הלווייתן טורף לחברת החשמל את הקלפים

>> עדיין לא ידוע בוודאות כי קיים גז במאגר לווייתן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאת הלוויתן הזה אנשי חברת החשמל יתקשו לבלוע.

זה עשור מנסים אנשי חברת החשמל לקדם את התחנה הפחמית החדשה באשקלון. ב-2008 הם היו כפסע מקבלת אישור הוועדה לתשתיות לאומיות, ורק עתירה לבג"ץ שהגישה מפלגת הירוקים הצליחה לעכב את האישור בכמה חודשים; בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז תמר שטרף את כל הקלפים לאנשי חברת החשמל.



לתחנות גז יש יתרונות רבים על פני תחנות פחם, בהם זמן הקמה קצר, עלות הקמה נמוכה, שטח קטן, זיהום אוויר מופחת, השפעה אפסית על הים ומספר קטן מאוד של עובדים. מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד - חוסר אמינות של אספקת הגז.



עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו די משכנע. אנשי חברת החשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר. אין ספק שזה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתה שלא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. ואולם עם גילוי מאגר תמר חל שינוי משמעותי, והטענה שמצרים יכולה לשתק את ישראל נהפכה לחסרת תוקף.



היינו בטוחים שהגילוי יביא את חברת החשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, אך באופן לא מפתיע לא כך קרה ובאוגוסט 2009 מצאנו את עצמנו במשרדי הוועדה לתשתיות לאומיות. אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון - אמינות אספקת הגז - אך הפעם הם לא הזכירו את מצרים, אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה. ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר. כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו. הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים, והמדינה לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים של הפסקת חשמל.



המצב כיום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון של שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות - זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך והכי חשוב - הרבה פחות נזק בריאותי. כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בשישים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית? לדעתי, הם רואים בתחנה שני יתרונות לאינטרסים שלהם. האחד, המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם. השני, צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת החשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם ולהמשיך להיות עם היד על השאלטר של המדינה.



השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב - האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של המדינה? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזאת לא ברורה כפי שנדמה.



הכותב הוא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים