פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "החרדים והערבים רואים את עצמם כנטל"

      מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר כי אחד מתפקידיה החשובים של ממשלת ישראל הוא לשלב את שני המגזרים בטווח הבינוני והארוך. "במקום שיש בעיה יש הזדמנות"

      "יש תחומים משמעותיים בכלכלת מדינת ישראל הסובלים מבירוקרטיה יוצאת דופן" -כך אמר אייל גבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה כשפירט את האתגרים העומדים בפני הממשלה בפורום קיסריה ה-18 הנערך בנצרת. "חייבים לטפל בנושא הבירוקרטיה למשל בתחום הקרקעות - הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל עוד לא יצאה לדרך, ויש שם עדיין עבודה".

      גבאי הוסיף כי "מדברים הרבה על שילוב המגזר החרדי והערבי אלא שלרוב מסתכלים עליהם כנטל. המגזרים האלה מכירים את ההסתכלות הזו וכך הם רואים גם את עצמם. אסור לשכוח שבמקום שיש בעיה יש גם הזדמנות. אחד מתפקידה החשובים של ממשלת ישראל הוא לשלב את שני המגזרים האלה בטווח הבינוני והארוך. במידה ונצליח לעשות זאת הרי שיעד צמיחה בן 5% הוא ריאלי ואפילו נמוך".

      התרת הפלונטרים בין משרדי הממשלה וטיפול המגזר הציבורי

      בהתייחס לאתגרים העומדים בפני הממשלה הוסיף חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, את מחויבות האוצר לשמור על מיתווה הגרעון. "ב-2007 עמדו על אפס אחוז", אמר שני. "היעדים שלנו עומדים על 3% ב-2011 ו-2% ב-2012. אני יודע שיש מי שחושב שגם אם נגיע ל-4% או קצת יותר זה לא נורא, הרי יש מדינות מפותחות שחיות עם גרעון של 7% ואפילו 10%. אנחנו לא רוצים להיות שם. אני הגעתי מתחום ההיי-טק ואני יודע שצמיחה לא תלויה תמיד בהרחבת ההוצאות. לעיתים קרובות היא נעשית על ידי התייעלות כדי לשמור על מיתווה הגרעון. נפעיל כמה וכמה תוכניות שלא ידרשו בהכרח הון".

      לטענת שני, מטרת תוכנית העל העומדת על שולחן האוצר ברגעים אלה היא הפיכת ישראל למדינת ידידותית לעסקים, בסגנון הונג קונג או סינגפור, מדינות חסרות משאבי טבע שידעו למנף ולייצר פעילות עסקית. הדרך לעשות זאת, אמר גבאי, היא להתיר "פלונטרים" בירוקרטים על ידי מיפוי הקשרים בין המשרדים השונים ויצירת תהליכי עבודה שיקלו על המגזר העסקי. שתי תוכניות חשובת שהזכיר שני היתה תוכנית יתרון יחסי לעידוד קטרי צמיחה דוגמת ענף ההיי-טק , תוכנית הכוללת סט כלים רחב לעידוד חברות סטרט אפ כמו גם חברות הייטק מבוססות.

      במקביל יחל האוצר בתוכנית לטיוב המגזר הציבורי על ידי הגמשת ההעסקה למשיכת אנשים טובים, הפעלת מדדי ביצוע וכן הענקת תגמול על פי עמידה במדדים והכנסת טכנולוגיות חדשניות שיקלו על הפעילות בתוך ובין משרדי המגזר הציבורי.

      פרופ' יוג'ין קנדל ענה בתורו למתנגדי התקציב הדו שנתי. "אני שומע לא מעט אנשים שחוששים מהנושא הזה", אמר. "ואני מתקשה למצוא את החסרונות. חשוב להבין שתקציב דו שנתי מאפשר עבודה שוטפת ולא מופרעת לאורך זמן. מצד שני חשוב להבהיר כי ההחלטה על תקציב דו שנתי אינה מבטלת טיפול בתקלות, במידה ואלה התגלו. אין מדובר בתקציב סגור, אלא באפשרות לפעול על פיו בהנחה שהכל בסדר. במידה וצריך לדון בנושא זה או אחר – ניתן לעשות גם את זה. הסכנה הגדולה שאני מוצא בתקציב כזה, כמו שאמר לי אחד הפקידים, היא שלאגף תקציבים פשוט לא יהיה מה לעשות במשך שנה שלמה".