"המדינה מייצרת פצצות עוני מתקתקות"

>> "זה כנס קיסריה ה-18, ובגימטריה זה ח"י - מאוד סמלי מבחינת העם היהודי. עם ישראל חי והכלכלה חיה. הכנס מתקיים בנצרת זו הפעם השנייה, ואנחנו במרחק הליכה מכנסיית הבשורה. אני מקווה שמהכנס הזה תצא בשורה של שילוב גובר בין יהודים וערבים בכלכלה הישראלית, שילוב שחיוני לכולנו" - כך אמר אתמול שר האוצר, יובל שטייניץ, בכנס קיסריה ה-18 של המכון הישראלי לדמוקרטיה.



שר האוצר אמר כי בשוק העבודה בישראל יש שלושה עניינים שדורשים טיפול: הגדלת השתתפות הערבים ושילובם בתעשיות מתקדמות, שילוב החרדים בשוק העבודה וצמצום מספר העובדים הזרים. "הכנס השנה נוגע בדברים בעלי חשיבות לטווח קצר וארוך. אני בטוח שנצא עם תובנות מחודדות יותר לכיוונים שאליהם צריך לצעוד בעתיד".

ד"ר יוסף ג'ברין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון אמר בכנס כי "החברה הערבית היא חברה עובדת ולומדת. ההשקעה המרכזית של משק הבית הערבי היא ההשכלה של בני המשפחה. ההון האנושי הערבי התקדם בצורה חסרת תקדים בעשרות השנים האחרונות, ובחמש השנים הקרובות יצטמצם הפער במספר שנות הלימוד מול החברה היהודית".



לדברי ג'ברין, הנשים הערביות כיום משכילות יותר מהגברים הערבים. עם זאת, הוסיף, "אין לכך ביטוי בשוק התעסוקה. כשמשקיעים בחינוך ובהשכלה בארה"ב ובמערב אירופה, זה בא לידי ביטוי מיד בתעסוקה. בקרב הערבים בישראל קורה ההיפך - אין מתאם".



מספר הנשים הערביות המועסקות בישראל נמוך יחסית למספרן בשווקי התעסוקה בעולם הערבי ובעולם בכלל. לטענת ג'ברין, "ניסינו לבדוק מה מונע מהן לצאת לשוק העבודה. במחקר בקרב 150 נשים, 57% אמרו שהן לא עובדות כי יש מחסור בעבודה. 42% מהנשים הערביות שאינן מועסקות היום בשכר היו מוכנות לעבוד בשכר".



לדברי ג'ברין, בשל התפתחות המשק הישראלי, "הפערים גדלים עם הזמן. היום יש 13,500 ערבים אקדמאים בלתי מועסקים וכ-9,000 נשים ערביות אקדמאיות בלתי מועסקות. זה מחריד. המעמד הבינוני הערבי נחלש, והמדינה מייצרת פצצות מתקתקות של עוני".



ג'ברין הסביר כי "החזון צריך להיות השתלבות מלאה ושיוויונית בשוק העבודה הישראלי. האגוז הקשה ביותר הוא לא הממשלה והמגזר הציבורי, שם יש אוזן קשבת. הבעיה היא במגזר הפרטי היהודי. בגדול, הוא נעול בפני הערבים. יש לפתח תעשייה מקומית בישובים ערביים, והחברה הערבית חייבת להתאים את עצמה לשינויים בשוק. אי אפשר שכולם ילמדו חינוך והוראה. חייבים להנחיל בחברה הערבית תרבות של יזמות, והמנהיגות הכלכלית הערבית צריכה לתת דגש לפיתוח כלכלי", אמר ג'ברין.



"בתוך עשור רוב הרוקחים יהיו ערבים"



פרופ' אבישי ברוורמן, השר המופקד על ענייני מיעוטים, אמר בכנס כי "ישראל היא המדינה השנייה בעולם מבחינת סטארט-אפים, אבל בנינו את מדינת תל אביב ונכשלנו בכל השאר. מלבד ממשלת רבין ושוחט, לא היתה ממשלה שלקחה בצורה ברורה את המחויבות לשיוויון ושותפות לאזרחים הערבים".



לגבי שוק העבודה אמר ברוורמן כי בתוך עשור, רוב הרוקחים בישראל יהיו ערבים. לדבריו, מספר הרופאים הערבים עולה, אבל בתחומי ההיי-טק יש שיעור נמוך של עובדים ערבים. "צריך לבצע ירידי תעסוקה ולהורות לסמנכ"לים למשאבי אנוש לקלוט ערבים", קבע.



בנושא האפליה אמר ברוורמן: "במשרדי הממשלה המספרים נמוכים. שיעור ההשתתפות של הערבים הוא 7%, וחלק גדול לא משולבים בתפקידים מתאימים. הממשלה צריכה להקצות משאבים, והמגזר העסקי צריך לפתוח שערים".



לדברי דב לאוטמן, מנכ"ל ויו"ר קרן לאוטמן, "יש אפליה אמיתית של המעסיק הישראלי לגבי ערבים אקדמאים. מעסיקים מעדיפים את המועמדים היהודים, ואני אומר לידידיי המעסיקים: אתם מפסידים". לאוטמן הסביר כי האפליה נובעת, לדעתו, בעיקר מחוסר מודעות. ואולם יוסי קוצ'יק הציג את הדברים אחרת: "כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר הבנתי את הבעיה האמיתית - יש גזענות עמוקה, מושרשת מתחת לפני השטח, שלא נותנת לתוכניות האלה להתממש. מי שמתעלם מזה מתעלם מהיכולת שלנו לפרק את הפצצה המתקתקת".



לדברי קוצ'יק, "בכל פעם יש תוכנית אחרת, ומתוכנית לתוכנית הפערים גדלים. מאוד קשה לשנות את היחס של החברה הישראלית היהודית כלפי ערביי ישראל. זו משימה של הרקולסים, ורק ברמות הגבוהות ביותר של ראש הממשלה, שר האוצר והנגיד נצליח ליישם אותה. אם לא, נגיע לעימותים פיזיים אלימים על רקע אפליה".



"אם רוצים - יכולים"



ראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראסי, אמר בכנס כי "לא צריך להיות משרד לענייני ערבים או מיעוטים. אנחנו צריכים רק נכונות לשותפות אמת. אני מציע לעצב מסמך מדיניות של הממשלה לגבי היחס ההדדי בינה לבין אזרחיה הערבים. המסמך צריך להיות מעשי, אמיתי ולחולל שינוי. עד היום לא מצאתי שינוי מהותי ביחס של המדינה לערבים, וזה לא יקרה אם הם לא יגיעו למוקדי קבלת ההחלטות".



קובי הבר, ראש חטיבת לכספים וכלכלה בבנק לאומי, דיבר בשם המגזר הפרטי וקבע: "אם נרצה לראות יותר אוכלוסיות משולבות בעבודה, נצטרך להסתכל על הדברים הקטנים, כמו מבחני המיון, לאו דווקא על תוכניות הממשלה. התאמה של מבחני המיון כדי שאקדמאים ערבים יוכלו להשתלב בתעסוקה היא המשימה שלנו". הבר הוסיף כי "רואים במגזר הערבי התעוררות כלכלית בשנים האחרונות. יש פוטנציאל שמתממש ביזמויות, בעסקים קטנים, ולשם צריך לכוון את המאמץ".



גם פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב התייחס לאפליה בשוק העבודה. כדוגמה להתנהלות נכונה הציג את חברת אינטל: "החברה לא מצהירה על מדיניות של אפליה מתקנת אבל מפעילה מדיניות מעודדת תעסוקה. הם יוצאים ליישובים ערביים עם עובדי החברה ומפרסמים בתקשורת הערבית. אם רוצים אז יכולים".



"הגברים הערבים מרוכזים בענפים בודדים, בעיקר חקלאות ותעשייה, ופורשים בגיל 40 כי זו עבודה פיזית קשה. זה יוצר לילדיהם תמריץ שלילי להשכלה, והם לא רואים אופק תעסוקתי מזהיר. בן של בנאי לא חושב שהוא יהיה בנקאי מצליח בדור הבא. דרושה השקעה בחינוך ובהשכלה", סיכם.



פרופ' ראובן גרונאו, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, תקף בכנס את הפערים המתרחבים בחברה הישראלית. "קיים איום חברתי גדול - אי השיוויון", אמר פרופ' גרונאו, "ישראל קובעת שיאים חדשים מבחינת אי שיוויון. שליש ממשקי הבית מוגדרים עניים. הצלחנו לעקוף אפילו את טורקיה ומקסיקו. אי השיוויון במדדים המקובלים כפול מזה שבמדינות ה-oecd".