>> התנועה למען איכות השלטון פנתה בימים האחרונים למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שיבדוק את החשד לכאורה כי המדינה התרשלה בהגנה על האינטרס הציבורי בעת מכירת בית פרומין בירושלים ליזם ואיש הליכוד אילן רג'ואן. לטענת התנועה, ישנו חשש שהיזם זכה ברווח על גבם של משלמי המסים, תוך שהגורמים המוסמכים, לכאורה, הפקירו את הקופה הציבורית.
לפני כעשור רכש רגו'אן מהמדינה את המבנה, ששימש משכן הכנסת ב-1949-1966, תמורת 10 מיליון שקל. לאחר מכן השכיר אותו למדינה תמורת סכום מצטבר של 18-20 מיליון שקל.
לפני כשבוע אישרה ועדת החינוך בראשות ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) את העלאתה להצבעה של הצעת חוק להקמת מוזיאון הכנסת בקריאות שנייה ושלישית, המעניקה לרג'ואן פיצוי בסך 45 מיליון שקל. ואולם רג'ואן לא מסתפק בכך ודורש 100 מיליון שקל בגין הפקעת הנכס. בנוסף, החליטה הוועדה שרג'ואן יהיה רשאי לנקוט אמצעים משפטיים אם סכום זה לא יהיה מקובל עליו.
כמו כן, התנועה לאיכות השלטון ביקשה מלינדנשטראוס לבדוק כיצד ייתכן שבתוך כעשר שנים עלה ערכו של מבנה ישן זה ביותר מפי ארבעה מהמחיר שבו נמכר. התנועה מבקשת לבדוק אם נערכה הערכת שווי ראויה על ידי המדינה למבנה הישן לפני מכירתו, ובנוסף לבדוק מדוע המדינה מכרה מבנה בעל ערך היסטורי שכזה לגורם פרטי - קל וחומר אם תיכננה ממילא להופכו למוזיאון.
רג'ואן רכש את הבניין ב-2000, בזמן שהיה אחד האנשים החזקים בסניף הליכוד בירושלים. בדיוני הוועדה הוא יוצג על ידי עו"ד דוד שמרון, שהוא עורך דינו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדיונים נטען בין היתר כי שווי הקרקע ב-2000 היה נמוך בשל האינתיפאדה. עוד נטען שהובטח ליזם כי יוכל לבנות 16 קומות במבנה, והוא דרש לבנות 24 קומות.
ב-2009 מתח לינדנשטראוס ביקורת על הליכי המכרז שבו זכה רג'ואן. המבקר קבע אז כי "בוועדת המכרזים הממשלתית למכירת הבניין השתתפו נציגי האוצר, משרד התיירות (ששכן במבנה) ומינהל מקרקעי ישראל. חלק מדיוניה של ועדת המכרזים והחלטותיה לא תועדו כנדרש. כמו כן, לא תועד מו"מ עם היזם כדי שישפר את הצעתו. ועדת המכרזים קיבלה את ההחלטה למכור את זכויות המדינה בנכס מבלי שבחנה את מסמכי ההצעה ואת המו"מ שקדם להגשתה". כעת, לא מן הנמנע שהמבקר יקיים בדיקה נוספת בעניין.
התנועה לאיכות השלטון: לבדוק מדוע המדינה מכרה בזול את משכן הכנסת הישן בירושלים
מאת צבי זרחיה
17.6.2010 / 7:03