסה לאברכים החרדים. "הבעיה היא לא רק במגזר החרדי או הערבי, אלא בשכר המינימום שסביבו יש כ-30% מהעובדים במשק. החוכמה היא לא לקצץ בהטבות. אפשר לקצץ בהן באופן הדרגתי".
תמיר הציג נתונים, לפיהם ההכנסות של משפחה חרדית - בניכוי ההוצאות וכששני בני הזוג עובדים - נעות סביב 6,500-6,700 שקל. אם האשה עובדת והגבר אברך ההכנסות בניכוי ההוצאות נעות סביב 5,120-6,320, ואם שני בני הזוג לא עובדים ההכנסות הם 3,650-4,650.
עליהם אמר תמיר "הם כבר ככה מעבר לקו העוני. "אם יורידו להם גם את הקצבות אז הפער רק יגדל והם יהפכו ליותר עניים, אז אני לא חושב שזה הפתרון. הפתרונות צריכים להיות כוללים. אין דבר ח משמעי שצריך לעשות אלא פתרונות ברמה של הכשרות מקצועיות, יזמות עסקית, שילוב בצבא, ושירותי השמה", אמר ישי. "צריך להגביר את המודעות בקרב המעסיקים ובקרב החרדים, וצריך לטפל בחוסר בהון האנושי. אם יוצרים את כל המסלולים האלה, אז למרות כל הנתונים אנחנו יכולים להיות אופטימיים. אם נפעל בכיוון הנכון נצליח".