שקשוקה הונגרית - האם הממשלה הקודמת הסתירה את המצב הכלכלי האמיתי?

בודפשט. בשבוע הראשון של יוני נפתחה באופן רשמי עונת התיירות בהונגריה. הנתונים של 2009 - 40 מיליון מבקרים שהשאירו 4.9 מיליארד יורו - פתחו להונגרים את התיאבון. המלונות, המסעדות ומקומות הבילוי נערכו השנה לתקופה חמה במיוחד. אבל כבר בתחילת החודש הבינו ההונגרים שצפוי שינוי בתוכניות. יוני נפתח במזג אוויר סוער למדי, וממטרים נדיבים העלו את מפלס הדנובה. "זה ממש לא אופייני לעונה", מתנצל הנציג בסוכנות הנסיעות אביב טראוול, השוכנת במרכז בודפשט. בעיר רואים קבוצות של תיירים, אבל המסה הגדולה, הסבירו המקומיים, עדיין לא הגיעה. "תחזרו ביולי אוגוסט", מציע סטודנט מקומי. "אז אין מקום על המדרכות, יש הופעות ופסטיבלים בכל מקום".



השמים האפורים לא הצליחו לטשטש את יופיה של העיר, שהגשרים הרומנטיים והבניינים המרשימים העניקו לה את התואר "פאריס של מזרח אירופה". הגשם ניקה את מדרחוב הקניות הפופולרי ואצי אוצה מתיירים. החנויות המערביות, כמו זארה ו-h&m, שנפתחו בו בשנים האחרונות והחליפו את חנויות הספרים המיתולוגיות - עמדו ריקות.



מזג האוויר שחיבל בתוכניות התיירות לא היה הצרה היחידה של ההונגרים ביוני 2010. בשישי הראשון של החודש זרקה הממשלה ההונגרית הטרייה פצצה שהסעירה את העולם הכלכלי כולו. במסיבת עיתונאים מטעמה, בישרה כי כלכלת המדינה במצב קשה וכי לא יהיה זה מוגזם לדבר על קשיים בהחזר של חובות (חדלות פירעון). מיד עלתה השאלה כיצד נוצר מצב כזה, שהרי בחודשים האחרונים נראה שאחרי שנה קשה של מיתון, חוזר המשק ההונגרי ומתייצב.



"סילוף נתונים על ידי הממשלה הקודמת", פתר פטר זג'רטו, דובר הממשלה, את החידה. הכלכלה העולמית, שנמצאת במצב רגיש גם כך על רקע הבעיות של מדינות אירופיות כמו יוון וספרד, תירגמה את העדכון במהירות לשווקים הפיננסיים. התשואות על האג"ח הממשלתיות של הונגריה, שמשקפות את הסיכון שמיוחס למדינה, זינקו באותו יום מ-3% לכ-8% (המשמעות של תשואה גבוהה היא שהמשקיעים מבקשים פיצוי גבוה על הסיכון), והבורסות בעולם רעדו. המטבע ההונגרי, הפורינט, נחלש מול הדולר ומול היורו לשפל של ארבע שנים. גם הבורסה ההונגרית הגיבה בהיסטריה וצנחה ב-11.5%. המשקיעים חששו שאם הנגיף הכלכלי הגיע גם להונגריה, זה סימן נוסף להתפשטות המחלה - שכבר אינה מוגבלת לכמה מדינות בודדות.



רעידת האדמה ההונגרית הגיעה דווקא בתקופה שבה מצב הרוח ברחוב מעודד באופן יחסי. העיתונים היומיים של שלהי מאי-תחילת יוני דיווחו בנימה אופטימית על תמורות כלכליות, ונראה כי הונגריה הצליחה לנער מעליה את דימוי הכבשה השחורה של האיחוד האירופי. בין הידיעות המעודדות דווח כי על פי הערכות, 82% מיעד הגירעון הממשלתי ל-2010 (3.8%) כבר הושג; ריבית הבנק המרכזי - 5.25% - נמצאת בשפל של כל הזמנים וצפויה להמשיך לרדת; ונציגי הממשלה הטרייה פותחים קדנציה עם בשורות טובות הנוגעות להמשך ייצוב הכלכלה, להגדלת תחרותיות המשק, למיגור השחיתות ולהורדת מסים.



כמה ימים לפני כן הורכבה ממשלה ברשותו של ויקטור אורבן, שנבחר לפני חודש וחצי ברוב מוחץ של 52% מהקולות. אורבן הבטיח לאזרחים הורדות מסים ושיפור כלכלי. יציבות פוליטית היא לא עניין של מה בכך עבור הונגריה, שסבלה בשנים האחרונות מממשלה מפולגת וממשברים פוליטיים. עם היציבות הפוליטית שהושגה, ממתינים האזרחים לצעדים הראשונים של ממשלת הימין החדשה. הם לא ציפו שכבר בימיה הראשונים של הממשלה היא תבשר להם שהונגריה היא בעצם יוון של מזרח אירופה, ותסעיר את העולם.



האם הממשלה הקודמת הסתירה את המצב הכלכלי האמיתי? ברחוב ההונגרי ניכר בעיקר בלבול. האזרחים התקשו לתרגם את משמעות ההודעה על חיי היום-יום שלהם, אבל על סילוף נתונים כלכליים הם כבר ידעו דבר או שניים. פרנץ ג'יורצ'אן, ראש הממשלה שהתפטר במארס 2009, הודה כי במסע הבחירות של 2006 הוא שיקר למצביעים בנוגע למצב הכלכלה, וזאת כדי לזכות בבחירות. הווידוי גרר מהומות אלימות ברחובות.







הדיבורים היו מוקדמים



שבת בבוקר בשוק המקורה של בודפשט, המציע מוצרים הונגריים מסורתיים, בעיקר נקניקים, תבלינים וגבינות. הדוכנים הניצבים בקומה השנייה עמוסים במגוון מזכרות מהעיר, ובעיקר בתחרה מתוצרת מקומית, הצובעת את המרחב בלבן. למחירים הנקובים בפורינט מוצמדים לרוב גם מחירים ביורו, לפי שער חליפין מחמיא במיוחד. היורו, שייהפך למטבע הרשמי של הונגריה עם הצטרפותה לגוש היורו, מהלך שלפי התחזיות יקרה ב-2014, הוא הצד הפחות מעודד של המעבר. החשש הגדול שלהם הוא התייקרות מחירים בטווח הקצר, כפי שקרה במדינות שכבר הצטרפו.



באחד השבילים הצדדיים של שוק, המפתיע בניקיונו ובשקט שבו הוא מתנהל, שוכן בר קטן. אף על פי שהמחוג עדיין לא חצה את השעה 10 בבוקר, מצאנו בו לא מעט מבקרים ששתו בירה וניהלו שיחות ערות. גם אחרי שדילגנו על מהמורות השפה, קשה היה לסחוט התייחסות להודעות מאתמול.



"רוב האנשים כאן בכלל לא מבינים מה זה אומר. גם לי אין לי ממש עניין בזה", אומרת מדריכת הטיולים, הונגרייה ממוצא יהודי הדוברת עברית שוטפת. גם נהג מונית מקומי מביע חוסר עניין: "אומרים שיותר טוב, אני מאמין, לא בדקתי. אם יהיו הפגנות בחוץ, אני אבין שמשהו לא בסדר", הוא מסביר בפשטות.



כבר ביום המחרת חזר בו אורבן מהתחזיות הקודרות, וקובעי המדיניות ההונגרים חזרו לאמצעי התקשורת עם טון אחר: "הדיבורים על חדלות פירעון היו מוקדמים, הממשלה הטרייה תנקוט צעדים בהולים כדי לעמוד ביעדי הגירעון והחובות שנטלה", אמרו. למרות ניסיונות ההרגעה, נראה כי הרחוב ההונגרי לא שיחרר אנחת רווחה, ומצב הרוח המתוח התחלף לעצבני וכעוס על תרגיל פוליטי מיותר.



"כל הסיפור הזה יצר בלגן לא נורמלי, בעיקר מול הקהילה האירופית. גם אם נעמוד בחובות שלנו, איך ניראה אם פקידי הכלכלה יוציאו הודעות ויחזרו מהן ביום למחרת? צריך להמתין למחר ולראות למה העולם מאמין", הסביר איש השקעות מקומי בבוקר יום ראשון.



"האזרחים מלאי תקווה. אנחנו לא במצב הכי טוב, אבל בטח לא הכי גרוע, אם משווים אותו למדינות אחרות באירופה. נרשמו אצלנו שינויים כלכליים חיוביים", אומר פרופ' אונדרש גרו (andras gero), היסטוריון מוכר בהונגריה. גרו מוסיף כי אנליסטים בהונגריה ובעולם התקשו להאמין לתחזיות הקודרות ולהאשמות שהוטחו בממשל הקודם: "המצב שלנו לא קרוב לזה של יוון, והמגמה החיובית של כלכלת הונגריה היא אמיתית. מלבד הנתונים שהממשלה מספקת, יש ביקורת מצד הבנק המרכזי, מקרן המטבע הבינלאומית ומהאיחוד האירופי. אם היו סילופים - הם כבר היו מתגלים".



למרות ההתעשתות הזריזה של אורבן, חלה ירידה בפופולריות שלו ברחוב ההונגרי. "הממשלה הנוכחית צריכה לשתף פעולה עם הממשלה הקודמת ולהמשיך את המגמה החיובית, ולא להתריס נגדה רק כי הן מגיעות מאסכולות פוליטיות שונות", אומר עו"ד שלמה ברקוביץ', איש עסקים ממוצא יהודי, מהבעלים של בנק ההשקעות סלומון אנד קומפני אינטרנשונל בהונגריה. "גם בגילי המופלג, מעולם לא ראיתי משבר מיותר כזה שממשלה יוצרת. הרי ידעו בדיוק מה המצב הכלכלי, הונגריה עמוסה בהלוואות, היא לא יכולה להרשות לעצמה להוריד מסים עכשיו, כפי שהבטיח אורבן במסע הבחירות שלו".



אז למה הם הבטיחו דברים שלא היו יכולים לעמוד בהם? "פוליטיקאים חושבים באופן מיוחד", משיב ברקוביץ'. גרו מוסיף כי למרות ההבטחות להורדות מסים, ההונגרים הבינו כי מדובר בצעדים מדודים בגלל מצבה הרגיש של הכלכלה.



הפרשנים ההונגרים מסבירים כי מצבה העדין של הכלכלה חייב את אורבן להמשיך בקיצוצים, ובוודאי שאינו מאפשר לו להוריד מסים. כדי למנוע תסיסה ברחובות, הוא הציג את המצב הכלכלי כחמור מתמיד.



חמישה ימים אחרי מסיבת העיתונאים הראשונה, הגיע מה שנראה כסיכום של הפרשה. לפחות עד לדרמה הבאה. בנאום שנשא אורבן הוא העביר מסר חד: "הונגריה תעמוד בחובותיה ותמשיך לפעול לייצוב ולקידום הכלכלה". באופן לא מפתיע, עניין סילוף הנתונים טואטא באלגנטיות מתחת לשטיח.



העיר היתה מלאה מנופים



הכלכלה ההונגרית, שידעה תמורות חדות במצבה, עברה תהליכים מעניינים בעשור האחרון. מתחילת העשור ועד 2008 הראה התוצר ההונגרי לנפש גידול עקבי במונחי כוח קנייה, וב-2005-2008 הוא צמח ביותר מ-16%. ב-2004 צורפה הונגריה לאיחוד האירופי, אבל הצטרפותה לגוש היורו נמנעה מאחר שלא עמדה בקריטריונים הכלכליים הנדרשים - כגון גירעון ממשלתי מרוסן ויחס חוב לתוצר נמוך מ-60% - ונתבקשה לשפרם.



מנוע הצמיחה של הונגריה היה כוח העבודה הזול שהיא הציעה ביחס למדינות מערב אירופה וההשקעות הזרות שזרמו אליה והתניעו את גלגלי הכלכלה. יצרניות הרכב אאודי וסוזוקי וכן יצרנית הסלולר נוקיה הקימו מפעלים במדינה. חברת הרכב מרצדס בונה בימים אלה מפעל גדול במדינה ותתחיל לייצר בו ב-2011. גם לישראל יש שם נציגות מקומיות, הבולטת שבהן היא חברת טבע, שהקימה בהונגריה שלושה מפעלים.



דבר נוסף שעזר להונגריה להיתפש כאטרקטיבית ביותר היה המיקום המצוין שלה, במרכז של מזרח אירופה. באירופה יש עשרה מסדרונות הובלה אוויריים, וחמישה מהם עוברים מעל הונגריה.



ההתעוררות התעשייתית זלגה מיד למעמד הביניים, ששיפר את רמת החיים שלו והגדיל את הצריכה הפרטית. בודפשט, המונה כ-2 מיליון איש - חמישית מהאוכלוסיה כולה - נהנתה מביקושים ערים במיוחד למגורים. "אם היית מסתכלת על העיר מבניין הפרלמנט לפני שש שנים, היית רואה שכל העיר מלאה מנופים. היו התחלות בנייה בכל מקום", אומר תמיר קישון, מנהל הפעילות של קבוצת נאנט בהונגריה, המתגורר בבודפשט ב-12 השנים האחרונות.



ב-2008, עם ההידרדרות בכלכלה הגלובלית בעקבות משבר האשראי, נעצרה החגיגה והונגריה סומנה כאחת מהקורבנות הבולטים שלו. מצבה הכלכלי הידרדר לשפל הגדול ביותר מאז קריסת השלטון הקומוניסטי ב-1989.



כלכלת הונגריה, שיותר מ-70% ממנה מתבססים על יצוא, נפגעה מההאטה בגרמניה, יעד היצוא העיקרי שלה (כ-28%), ובשאר יעדי היצוא. המשקיעים הזרים נמלטו מהשווקים המתעוררים וממדינות מזרח אירופה ומרכזה, והפורינט צנח בעשרות אחוזים. הידרדרותו של הפורינט חבטה במשק ההונגרי: המדינה מימנה בשנים האחרונות תוכניות ממשלתיות שאפתניות באמצעות הלוואות הנקובות במטבעות זרים, וגם האזרחים צעדו בעקבותיה ולקחו הלוואות ומשכנתאות ביורו ובפרנקים שווייציים. כשההלוואות התייקרו במהירות, גם המצב הכלכלי של הלווים הורע באחת. כדי לייצב את הפורינט הקפיץ בבת אחת הבנק המרכזי באוקטובר 2008 את שיעור הריבית ב-3%, ל-11.5% - מהלך נוסף שתרם לקיפאון ולמחנק הכלכלי.



הונגריה, שכמעט כרעה תחת נטל החובות, נזקקה בשלהי 2008 לסיוע חירום בסך 25 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית ומהאיחוד האירופי, כדי למנוע ממנה להגיע לחדלות פירעון. בתמורה הובטח כי הממשל בראשותו של ג'יורצ'אן יהדק את חגורת התקציב ויפעל להבראת הכלכלה בשורת צעדים לא פופולריים. במארס 2009 התפטר ג'יורצ'אן ובמקומו מונה גורדון ביינאי, איש עסקים שמתמחה במשברים (ראו מסגרת). ביינאי נקט מדיניות קיצוצים אגרסיבית.



"בתקופתו של ג'יורצ'אן תמיד היו הפגנות גדולות נגד הקיצוצים. ההפגנות של הימין הקיצוני נגד הגזירות הכלכליות גררו הצתה של הבניין", מסביר קישון ומצביע על בניין הטלוויזיה הממוקם ברובע החמישי של בודפשט, בסמוך לבנק המרכזי. "כשביינאי מונה, היה מדובר מלכתחילה בכהונה של שנה. הוא לא רצה להמשיך בפוליטיקה והתרכז בהבראת הכלכלה. כך, למרות הקיצוצים הקיצוניים, המפגינים נשארו בבית ולא יצאו להפגין, כי הם ידעו שלביינאי פשוט לא אכפת. כיום כולם, בהונגריה ובעולם, יודעים שהוא הציל לנו את הכלכלה".



סנוניות השיפור הכלכלי שהביאו הקיצוצים של ביינאי הגיעו אחרי מיתון עמוק ב-2009, שבו התכווצה הכלכלה ההונגרית ב-6.7%. התחזיות ל-2010 כבר מדברות על צמיחה חיובית צנועה של 1%. מתחילת השנה צמח היצוא ב-10% וזאת לאחר ירידה של 10% ב-2009, והמאזן המסחרי חיובי עם 1.3 מיליארד יורו. הייצור התעשייתי מתאושש עם עלייה של 4.5% ברבעון הראשון של 2010, אחרי כיווץ מפחיד של 16% אשתקד. האינדיקטורים הכלכליים שופרו, סביבת הריבית נעשתה נוחה יותר לאחר ירידה מ-11% ל-5.25% בשנה האחרונה, ושיעורי האינפלציה יציבים. נתון שמסייע לכלכלה ההונגרית הוא העובדה שהפורינט הוא עדיין המטבע המקומי - ולא היורו. הדבר מאפשר לקובעי המדיניות גמישות בקביעת הסביבה המוניטרית, ובאמצעות כך גם השפעה על תחרותיות המשק ההונגרי. הסקטורים שסומנו כמנועים כלכליים הם תשתיות, תיירות, חקלאות וטכנולוגיה מתקדמת.



למרות השינויים החיוביים, יש מי שמתקשים להשתכנע. ממשרדו ברובע החמישי של הבירה, מסרב ברקוביץ' לחלק מחמאות: "הבעיה של הונגריה היא במבנה של מערכת המשפט, של אכיפת החוק ושל משרדי ממשלה שונים. יושבים שם אנשים שאינם מוכשרים דיים כדי לשמש במשרות האלה".



שחיתות? "עדיף לא להשתמש במלים כאלה. נקרא לזה 'ניתוב הכוח הציבורי לאינטרסים פרטיים'. אתה יכול להשיג את החוזה הטוב ביותר על קרקע, אבל אין שום בטוחה שמישהו לא יקום בעוד כמה שנים ויצהיר שזאת הקרקע שלו. זה נשמע לך הגיוני? בוודאי שלא. אבל אלה מקרים שאני כעורך דין נתקלתי בהם. יש שופטים בהונגריה שהם מעל החוק, יש חוקי קניין רוחני שלא מכובדים כראוי. זאת הסיבה לכך שמשקיעים זרים רבים עזבו את הונגריה.



"זה לא המצב הכלכלי העולמי שמקשה על הונגריה. מפעלים נסגרים כי הרבה משקיעים בורחים, או בגלל חוסר תחרותיות וריכוזיות בשוק. זה יוצר אבטלה. אינפלציה נוצרת בגלל הריכוזיות ובגלל משחקי המחירים שנוצרים בשוק. איך יכול להיות שמחירי העגבניות בהונגריה יכולים להאמיר לפי שלושה מהמחיר של עגבניות בישראל? 3-4 דולרים לק"ג עגבניות? הונגריה היתה מפורסמת בבצל ובשום שלה וכיום היא מייבאת שום מסין. מאבקים פנימיים חנקו את החקלאות".



מלבד הבעיות שמציין ברקוביץ', הבעיה הגדולה של הכלכלה ההונגרית היא שיעורי האבטלה - שהאמירו ל-11%, ויש הטוענים כי בפועל הם גבוהים הרבה יותר. שיפור בנתוני האבטלה אפשרי רק אם יחול שיפור משמעותי בפעילות הכלכלית במדינה. כמו כן, הונגריה עדיין סובלת ממערכת כלכלה שחורה שמנהלת פעילות אלטרנטיבית, והמיעוט הצועני עדיין סובל מבחינה חברתית וכלכלית.



רוצים בעלות על דירה



אחד ה"בומים" הגדולים של הונגריה בשנים הטובות היה בתחום הנדל"ן, ולא מעט ישראלים הריחו הזדמנויות עסקיות. כך גם איש העסקים מוטי זיסר, שייסד את ארנה פלאזה, הקניון שכל תושבי בודפשט מכירים, הכולל 200 חנויות, בתי קולנוע ו-2,800 מקומות חנייה. באמצע 2007, בעיתוי מוצלח, מכר זיסר את הקניון ברווח יפה.



הגאות של 2004-2007 משכה לא מעט יזמים ישראלים כמוהו, בעיקר בתחום הנדל"ן למגורים - ביניהם gtc, החברה הבת של קרדן השייכת ליוסף גרינפלד; אטלס נכסים של נועם לניר ושל רוני יצחקי; ו-cee של יולי עופר. עבור לא מעט יזמים קטנים, הונגריה היתה רק תחילת הדרך.



בסיור עם קישון בין הפרויקטים של חברת הנדל"ן הישראלית נאנט, הוא מציין שתי מגמות שהתניעו את הביקושים הערים למגורים בבודפשט. "המשפחה ההונגרית נהגה לגור יחד, לעתים ארבעה דורות בבית אחד. בשנים האחרונות החלו הצעירים לעזוב את הבית המשותף ולעבור לגור בדירות נפרדות. שיעור הילודה במדינה נמוך, ילד אחד למשפחה, ולכן הביקושים הם לדירות קטנות. המגמה השנייה היא שמעמד הביניים מתעשר, ורבים עוברים מחלקים פחות טובים של העיר לאזורים טובים".



השינוי לרעה באקלים הכלכלי השפיע גם על תחום הנדל"ן. יזמים רבים, בעיקר קטנים ולא מנוסים, התקשו בתקופת המשבר להמשיך בפעילות הבנייה. פרויקטים רבים נעצרו כי לא השיגו מימון להמשך הפעילות, קצב המכירות נחלש, המחירים ירדו, והחל גל של פשיטות רגל. ההערכות הן כי כיום עומדות בבודפשט 5,000 דירות לא גמורות.



למרות זאת, קישון מתעקש להישאר אופטימי. "2009 היתה שנה קשה למשק ההונגרי, אבל הונגריה אינה יוון או ספרד. אני גר כאן, אני רואה את המגמות, את המחירים ואת ההשקעות. לא הורדתי מחירים מאז ערב המשבר, ורק מתחילת השנה מכרנו 98 דירות בשלושה פרויקטים שונים", אומר קישון.



קישון טוען שדווקא עכשיו יקבל שוק הנדל"ן בבודפשט תפנית חיובית: "ההונגרים, כמו הישראלים, אוהבים שיש להם דירה. זה צורך מנטלי, אי אפשר להסביר את זה. עם הסלמת המשבר באירופה כעת, ההונגרים יברחו לנדל"ן - הם לא אוהבים בורסות סוערות. אם החודש הבורסה תשתולל, אני אמכור יותר דירות", הוא אומר. לפני המשבר נהגו הבנקים להעניק משכנתא של 70% ממחירו של הנכס, אך סביבת הריבית הגבוהה מנעה מהונגרים רבים ליטול משכנתאות.



"הונגריה שמרה על מחירים סבירים", אומר קישון. "בניגוד למקומות אחרים, פה נבנו דירות ונמכרו. ברומניה היה בעיקר מסחר בקרקעות, קנית קרקע ב-100 ומכרת ב-200 וכך הלאה, כולם עשו סיבוב על קרקעות אבל אף אחד לא בנה. גם בקרואטיה זה קרה. היו הרבה סיפורים - תבנה ותמכור ב-1,700-3,000 דולר למ"ר. הכל יפה מאוד, אבל אף אחד לא באמת מכר. פה היתה בנייה אמיתית", הוא אומר.



גם לגבי ההיצע מספק קישון חדשות מעודדות. הוא מספר כי מערכת הבנקאות ההונגרית מורכבת משני בנקים מקומיים - כל השאר הם בנקים זרים, בעיקר אירופיים. "הבנקים לא נותנים הלוואות, גם בגלל הבעיות שלהם בבית. המדיניות של הבנק האיטלקי בהונגריה נגזרת גם מהבעיות שלו באיטליה, ובכלל לא מעניין אותו אם הפרויקט שלנו טוב או לא. אבל הממשלה הבהירה להם שתפקיד הבנקים הוא לתת הלוואות ולא לקנות נכסים. ברגע שיפורסם שנאנט קיבלה מימון בנקאי, המטוסים מישראל להונגריה יתחילו להתמלא באנשי עסקים".



מי למשל? "אלה שמבינים עניין. לא אלה שבנו 100 דירות בתקופת חגיגות הנדל"ן והשאירו לקוחות עם טעם מר".