מפלס התגובות המצדדות בשימור שכר הבכירים יעלה, ככל שיתקרב מועד פרסום החלטותיה של הוועדה שמונתה לבחון את הנושא. מומחים ודוברים מטעם יהלכו עלינו אימים ויגרסו, כי התערבות חקיקתית בנושא תפגע אנושות בעקרון השוק החופשי, תרתיע משקיעים זרים מלבוא ולהשקיע בישראל ותביא להגירה של מנהלים בכירים לחו"ל.
בהקשר זה ראוי להדגיש, כי בבסיס הצעת החוק ליצור זיקה בין השכר הנמוך לבין השכר הגבוה המשולם בחברות ציבוריות, עומד העיקרון של חלוקה מאוזנת שברמות השכר המשולם בחברות שמגייסות מימון מהציבור. המתאם המוצע לא בא להגביל את שכר הבכירים באותם חברות אלא לקיים משוואה בה היחס בין שתי נקודות הקיצון של השכר הנמוך המשולם, לבין שכר המנכ"ל באותה חברה, יהיה נסבל וישקף באופן פרופורציונאלי את תרומתם של כלל ציבור העובדים לפריון של החברה.
לצורך ההמחשה מנכ"ל בנק יכול לרכוש בכל חודש דירת חמישה חדרים באזורי הביקוש ללא משכנתא, בעוד עובד הקצה יעמול כל חייו ואולי רק בעולם הבא גם הוא יזכה להגשים את חלום רכישת הדירה.
הון שלטון וחברים
יוזמי החוק לא הבינו מול מי ומול מה הם עומדים. הצעת החוק קוראת תיגר על המבנה המעמדי והכלכלי בחברה הישראלית.מי שרוצה להשית בחקיקה רפורמציה בתחום מהותי זה, היה צריך להיערך לקונטרה מצידו של אותו מעמד שלטון ממון שיפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו בכדי לטרפד יוזמה זו.
בהקשר זה, הפרסום אודות חבורות פורום בכירי המשק מרתקת ומשקפת את המודוס אופרנדי של אותם אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא האסכולה והמעמד שהם אימצו לעצמם. בין חברי מליאה זו מתקיימת אמנה המסדירה את מערך הציפיות ההדדיות והאינטרסים שנועדו לשמר את ההגמוניה של הקבוצה. מפגשים בלתי אמצעים עם שרים, יו"רים של וועדות בכנסת ופקידי ממשל הם עניין שבשגרה. נגישות לכל שדרות השלטון בהווה במפגשים אלו ובאמצעות תעסוקה עתידית לאותם פקידי שלטון בעתיד היא התשתית הראייתית להשפעה המכרעת שלהם.
הפרסום אודות היותו של יעקב נאמן, שר המשפטים המכהן ומי שנבחר לעמוד בראש הוועדה שמונתה לבחון את סוגיית שכר הבכירים, כיועץ וחבר בפורום בכירי המשק טרם כהונתו הנוכחית, מייצגת נאמנה את עמדתו של ראש הממשלה בנושא. הריטואל של ועדה בה חברים מומחי תחום הייתה האמצעי לשווק לציבור שנערך דיון רציני לכאורה שבו נשקלו כל התוצרים האפשריים של רגולציה בתחום שכר הבכירים אך הסיכוי כי המלצותיה יציעו חלופות לפתרון המצב הקיים- קלוש.
חברי הוועדה נגועים הן בתפיסת העולם שלהם והן בקשריהם העבותים עם בעלי הממון. ניתן להגדיר מצב זה כמערכת יחסים של פטרון קליינט המקיימת מנגנון של נאמנויות המשמרות את מוקדי הכוח שלהם.חובה להבהיר למקבלי ההחלטות כי אם במישור החברתי כלכלי, החברה בישראל תתנהל כאוסף של פרטים ללא סולדריות ושותפות של ערכים עם נורמות, היא תחדל להתקיים.
*עופר בכר מנהל המחלקה המוסדית של המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה