"צריך להבין כי שילוב חרדים בשוק העבודה זו משימה לאומית", כך אמר שר הפנים, אלי ישי, בדיון בנושא התעסוקה במגזר החרדי שנערך בכנס קיסריה בנצרת, "על מנת להביא חרדים לעבודה צריך להבין את התרבות שלהם, לעבוד איתף בשיתוף פעולה, ואז זה יצליח בגדול. הסכר עדיין לא נפרץ, אבל יש כמה פיילוטים.
"אני יכול לומר כי הפתיחות היום גדולה מאוד ואפשר לעשות את זה בתיאום עם המגזר, ולפתוח עוד מקומות, ולפתח עוד תעשייה. אצל חרדים שהשתלבו במעגל העבודה יש שינוי מקצה לקצה והתפתחותל עצומה ודרמטית", אמר ישי.
"התחלתי לטפל בנושא עוד ב-96' בממשלת נתניהו, כשר העבודה והרוווחה, ונתקלתי בקשיים ומאבקים קשים מאוד. אבל במהלך השנים הצלחנו לתקצב, בשיתוף פעולה עם האוצר, הכשרות לחרדים. תמיד אמרתי שאם נתאים את ההכשרות לתרבות של האוכלוסיה הזאת, נצליח לשלב רבים מהם בשוק עבודה", אמר ישי. "ואכן, נפתחו מגות מקצועוית וסימנרים מקצועיים בבתי הספר, התחלנו לקיים מסלולי הכשרה בתחום ההיי-טק, אקדיכלות, ראיית חשבון ועוד.
"ברגע שהציבור החרדי הבין שאין פה כפייה, הדלת נפתחה והצלחנו להביא אלפים לשוק העבודה ועוד נגיע לרבבות. מדובר באינטרס לאומי".
ישי אמר כי כיום קיימים מרכזי תעסוקה לחרדים רק בישובים חרדים, ולא בישובים בהם קיימת אוכלוסיה גדולה של הציבור, כמו אשדוד. "אם אתם רוצים עוד עובדים אז תפתחו את המרכזים גם מחוץ לערים החרדיות. למה שלא יעבדו גם באשדוד, בחיפה ואופקים?
"גם בגיוס חרדים לצבא המפתח היה בהתאמת השירות לסוג האוכלוסיה והתרבות. כשמבינים את זה, אז אפשר לעשות מהפכה אמיתית באישור הרבנים ולעשות עוד הרבה מעבר למה שנעשה היום".
"שלילת הקצבאות לחרדים לא תפתור את בעייתה התעסוקה במגזר"
פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל תב"ת (תנופה בתעסוקה) - פרויקט של ג'וינט ישראל למסלולי הכשרה לחרדים - הציג נתונים על התעסוקה במגזר החרדי, ואמר כי הצפי הוא שבעשור הקרוב החרדים יתפסו נתך הולך וגדל באוכלוסיה. לפי הנתונים, בשל התעסוקה נמוכה במגזר החרדי, אם לא יהיו שינויים, התעסוקה הכללית בישראל תרד ב-2020 ל-68.9% וב-2030 ל-66.7%".
עם זאת, תמיר אמר שבשנים האחרונות יש שיפור בשיעור התעסוקה במגזר החרדי, ושהוא מעריך ששיעור ההשתפות של נשים וגברים במגזר ימשיך לגדול.
"שישנם כמה חסמים לשילוב החרדים בשוק העבודה כמו תפיסת העולם והחברה, חוסר במיומנות, פערי ידע, ופער תרבותי מבחינת המעסיקים ודורשי העבודה. גם ההכנסה הצפויה מהעבודה במגזר היא חסם בפני ההשתלבות בעבודה", אמר תמיר.
"אצל נשים חרדיות יש אחוז גבוה של לימודי ליבה וזה לאו דווקא החסם לעבודה, גם בקרב גברים יש ישיבות עם לימודי אנגלית ומתמטיקה ולמרות זאת, הם לא ממשיכים לאוניברסיטאות אלא לומדים בכולל. כך שיש חסמים אחרים חוץ ממקצועות הליבה". תמיר הוסיף, כי "כמו באוכלוסיה הערבית, גם יש דעות קדומות של מעסיקים. גם החרדים דורשי העבודה מעדיפים לעבוד אצל מעסיקים חרדים.
"ההבעיה היא לא רק במגזר החרדי או ערבי אלא שכר המינימום שסביבו יש כ-30% מהעובדים במשק. החוכמה היא לא לקצץ בהטבות, אפשר לקצץ בהן באופן הדרגתי". תמיר הציג נתונים לפיהן ההכנסות של משפחה חרדית, בניכוי ההוצאות כששני בני הזוג עובדים נעב סביב 6,700-6,500 שקל. אם האשה עובדת והגבר אברך ההכנסות בניכוי ההוצאות נעות סביב 6,320-5,120 ואם שני בני הזוג לא עובדים ההכנסות הם 4,650-3,650.
עליהם אמר תמיר "הם כבר ככה מעבר לקו העוני. אם יורידו להם גם את הקצבות אז הפער רק יגדל והם יהפכו ליותר עניים, אז אני לא חושב שזה הפתרון. הפתרונות צריכים להיות כוללים הכשרות מקצועיות, יזמות עסקית, שילוב בצבא, ושירותי השמה. צריך להגביר את המודעות בקרב המעסיקים ובקרב החרדים.
"אנחנו יותר מדי מתנשאים כלפי החרדים"
"המפתח לשילוב החרדים בתעסוקה הוא רגישות וכיבוד אורך החיים שלהם. אנחנו יותר מדי מתנשאים יהירים ומטיפים למגזר הזה. צריך להסתכל עליהם בגובה העניים ולקבל אותם כמו שהם", כך אמר יורה ותת פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס קיסריה שנערך בנצרת.
טרכטנברג הציג בכנס את התוכנית לשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה שנחשפה ב-themarker. לפי התוכנית, שהיא יעד מרכזי בתוכנית החומש המתגבשת בהובלת טרכטנברג ושר החינוך גדעון סער, ב-5השנים הקרובות ישולבו 3,000 חרדים בגופי ההשכלה הגבוהה, בעיקר במכללות החרדיות ובאוניברסיטה הפתוחה, בעלות של 18 מיליון שקל - מדובר בעלות עודפת של 6,000 שקל לסטודנט חרדי "העלות לא בשמים", אמר טככטנברג.
"צריך להיות מוכנים להתנסות", אמר טרכטנברג. "צריך השקעה תקציבית אבל זה לא המכשול הגדול. בהיסטוריה של עם ישראל תמיד ברגע שנפתחו שערי ההשכלה בפני מגזרים חדשים הגענו להישגים מרשימים. זו חובתנו לפתוח את שערי ההשכלה גם למגזר זה.
"אם התוכנית תצליח, בשנים האחרונות ילמדו במערכת ההשכלה הגבוהה כ-10,000 חרדים, יחד עם הסטודנטים במסגרות הפרטיות כמו בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו. זה לא בא לשרת אינטרס של ההשכלה הגבוהה. זו משימה לאומית, שאנחנו רוצים ומוכנים לקחת על עצמנו. אני אישית מחויב לזה.
"הם מבינים שכדי להתפרנסה בכבוד צריך לרכוש את הכלים והשכלה גבוהה יכולה לספק את זה. לאט לאט מגלים שאין סתירה בין השכלה אקדמית לבין עולם התורה. אין לנו את הלוקסוס לחכות שנות דור עד שיהיה מהפך בתוכנית הליבה וביסודי. אנחנו צריכים לקבל את החרדים כמו שהם, בלי פסיכומטרי ובלי ליבה. כי אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לשלב אותם בהשכלה מחר בבוקר. ההורים שרוכשים היום השכלה, בטוח שהעתיד של הילדים שלהם יהיה טוב יותר", אמר טרכטנברג.
"אנחנו צריכים לקבל את החרדים כמו שהם, בלי פסיכומטרי ובלי ליבה - אין לנו ברירה"
ליאור דטל
16.6.2010 / 16:14