הבנייה בכיכר (קרקס) המדינה

>> כקבלן תל אביבי הייתי מראשוני הקבלנים שבנו בכיכר המדינה. האדריכל אוסקר נימאייר מברזיל בשיתוף עם אדריכל ישראלי תיכננו פרויקט שלא נראה כמותו בישראל - מעגל חיצוני של בניינים מדורגים ובמרכז הכיכר שלושה מגדלי פאר. התכנון היה להשקיע את מפלס רחוב ז'בוטינסקי למנהרה מתחת לכיכר, ולהגביה את רחוב ויצמן על גשר שיעבור מעל הכיכר.

פעמיים בשנה היה מגיע לארץ קרקס "מדראנו", שנטע את אוהלו במרכז הכיכר, ותוך זמן קצר נהפך שם הכיכר בפי כל מכיכר המדינה ל"קרקס המדינה". משהתחלנו לבנות את הבניין נתקלנו בקשיים בשיווק הפרוייקט: חלק מהקונים לא אהבו את מצעד הסוסים, הפילים, הגמלים והליצנים שצעדו בתהלוכה יומית מסביב לכיכר, כשבסוף התהלוכה צועדים עובדי הקרקס עם פחי אשפה גדולים ואוספים את הגללים שהשאירו אחריהם בעלי החיים.



יום אחד בל"ג בעומר הראיתי לקונה פוטנציאלי דירה בבניין. כשראה מהחלון את עשרות המדורות העומדות מוכנות להדלקה, אמר לי שהוא סובל מאסטמה ולא יכול לגור במקום בו יש כל כך הרבה עשן. הקונים גם לא אהבו את התכנון שחיבר דירות למגורים וחנויות באותו בניין.



אני זוכר זוג שהגיע לאתר הבנייה והבעל הציע לרעייתו לרכוש עבורה חנות בכיכר. צעקות האישה מהדהדות באוזני עד היום: "אתה תקנה לי חנות בכיכר אתרים, אתה שומע!? לא רוצה חנות ב'קרקס המדינה!'"



כשיצקנו את גג הקומה השלישית והמכירות התעכבו, הציע שותפי שננסה לשווק את החנויות לבעלי המקצוע הבונים את הבניין. הראשון אליו פניתי היה יעקב האינסטלטור. הצעתי לו לקחת חנות בתמורה לכסף שמגיע לו עבור עבודותיו בבניין. הנ"ל השיב לי: "זיגי, תפסיק את החוכמות שלך. לא רוצה חנות, רוצה כסף".



אומרים שכל עקבה לטובה, ואכן לבסוף נמכרו גם הדירות וגם החנויות לתושבי חוץ במחיר מלא. גם העולים מטורקיה ופרס סייעו - עבורם שילוב של דירה עם חנות באותו בניין התאים כמו כפפה ליד, כיוון שהורגלו במקום מושבם בחו"ל לנוח את מנוחת הצהריים בדירה הבנויה ממש מעל החנות.



לפני כחודש הזדמנתי לכיכר וראיתי אדם זקן יושב על ספסל בלוויית עובד זר. האיש קרא לי בשמי. ניגשתי אליו ולא הכרתיו. הוא הציג את עצמו ואמר, "זיגי, אני יעקב האינסטלטור". התיישבתי לידו נרגש ודרשתי בשלומו.



הוא הזכיר לי שהצעתי לו חנות בכיכר תמורת עבודת האינסטלציה בבניין. מתוך סקרנות שאלתי אותו, "תגיד לי יעקב, האם באותה תקופה היית זקוק לכסף ובגלל זה סירבת לקבל חנות?" "מה פתאום" השיב יעקב, "כסף היה לי למכביר, אבל לא האמנתי שמהכיכר הזאת ייצא משהו".



נפרדנו לשלום ופנינו איש לדרכו, ואני חשבתי לי כמה נכונה האמרה כי אי אפשר לזכות בפיס, אם לא קונים כרטיס הגרלה.



-



הכותב הוא קבלן, חבר ארגון הקבלנים והבונים תל אביב-יפו, בת ים