"מוקמת בזאת הרשות הישראלית לתקשורת"

>> "מוקמת בזאת הרשות הישראלית לתקשורת, אשר תהיה אחראית על הסדרת תחומי הבזק והשידורים". משפט זה נלקח מתוך תזכיר חוק המגדיר הקמת רשות תקשורת בישראל שתחליף את משרד התקשורת - כמו בכל מדינות המערב. מדובר בצעד אמיץ שנוקט כעת משרד התקשורת בדחיפת השר משה כחלון. תזכיר החוק מוגדר עדיין כ"טיוטה פנימית לצורכי עבודה" במשרד התקשורת, אך עותק שלו הגיע לידי themarker. התזכיר יהפוך להצעת חוק לאחר שאגפי המשרד ישלימו את בחינתו.



עיקר התזכיר מוקדש לקביעת מבנה הרשות, חלוקת הסמכויות שלה, דרישות הקדם, מינוי נושאי המשרות, שכרם של נושאי המשרות, החלפתם בעת הצורך ומקורות התקציב לרשות. סמכויותיה המקצועיות ייגזרו ישירות מסמכויות משרד התקשורת כיום, שיועברו במלואן לרשות החדשה.

ואולם לרשות יהיו סמכויות נוספות מלבד הענקת רישיונות, שליטה במשאב התדר ופיקוח על החברות בתחום. התזכיר קובע כי לגוף שיפקח על שוק התקשורת יהיו יעדים חברתיים וצרכניים לצד יעדים מקצועיים: "במילוי תפקידה תפעל הרשות בין השאר במגמה לגבש מדיניות בתחום התקשורת בראייה כוללת וארוכת טווח, בשים לב לטובת הציבור, לצרכים המשתנים ולהתפתחויות; לקדם את התחרות בתחום התקשורת וכן להבטיח מגוון של שירותי בזק ושידורים ואת טיבם; לקדם את טובת הציבור בתחום התקשורת, בשים לב, בין השאר, לצורך להבטיח את עניינו של הצרכן, לצורך להגן על קטינים ובעלי צרכים מיוחדים ולקיומם של פערים כלכליים בחברה".



במקום אחר נכתב: "לעניין תחום השידורים - להביא לקידום היצירה הישראלית המקורית ולמתן ביטוי הולם למגוון החברתי, התרבותי, הדתי והלשוני של הציבור הישראלי". לגבי מבנה הרשות נקבע בתזכיר כי "במסגרת הרשות יפעלו מועצת תקשורת, אשר תעמוד בראש הרשות, ומועצת תכני שידור". הכוונה היא ששתי מועצות יובילו את הרשות, עם שני יושבי ראש. המועצה הראשונה תהיה הגוף הבכיר והמחליט ותיקרא מועצת התקשורת. גוף זה יורכב מ-4 אנשים, ובראשו יעמוד יו"ר הרשות - אדם עם סמכויות דומות לאלה של שר התקשורת היום. היו"ר ימונה על ידי שר התמ"ת לאחר שוועדה לאיתור מועמדים תמליץ עליו, כמקובל בשירות הציבורי.



החבר השני במועצה זו יהיה יו"ר מועצת תוכני השידור. שני החברים הנוספים יהיו נציגי ציבור: אחד מהם ימונה על ידי השר האחראי על הרשות (שר התמ"ת), והשני על ידי שר התרבות. קדנציה של יו"ר מועצת התקשורת תהיה בת ארבע שנים, ואדם לא יוכל לכהן בתפקיד במשך יותר משתי קדנציות. המטרה היא לשמור על רצף כהונה ועל עצמאות הרשות בעידן של חילופי שלטון תכופים.



מועצת תוכני השידור תורכב מ-11 אנשים, כולל היו"ר, שכאמור יהיה חבר גם במועצת התקשורת. עשרת הנציגים הנוספים יהיו כולם נציגי ציבור. חמישה מהם תאתר ועדה בראשות שופט, וחמישה ימונו בהמלצת שרי התמ"ת והתרבות. מועצת תכני השידור תשמש גוף מייעץ בעיקרו למועצת התקשורת בכל הקשור לתחומי התוכן, השידורים והמדיה.



התזכיר קובע תקציב רשות התקשורת ייקבע כסעיף בתקציב המדינה. הרשות תהיה חלק מהממשלה ועובדיה יהיו עובדי המדינה. גם שכר עובדי הרשות יהיה במסגרת מדרגות השכר של עובדי המדינה, אך לפי התזכיר "יו"ר מועצת התקשורת מורשה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים".



נקודות המחלוקת



רפורמת רשות התקשורת לא תעבור בלי מלחמות מצד גורמים שלטוניים עם אינטרסים שונים. משרד האוצר, למשל, שואף להגדיר בחוק נציג של האוצר במועצת התקשורת.



כאמור, רשות התקשורת תוקם כגוף ממשלתי. ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הגוף המפקח כיום על הזכייניות, סבורים כי זו טעות. לטענת הרשות השניייה, רשות התקשורת צריכה לקום כתאגיד סטטוטורי כדי למנוע לחצים פוליטיים.



ביקורת נוספת היא על המבנה הארגוני של הרשות. גורם בכיר במשק טוען כי הקמת שתי מועצות נפרדות היא מתכון בטוח למלחמות אגו והארכת תהליכי קבלת ההחלטות. הבכיר מציע שאת הרשות תוביל מועצה אחת שתהיה בקיאה בטלקום ובמדיה. גם אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתחומי התקשורת, התבטא בנושא בכנס המי"ל כשאמר כי "רגולציה זה מקצוע שאי אפשר לעשות בחצי משרה. המועצות הציבוריות לא הוכיחו את עצמן".



השאלה המרכזית היא אם הקמת הרשות תרפא את המחלות של שוק התקשורת - כשהכוונה בעיקר לתהליכי קבלת החלטות איטיים ויכולת אכיפה נמוכה. "כרגע הרשות היא כלי נאה אך ריק", אומר גורם בענף. "החוק מגדיר הקמת רשות אך לא את המכניזם של עבודת הרשות. אלה דברים קטנים כביכול, אך ייתכן שדווקא הם חשובים יותר".



ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "המבנה המוצע בתזכיר מבטיח עצמאות מקצועית של הגוף מחד, ושמירה על השיקולים הציבוריים הייחודים של תחום התוכן מאידך.



"תזכיר החוק אינו עוסק בשינוי מהות הרגולציה. על מנת להבטיח שהרגולטור יהיה בעל כלים מתאימים, משרד התקשורת פועל בימים אלה להפצת תיקון חקיקה שעניינו הגברת יכולת האכיפה של המשרד".



מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "לצערנו לא שותפנו בהכנת תזכיר החוק לרשות תקשורת באופן מלא. יש לקיים דיון מעמיק בחוק משום שיש בו סוגיות שעלולות להכשיל את התהליך. הכיוון נכון אך יש צורך בהפקת לקחים מכישלונות של תהליכים דומים".



ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "כל הצעת חוק בנושא רשות תקשורת או תקציבה תאושר על ידי משרד האוצר. מעבר לכך הדברים אינם רלוונטיים".