ח"כ אורלב: המדינה משתמשת במגזר השלישי להתחמק ממחויבות מוסרית

ד"ר ניסן לימור: "מטריד אותי שהמדינה יוצאת במכרז ופוגמת באיכות"



"המגזר השלישי בישראל אינו בין המגזרים המובילים בעולם בתרומה פרטית מקומית של פרטים ושל עסקים ובמתנדבים - רוב התרומות מגיעות מחו"ל. המדיניות הממשלתית ממעיטה בעידוד פילנטרופיה ובהטבות לתורמים ומכבידה במיסוי המוטל על ארגוני המגזר השלישי", כך אמר היום ד"ר ניסן לימור בפורום קיסריה ה-18.



לדבריו, המדינה מבקשת לקיים שירותים על ידי גורמי חוץ. "מטריד אותי שהמדינה יוצאת במכרז ופוגמת באיכות, יש פה תהליך של מחסור - מה רמת השירות שאנחנו רוצים שהאזרחים יקבלו? תהליך ההפרטה קיים ואנחנו לא נעצור אותו.



"מדינות בעולם החלו בשיח רחב עם ארגוני המגזר השלישי וכתוצאה מכך הוגבר שיתוף הפעולה ומונף כוחה של החברה. המדינות יצאו נשכרות ואנחנו חייבים לאמץ אותו. החל תהליך של שולחנות עגולים אבל הוא מתנהל בעצלתיים. אין כלכלה בלי חברה ואין חברה בלי כלכלה".



ד"ר לימור הוסיף הרחיב ואמר כי "נושא המימון הוא אחד הבעייתים ביותר. אין שוק הון פילנטרופי בישראל. צריכים לקום אמצעים נוספים לגיוס כספים. יש להפריד בין שלושה מסלולי מימון מהקופה הציבורית: תשלומים על פי חוק או הסדרים מיוחדים, תמיכות ומענקים בארגוני מגזר שלישי ותשלום עבור השירותים הנרכשים על ידי הממשלה או רשות מקומית".



ד"ר לימור הציע להגדיל את התקצוב העקיף באמצעות הטבות מס לתורמים ולארגונים ואילו התקצוב הישיר יקבע בהתאם למדיניות הממשלה.



לדבריו, יש להרחיב את הטבות המס לתורמים בין היתר בדרך של ניכוי מס בגיל תרומות, ביטול סף תחתון לתרומה המזכה בהטבה והגבהת התרומה המזכה, בעיקר בתרומות גדולות. כמו כן מציע לאפשר זקיפת תרומה שניתנה לאחר שנת המס - עד תום הרבעון הראשון של השנה העוקבת. וכן מתן הטבות מס לתאגידים שמאמצימים מדיניות של אחריות חברתית.



לימור סקר את המגזר השלישי בישראל, המכיל ארגונים פרטיים וולונטרים, שמוקמים על ידי אנשים למען הציבור בלי שאיפה לצבור רווחים. לדבריו, "תפקידם רחב מאוד, כשאספקת שירותים הוא המימד השולי. חשוב מכך, תפקידם להשמיע את קולה של החברה והשפעה על מקבלי החלטות, לפעול לשינוי חברתי, לחזק את החברה הדמוקרטיה והסולידריות".



לדברי לימור, המגזר השלישי בישראל נחשב בין הגדולים בעולם מבחינת מספר הארגונים ביחס לאוכלוסיה, היקף הפעילות הכספי, מספר המועסקים והתרומה לתוצר. מספר המלכ"רים בישראל הוא כ-25 אלף, בקצב גידול של כ-7% בשנה (1,700 ארגונים חדשים). ההיקף הכספי של פעילויות המגזר 98 מיליארד שקל (2009). מספר המועסקים - 369 אלף משרות שכיר (ללא מתנדבים). צריכת המגזר מהווה כ-16% מהצריכה הפרטית והציבורית. תוצר המגזר 5.9% מהתמ"ג (2009).



ח"כ זבולון אורלוב: החברה בישראל זקוקה לפעילות של המגזר השלישי אבל הממשלה בולמת אותו



ח"כ זבולון אורלב נאם בפורום קיסריה ה-18 והתייחס אף הוא לסוגיית המגזר השלישי. ח"כ אורלב אמר כי "המדינה לא יכולה לתת פתרונות לכל בעיה בכל עת. כל ישראל חייבים להיות ערבים זה לזה אבל המדינה לא יכולה לראות במגזר השלישי מסגרת שמאפשרת להתחמק ממחויבויות מוסריות שלה. תמונת המצב מאוד עגומה - החברה בישראל מאוד זקוקה לפעילות של המגזר השלישי אבל הממשלה בולמת אותו. להערכתנו, הנכונות של אזרחים להתנדב גדולה מאוד אך לא לכולם יש יכולת ואפשרות. אין הכרה בהוצאות של הארגונים למתנדבים ולא כל תחומי ההתנדבות מכוסים בחוק ביטוח מתנדבים של הביטוח הלאומי".



אורלב הסביר כי "הממשלה מרוויחה היום מהמגזר השלישי - התרומה למערכת המסים גבוהה יותר ממה שהמדינה נותנת - זה אינו מתקבל על הדעת. יש שני חוקים שעומדים להיות מונחים על שולחן הכנסת. האחד יובא מהונגריה, שם מאפשרים לכל עובד להקדיש אחוז אחד ממס ההכנסה שהוא משלם לארגון ללא כוונות רווח בתנאי שהמלכ"ר נמצא ברשימה שמוכרת על ידי המדינה". הוא הציע להחיל את החוק בישראל: "החוק הזה יאפשר להציל תרומות לעמותות ויביא למעורבות ציבורית רחבה יותר של האזרחים. המאבק יהיה לא פשוט. למרות שהמדיניות היא הפחתת מיסים אנחנו מבקשים שהפחתת מס שכר והקדשת האחוז הזה תהיה במסגרת מדיניות הממשלה".



"החוק השני שנמצא בצנרת - הרבה תורמים זכאים לקבל זיכוי ולא ממשים אותו וזה מגיע לסכומים גבוהים מאוד. החוק יאפשר שכשאדם תורם לגוף הוא גם תורם את הזיכוי", לדברי אורלב.



לטענתו, "אין שר בממשלה שרואה את עצמו אחראי על המגזר השלישי. היה טבעי שיהיה זה שר הרווחה אבל אין החלטת ממשלה שמטילה את האחריות הממשלתית לסוגיה. אין מאגר מידע ממשלתי בנושא, אין קול אחד של הממשלה שבו אפשר למצות את סוגית המגזר השלישי. מדינה שאין לה מגזר שלישי פעיל היא חברה פגומה, לקויה, דמוקרטיה לא מושלמת".