יחימוביץ' ובכירי ההיי טק שוב מתנגשים

בשקט יחסי, כמעט ללא רעש תקשורתי, עברה ביום ראשון בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) וחברי כנסת נוספים, שלפיה אחד התנאים לקבלת מענקים מלשכת המדען הראשי ותמיכות נוספות יהיה עמידה בחוקי העבודה. יחימוביץ' ושותפיה דורשים כי חברות שנהנות מתקציבי המדען הראשי יצטרכו להוכיח שהן אוכפות את חוקי העבודה כפי שנקבעו בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, שאותו יזמה יחימוביץ'.

בדבר ההסבר של הצעת החוק כותבים חברי הכנסת יחימוביץ', חיים כץ (הליכוד), יצחק וקנין (ש"ס) ואילן גילאון (מרצ) כי תקציב המחקר והפיתוח בכל מסלולי התמיכה ב-2009 עמד על 1.68 מיליארד שקל. "מדובר בסכומי עתק שהמדינה מעניקה בכל שנה לחברות עסקיות על מנת לעודד את פיתוח הכלכלה ולייצר מקומות עבודה חדשים", כותבים חברי הכנסת. "עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם הם קורבן להיעדר יישום ואכיפה של חוקי עבודה וחוקי מגן, כמו שכר מינימום, שעות נוספות, חוק שעות עבודה ומנוחה, הפרשה לפנסיה, דמי נסיעה, ימי מחלה ועוד".

לטענת יחימוביץ' ושותפיה, "העמקה יסודית של אכיפת חוקי העבודה היא המנגנון היעיל, המהיר, הזול והצודק ביותר במאבק בעוני במדינת ישראל". כמנגנון אכיפה מציעים יוזמי החוק ששר התמ"ת יקבע בתקנות את חוקי העבודה שהפרתם תאסור מתן סיוע לחברות.

הצעת החוק הנוכחית שוב מציבה את יחימוביץ' על מסלול התנגשות עם תעשיית ההיי-טק, לאחר שבשנה האחרונה שני הצדדים התבטאו בחריפות אחד כנגד השני. בכנס רעננה למדיניות היי-טק שנערך בפברואר, יצאו הנוכחים נגד תיקון 24, שמחייב מעסיקים להמציא לעובדים תלושי שכר מפורטים. יחימוביץ' טענה כי התיקון מאלץ את המעסיקים לקיים את חוקי העבודה במשק ולהיות גלויים עם העובדים לגבי רכיבי השכר והזכויות שלהם.

יהודה זיספאל, יו"ר איגוד תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה, אומר כי הצעת החוק הנוכחית היא מעוותת. "על פי הצעת החוק אתה פושע כל עוד אתה לא מוכיח אחרת", טוען זיספאל. "זו האחריות של המעסיק לאכוף את חוקי העבודה, ואם הם לא מתקיימים - צריך להעניש אותו. הממשלה צריכה להתייחס לאנשים כאילו הם ישרים, ורק מי שעבר עבירה צריך להיענש".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יו"ר השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל, הגיש באמצעות מפלגתו ערר על הצעת החוק. לטענת אילטוב, תפקידו של המדען הראשי הוא להחליט מי ראוי למענקים על בסיס שיקולים מקצועיים גרידא, ואסור שיהיו שיקולים אחרים בהענקת התקציבים. "ישנה חשיבות רבה באכיפת חוקי העבודה גם בחברות ההיי-טק, אך לשם כך ישנם גורמים האמונים על האכיפה", אומר אילטוב. "ח"כ יחימוביץ' דורשת להפוך את הגורם הטכנולוגי הבכיר במדינת ישראל, המדען הראשי, למפקח על חוקי העבודה".

גם אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיית ההיי-טק, מתנגד להצעת החוק של יחימוביץ'. "כל חברה בישראל צריכה לכבד את החוק, אבל אסור לגזור עונשים שלא קשורים לקיום החוק", טוען מנקובסקי. "אם חברה לא עומדת בתנאי חוק המחקר והפיתוח - גם ככה היא לא יכולה לקבל מענק. מה שיחימוביץ' בעצם אומרת, זה שאם חברה מקיימת את החוק היא מקבלת בונוס, ואם לא - העונש שלה יהיה כפול".

במקביל למערכה נגד הצעת החוק של יחימוביץ' ושותפיה, הגיש ח"כ אילטוב הצעת חוק לתיקון חוק שעות עבודה ומנוחה, באופן שיתאים לחברות היי-טק. לפי התיקון, בחוזה העסקה תוגדר כמות שעות שייחשבו כשעות נוספות, ועליהן יקבל העובד תשלום קבוע.

חודש עבודה בישראל מוגדר כ-186 שעות עבודה. על פי הצעת החוק של אילטוב, 36 שעות ייחשבו כשעות נוספות. עובד שיעבור את הכמות הזאת ישתכר על כל שעה נוספת 125% משכרו לשעה. התיקון המוצע מאפשר למעסיק להגדיר מקומות עבודה מחוץ למשרד או מפעלי החברה, כולל בית העובד.

ביום ראשון הקרוב תעלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק נוספת של אילטוב, שתעשיית ההיי-טק מגלה בה עניין. מדובר בתיקון לחוק המו"פ, שקובע תקרה להחזרים למדינה במקרה של העברת ידע מחוץ לישראל. חוק המו"פ כיום מגדיר החזר של עד פי שלושה מסכום ההשקעה של המדען הראשי בחברה עתירת ידע, באם חברה מעוניינת להעמיד את עצמה למכירה.

לטענת אילטוב, חוק המו"פ מרתיע משקיעים, ובפרט משקיעים זרים, מלהשקיע בחברות צעירות שמקבלות מימון מהמדען הראשי, לאור חוסר הוודאות לגבי ההחזר למדינה בתרחיש של אקזיט. ישנן אף קרנות הון סיכון ישראליות שמצהירות בגלוי על כך שכמדיניות הן אינן ממליצות לחברות הפורטפוליו שלהן לקבל מימון ראשי מהטעמים הללו.