>> בדרך כלל אדם נוהג לשמור את פרטי חשבון הבנק שלו לעצמו, אבל נגה קינן, יושבת ראש פורום cfo (סמנכ"לי הכספים) ומייסדת פורום "ראשי המשק", כבר רצה לספר לכולם שפתחה שלושה חשבונות בבנק מזרחי טפחות. זאת בתגובה לעובדה שהעיתונאי דן מרגלית סגר את חשבונו במזרחי טפחות במחאה על שכרו הגבוה של מנכ"ל הבנק, אלי יונס.
"עיתונאי אחד שלא מבין", כינתה קינן את מרגלית. "אפילו אותו עיתונאי צדקני, ממש כמו כולנו, ממשיך ליהנות מדי חודש מהערך הגבוה שמביאה הנהלת מזרחי טפחות דרך קרנות ההשתלמות והפנסיה".
קינן, שנרתמה לסייע ליונס לעמוד מול הביקורת הציבורית המתרחבת על עלות שכרו הגבוהה (יותר מ-18 מיליון שקל בשנה), טוענת ששכר הבכירים מתנפח רק בעיתונות ושלמעשה שכר המנהלים נמוך יותר.
אלא שקינן העדיפה להתעלם משתי עובדות: הראשונה, לא ל"כולנו" יש קרנות השתלמות ופנסיה. לחלק גדול מהציבור אין פריווילגיה כזו. שנית, מאז תחילת 2010 "כולנו" סובלים מההשקעה במניות מזרחי טפחות שמחירה ירד ב-13%, לעומת מדד ת"א 25 שהסתפק בירידה של 3%, ומדד הפיננסים שירד ב-10%.
לדברי קינן, האופציות שמקבלים הבכירים אינן אמיתיות ולא נכנסות לחשבון הבנק של המנהל, גם אם המציאות מלמדת שרק בשנה האחרונה נכנסו לחשבון הבנק של מנהל מזרחי טפחות עשרות מיליוני שקלים ממימוש אופציות משנים עברו.
"דם נקיים נשפך ברחובות בגלל כללי חשבונאות", מקוננת קינן על מר גורלם הפיננסי של הבכירים. "לך תסביר לח"כים, לעיתונאים ולאדם ברחוב מהי נוסחת בלק ושולס, ואיך היא מנפחת את השכר התיאורטי של מקבלי האופציות לשווי דמיוני, שפעמים רבות נופל במציאות כמו עוגת סופלה שנבהלה".
אלא שקינן "שכחה" את המקרים שהסופלה כבמעשה קסם ומימוש אופציות משום מה מצליח. למשל, המקרה של יונס. להלן המתכון המלא לסופלה של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות:
עלות שכרו של יונס ב-2009 היתה 18.6 מיליון שקל. ובאמת, כמו שקינן אומרת, היא כללה רכיב גבוה של אופציות, בעוד שכרו האמיתי בשנה החולפת היה 2.7 מיליון שקל.
אבל בעוגה הזאת יש עוד כמה רכיבים שקינן "שכחה" להזכיר. יונס קיבל בשנים האחרונות חבילות שמנות של אופציות למניות הבנק. רק בשנה האחרונה הוא מימש מניות ב-70 מיליון שקל, שנכנסו היישר לחשבון הבנק שלו. ואם לא די בכך, יונס מחזיק כיום ב-0.72% ממניות מזרחי טפחות ששוות כ-48 מיליון שקל ובעוד אופציות למניות ששוויין על הנייר הוא כ-32 מיליון שקל. בסך הכל שווה הבנקאי כ-150 מיליון שקל.
האם גליה מאור שווה 660 מיליון שקל?
כמנהל נהנה יונס מיוקרה והערכה רבה גם בקרב מתחריו. ואולם האם הערכה זו צריכה להתבטא במתנה בשווי של 2.2% מהבנק? ואם כן, מדוע שגליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, לא תוערך בכ-440 מיליון שקל בשנה - השווים ל-2.2% משווי הבנק שהיא מנהלת.
אמנם בחמש השנים האחרונות השיג יונס תשואה עודפת על מדד ת"א בנקים. ואולם דווקא בשנה שבה התשואה שהשיג על ההון במזרחי טפחות נמוכה מזו שהשיגה מאור בלאומי, וביצועי המניה של מזרחי טפחות נמוכים משמעותית מביצועי מניית לאומי (80% מול 121%), אפשר היה לצפות שמנכ"ל הבנק הרביעי בגודלו במדינה לא ישתכר פי שניים משכרה של מנכ"לית הבנק הגדול במדינה.
כך, גם במבט של שלוש וחצי שנים לאחור, מניית מזרחי טפחות, כמו מניית לאומי, הניבה תשואה אפסית לבעלי המניות. זאת לעומת תשואה של 16% בת"א 25 בתקופה זו. למרות כל זאת, יונס הפך לאיש עשיר בהרבה. למעשה, בשש שנותיו כמנכ"ל מזרחי טפחות תפח חשבונו של יונס בבנק הרבה יותר משתפח חשבונה של מאור ב-15 שנות כהונתה כמנכ"לית לאומי.
מאור בוודאי אינה מסכנה, אבל השאלה המעניינת היא כיצד הכין לעצמו יונס עוגת סופלה "לא כל כך מבוהלת". היה זה בסוף 2008 עם ההסלמה במשבר. בדיוק אז הגיע לקצו חוזה ההעסקה של יונס, ובעלי השליטה בבנק - מוזי ורטהיים ומשפחת עופר - ביקשו להאריך את חוזהו. יונס הבין שנפלה לידו ההזדמנות לשפר את תנאי השכר. הוא איים לעזוב את הבנק אם לא ישיג את מבוקשו, וורטהיים ועופר הבינו שזה לא זמן טוב להיפרד.
כך, למרות ויכוחים מרים בין חברי דירקטוריון הבנק ואף שהיו דירקטורים שהתנגדו לתנאים החדשים שדרש, השיג יונס חוזה משופר שהבטיח לו שכר חודשי של 214 אלף שקל ואופציות הניתנות להמרה ל-2.5% ממניות הבנק בשווי של 38.6 מיליון שקל. אלא שהבעיה היא לא רק ביונס שמנסה ככל שכיר להשיג שכר גבוה ממעסיקיו, הבעיה היא באלה שמוכנים לשלם למנהל שכר כזה, ובמקרה הזה - ורטהיים ומשפחת עופר. האם יונס מצדיק שכר כזה גבוה? נראה שלא. נכון, מדובר במנהל מוכשר ומוערך. ואולם בחינת ביצועי הבנק וההשוואה ללאומי, מלמדת שאפשר למצוא מנהלים מוכשרים גם בשכר נמוך יותר שפחות מנותק מהמציאות הישראלית ומעוגות סופלה תופחות שעולות יותר מ-18 מיליון שקל בשנה.
המתכון לסופלה של אלי יונס
שרון שפורר
17.6.2010 / 7:03