מחקר של הכנסת: הממשלה לא עומדת ביעדיה לשילוב אנרגיות מתחדשות

>> ממשלת ישראל לא עומדת ביעדים שקבעה בהחלטותיה לשילוב ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות - כך נקבע במסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.



במסמך מצוין כי קידום ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות גורם למחלוקות בין משרדי הממשלה השונים, ויש המלצה לממשלה להוביל שולחן עגול שירכז את כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים, כפורום מחייב לפתרון הבעיות הניצבות להשגת היעדים.

במחקר מצוין כי בפני קידום הענף קיימים חסמים רבים בהם: הקושי באיתור קרקעות מתאימות, ההתנגשות בין פיתוח שדות סולאריים לבין שטחים פתוחים וחקלאיים, היעדר תשתית הולכה ומגבלות הרגולציה.



ב-2002 קיבלה הממשלה החלטה שבה קבעה יעד ייצור של 2% מצריכת החשמל באנרגיות המתחדשות עד 2007, אך כיום שיעור זה הוא פחות מ-0.5%. לפני כשנתיים קיבלה הממשלה החלטה נוספת, לשילוב אנרגיות מתחדשות בשיעור של 5% עד 2014 ו-10% עד 2020. לשם כך, החליטה הממשלה בדצמבר האחרון להקים ועדת שרים מיוחדת בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקידום הנושא. ואולם זו טרם התכנסה.



"החלטת הממשלה לשילוב אנרגיות אינה מיושמת באופן ובקצב הנדרשים מאחר שמשרדי הממשלה אינם מתואמים. בהיעדר יד מכוונת, כל משרד ממשלתי מסתכל על האינטרס הצר שלו, ומעלה דרישות חדשות ומחמירות, הסותרות לעתים את דרישות משנהו, ושמונעות את קידום הפרויקטים", כך כתב באחרונה שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, לנתניהו, בקריאה להתערבותו בקיפאון בענף הסולארי בישראל.



"אני סבור כי בידי משרד ראש הממשלה היכולת להכפיף את כל הגורמים הנוגעים בדבר למדיניות אחת, רשמית וברורה, שתאפשר התקדמות ממשית בתחום הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות", כתב בן אליעזר, וקרא לנתניהו לכנס את ועדת השרים שבראשה הוא עומד.



לדברי בן אליעזר, ייצור חשמל פרטי באנרגיות מתחדשות יביא עמו תנופת פיתוח אדירה לפריפריה, בדגש על אזור הדרום, שבו תתרכז מרב הפעילות בתחום הסולארי. זאת כשהניסיון שנצבר באיחוד האירופי הצביע על תוספת של 30-40 מקומות עבודה חדשים למשק עבור כל מגה-ואט מותקן אחד. כלומר, פוטנציאל של יותר מ-20 אלף מקומות עבודה חדשים עד 2020.



הוא הוסיף כי ראשי המועצות בדרום החלו בדיונים מול כמה פירמות בינלאומיות לגבי להקמת מרכזי הכשרת עובדים ומפעלי הרכבה של פאנלים סולאריים שיהוו אלטרנטיבה ליבוא ממדינות המזרח הרחוק, ואף בוחנים שיתוף פעולה עמן באשר לקביעת מיקומם העתידי של המפעלים. בן אליעזר אמר גם כי החשיבות בדרום משמעותית מכמה סיבות: ההבטחה להכנסה קבועה - הן מארנונה והן מחוזי חכירה, הצורך המיידי בהכנסות כדי לפצות על אובדן המרכיב החקלאי וגם כחלק ממאבק רחב היקף בבלימת השתלטויות לא חוקיות (פלישות) על קרקעות מדינה בנגב.



"בשל חסמים ביורוקרטיים קשים בנושאי רישוי, תכנון והקצאת קרקעות, נוצר מצב חסר תקדים שבו כמעט שנתיים לאחר החלטת הממשלה, תוכניות להקמת מתקנים סולאריים גדולים אינן מקודמות לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה לאור שורת הדרישות והתנאים המוקדמים שמציבים משרדי הממשלה", הוסיף בן אליעזר.



מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, השיב למכתבו של בן אליעזר, כי "אכן קיימים בעיות, מכשולים וחסמים לקידום מיזמים של אנרגיה מתחדשת", אך ציין כי ועדת השרים תוכל לדון בנושאים אלה לאחר שתתקיים עבודה מטה מקצועית שתגבש מתכונת לפתרון החסמים.